הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כב

[מוזיקה] אירו דף כב הלכה ג' אומרת המשנה נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב והגמרא תבאר בגלל שהעירוב ברשות היחיד והוא קבע שביטה ברשות הרבים ואז הוא לא יכול לקחת את העירוב משם למטה מעשרה טפחים הרי זה עירוב נטלו בבור אפילו עמוק עמה והוא רוצה לקבוע שביטה בתחתית הבור הרי זה עירוב נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס זה עמוד כל זמן שהוא תלוש בנעוץ אפילו גבוה 100מה הרי זה עירוב למרות שזה רשות היחיד למעלה למרות שזה יהיה רחב ארבע כפי שהגמרא תבאר כיוון שהוא יכול להפוך את העמוד ולבטל את שם רשות היחיד שבו ולהוריד את האוכל נתנו במגדל הכוונה בארון ונעל בפניו ועבד המבטח בכל אופן הרי זה עירוב הגמרא תבאר למה אבל רבי אליעזר אומר אם אין ידוע שהמפתח במקומו אינו עירוב כיוון שאין לו גישה אלא אוכל אמרנו במשנה נתנו באילן למעלה מעשרה תפחים אינו עירוב למטה מעשרת תפחים הרי זה עירוב תדע לך ואסור לטלטלו כיוון שאסור לטלטל אסור להשתמש באילן בשבת למטה משלושיים זה ממש צמוד לקרקע מותר כיוון שזה נחשב חלק מהקרקע וכאשר אם עירובו עירוב יהיה מותר לטלטלו אם אסור לטלטלו לא יהיה עירוב עירוב מה נפשך אם אתה אומר שזה עירוב זאת אומרת שמותר לו לקחת את העירוב אז איך אתה אומר אסור לטלטלו ואם אתה אומר אסור לטלטלו איך אתה אומר שזה עירוב עונה הגמרא חידוש שהמשנה שלנו היא כמו המן דמר שסובר שראוי הוא לעבור על השבות ולאכול זאת אומרת שלא גזרו על השבות בבין השמשות ועיקר הזמן שצריך שהעירוב יהיה ראוי זה בבין השמשות אז בבין השמשות הוא יכול לקחת מהאילן ולכן למטה מסרה תפחים עירוב עירוב אבל בשבת עצמה אז זה כבר אסור כי יש איסור דרבנן להשתמש באילן שתמרה מתה אפילו למעלה מעשרה גם כן תוכל להשתמש באילן אז למה שלא יהיה עירוב או עירוב רבדה בשם שמואל תיפתר שהייתה קירתו היינו הרוחב של האילן היה ארבעה אז ממילא למעלה זה נהיה הרשות היחיד ואמר רבי ממנה והוא שתאר רשות הרבים בכפתור מכל צד והוא לא יכול להוריד את זה בבין השמשות לאיזה קרמלית כי זה ממש רשות הרבים וגם באומר שביטתו תחתיו אבל אם הוא רוצה לשבוט בראש האילן בבין השמשות הוא ראוי לעלות לראש האילן אז כן יהיה עירוב או עירוב בברייתא כתוב ככה תני נתנו כלכלה הוא שם את העירוב בתוך סל ותלאו באילן אפילו למעלה מעשרה טפחים ושהסל רחב ארבעה בכל אופן עירובו עירוב אבל אסור לטלטלו למה אסור לטלטלו כי זה ברשות היחיד למטה מעשרה תפחים עירובו עירוב ומותר לטלטלו כיוון שזה לא נמצא ברשות היחיד שואלת הגמרא וקשה אם עירובו עירוב יהיה מותר לטלטלו אם אסור לטלטלו לא יהיה עירובו עירוב כל כך שואלים על הריש אז רבחי בשם רב חיננה ראוי הוא להופכה ולבטל את הרשות היחיד שבה כיוון שזה נמצא בתוך סל והסל הוא רשות היחיד אם הוא יהפוך את הסל תתבטל שם רשות היחיד מכאן אז יש לו אפשרות להוציא את האוכל אומר רבי יוסה מכאן נלמד הדו אמורוס הפסל שהוא נתון ברשות הרבים גבוה שרה ורחב ארבעה מכיוון שהוא ראוי להופכו לבטל רשות היחיד שבו אדם אמרה שאם הוא יניח על זה עירוב שעירובו עירוב ומה אמרנו בסיפה שזה למטה מעשרה תפחים אם הוא טלה את עשה למטה מעשרה תפחים עירובו עירוב מותר לטלטלו שואלת הגמרא מה אתה לומד פה שלמרות שזה תלוי באילן מותר לטלטלו מה מותר להשתמש באילן בשבת תמון תנינ במסכת שבת שתיים בידי אדם מסכת סוכה שתיים סוכה ששתיים מהדפנות שלה בנויה בידי אדם ואחת באילן או שתיים באילן ואחת בדי מה הכוונה שהוא בנה דופן מהאילנות שזה מחובר בקרקע כשרה סוכה כשרה אבל ואין עולין לה ביום טוב עולין הכוונה לא נכנסים לסוכה כזאת ביום טוב למה כי כיוון שהדופן זה אילן בעצם אסור להשתמש באילן ביום טוב ופתאום מוכ אתמר עירובו עירוב ומותר לטלטלו ומותר להשתמש בסלסלה בכלכלה שתלויה על האילן ביום טוב אומר רבי ירמיה כאן למעלן וכאן מן הצד אז מבאר הרב מה זה למעלן שזה הכוונה שזה תפוס בעץ עצמו ומה זה מן הצד שהוא הוסיף מסמרים הוא הוסיף יתדות על האילן ואז הוא טלה את הכלכלה על המסמר זה כבר נקרא צידי אילן בזה מותר להשתמש בשבת וביום טוב עדי אלפה מןי ועדי אלפה מןד עדי אלפה מנאי שאם היו שתי אתדות יצאות וסיחך על גביהן שהיא קשרה הסוכה הזאת וגם עולין לה ביום טוב אפשר להיכנס אליה ביום טוב כי זה ציד לה ויהיה לפעמים לדע שאם הנתון ביבו אם העירוב היה נתון בתוך שקע באילן עצמו לא באיזה סל של אילן שעירובו עירוב ובאמת יהיה אסור לטלטלו כי אסור להשתמש בצידי אילן ובאילן עצמו בשבת ויום טוב אומר רבי יוסף הוא חולק אומר בין אחה בין תמן זה נחשב מן הצדי זאת אומרת גם כשזה נשמח על צידי האילן ולא על יתדות כיוון שזה מן הצד וזה לא על האילן מותר להשתמש כמו איזה תן הזה כי דאמר רבי יעקב ברח בשם רבי אלעוזר דרב שמעון בן אלעזרי דתני רבי שמעון בן אעוזר אומר מותר להשתמש על צדדי בהמה בשבת ואותו דבר היא צידדי בהמה היא צידדי אילן אבל המשנה שהבאנו ממסכת סוכה היא כדעתם של רבונון שהם סוברים שכל עוד שזה לא תלוי בהתדות אלא באילן עצמו זה לא נחשב צידי אילן וצידי כאלה גם אסורים בשבת וביום יום טוב עד כאן דף חוב
לצפיה בתכנים נוספים: