הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יט

[מוזיקה] רובן דף יט אנחנו מתחילים במשנה בסוף העמוד הקודם הלכה ח אומר רבי אליי שמעתי מרבי אליעזר שלושה דברים שמעתי ממנו דבר ראשון שמעתי אפילו היא כבית קו גם כרפ קו הגמרא נגיד בגמרא תבאר שלא הכוונה שאפשר לטלטל בכל הבית קו אלא אפשר לטלטל בבית סיעתיים בתוך הבית קו וכן שמעתי ממנו עוד דבר שני אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא ערב, לא השתתף איתם בעירוב חצרות. ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לא. הוא אסור לו להכניס ולהוציא דבר מהבית לחצר. אבל להן שאר אנשי החצר מותר כיוון שהוא ביטל להם את רשותו. אז למה הוא עצמו אסור לו? הגמרא תגיד שכנסו אותו. דבר שלישי שמעתי וכן שמעתי ממנו שיוצאין באר כבנין בפסח. זה סוג ירק שאפשר לצאת בו ידי חובת מרו וחיזרתי על כל תלמידיו וביקשתי לחבר אם יש עוד מישהו ששמע ממנו את הדברים האלה ולא מצאתי אמר רבי אלי שמעתי מרב לזרב הבור בשם רבי אלעזר מה שהוא אמר שגם אני כבית קור מותר לטלטל בה לא בכל הבית קור אלא במתלקטת סיעתיים מבית קורים מתניתה הכוונה שאפילו שההיקף הוא מאוד גדול אפשר לטלטל בתוכו עד בית סתיים לא כמו שאנחנו אמרנו למעלה שאפשר לטלטל רק בארבע אמות וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא ערב ביתו אסור תמן במשנה לכמון שם כתוב ביתו אסור להכניס ולהוציא גם לו וגם להם כך כתוב בפרק שישי תמן זה רבנן שחולקים על רבי אליעזר אומר המוכר רבי אליעזר שהוא מקל ומה הוויכוח ביניהם? רבנן אמר, אדם מבטל רשות חצרו ואין אדם מבטל רשות ביתו. אדם לא מוותר על הבית שלו. הוא לא באמת ביטל את הרשות. לכן לאף אחד אסור לטל מהבית שלו לחצר. רבי אליעזר לעומת זה אומר, כשם שאדם מבטל רשות חצירו, כך מבטל רשות ביתו. שואלת הגמרא, בסדר. אז רבי אליעזר אומר שהוא כן ביטל את ביתו. אז על דת דרבי אליעזר יעשה בעל הבית בעצמו כאח סניי כאילו שהוא אורח כאן ויהיה מותר לו לטלטל מהבית לחצר הבחיה ברדה בשם רב שמעון בן לוקיש כנס כנסו רבי אליעזר אז רב שמאי בא הוא מתפלא על זה מהדבר מדבריהן דבר שהוא רק דרבנן קונסין לו בשוג כרב אליעזר אז אין על זה תשובה רבי באברי לרב פופי הוא שואל ככה אמר הריני מבטל רשות ביתי אף רבנן מודה כשרבנן אמרו שאדם בדרך כלל לא מבטל את רשות ביתו. מה הפשט בזה? האם הכוונה? כי מן הסתם הוא לא ביטל את רשות ביתו. אבל אם הוא אמר מפורש שהוא מבטל את רשות ביתו, אז הוא אמר או שהכוונה היא שהוא לא באמת יכול לוותר על רשות ביתו. זה אפילו אם הוא יגיד, הוא לא התכוון לזה וישאר אסור לטלטל. עוד ספק אמר הרי אני מבטל רשות חצרי. אף רבי אליעזר מודה. אמרנו שרב לזר סובר שבדרך כלל שהוא מבטל הוא מבטל גם את רשות חצרו וגם את רשות ביתו. מה הדין אם הוא אמר שהוא מבטל את רשות חצרו? האם פה תגיד הוא אמר חצרו ולא ביתו? או שברגע שהוא מבטל את רשות חצרו כבר אין משמעות לביתו וממילא גם יהיה מותר. ועוד למדנו וכן שמעתי ממנו שיוצאים בהקרבנים בפסח כ את מצוות מרו ובסוף הוא סיים ואמר ביקשתי לי חבר ולא מצאתי. למה הוא ביקש חבר? הבין סברין מימר שרק לדין השלישי של ארכבנין הוא ביקש חבר אבל אשכחתני בברייתא שעל כולהון על כל שלושת הדברים שאמר רבי אליי הוא לא מצא לאזה חבר שהצטרף איתו גם כן שהוא שמע את זה מרבי אליעזר אדרן הלך פרק עוסים פסים בסיעתא דשמיא פרק שלישי בכל מערבין ומשתתפין אז מערבין הכוונה עירובי תחומים ומשתתפין הכוונה שיתוף מבואות ומים עירוב חצרות לא כתוב כאן. אז בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח. מים ומלח נקראים מזון. והכל נלקח בכסף מעשר. כל סוגי מזון אפשר לקנות בכסף מעשר כפי שנדרוש מהפסוקים. חוץ מן המים ומן המלח. ודין שלישי הנודר מן המזון. אדם אמר שלא יאכל מזון יום או משהו מותר במים ומלח הם לא נקראים מזון מערבין לנזיר ביין למרות שהוא לא יכול לשתות את היין הוא לישראל בתרומה למרות שהוא לא יכול לאכול בתרומה כיוון שכהן יכול לאכול כיוון שמישהו אחר יכול לשתות את היין סומכוס אומר בחולי הוא לא מסכים שישראל יערב בתרומה אבל נזיר ביין הוא כן מסכים למה כי גם נזיר יכול תמיד להישאל על נזירותו והוא יוכל לשתות היין אבל תרומה, למרות שאפשר להישאל על התרומה, היא לא תהיה מותרת, היא תחזור להיות טבל ואי אפשר לתקן את הטבל בשבת. עכשיו זה המשך דברי חכמים שמערבים לכהן בבית הפרס, למרות שהוא לא יכול להיכנס לשם, הוא יכול לנפוח בפה שלו ולראות שלא יהיה עצם ואז להיכנס. רבי ידה אומר, אפילו בבית הקברות מפני שהוא יכול לחוץ, הוא יכול להיכנס באיזשה דת תיבה הוא מגדל ולא חל. בכל מערבינו משתתפים אומר הבכה זה הדין הזה זה דרבי אליעזרי דתנין אן תמה אנחנו נלמד לקמן בפרק שביעי בכל מהרבילו משתתפים חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר אין מהרבין הוא סובר שלא מאוין רק בפת אז המשנה שלנו היא שיטת רבי אליעזר אמר רבי יוסא לא דברי הקולי למה מערבין בחצרות ומשתתפין זה בין בחצר בין במבואות שיתוף מבוי ובין בתחומין זאת אומרת מה שרבי יהושע שמה אומר שמרבין רק בפת הוא מתכוון עירוב חצרות כדי שזה יחשב דירה אדם לא קובע דירה בלי פת אבל שיתופי מבואות שזה שיתוף וגם עירוב תחומים שזה רק סעודה מחוץ לבית זה כל דבר של מזון בזה הוא מודה אז אם כן המשנה שלנו היא גם כרבי יהושע אוקיי עכשיו עוד דין מתנית לרב מאיר דתני כל דבר שהוא נכל חי כמות שהוא עם הפת זאת אומרת אי אפשר לאכול אותו לבד רק ביחד עם פת אין מערבים בו ככה סובים חכמים. רבי מאיר אומר כן מערבים בו. אז המשנה שלנו ש שהיא מקלה לערב בכל דבר שהוא לא מים ומלח היא כמו רבי מאיר שמקל. בכל אופן אומרת הגמרא תדע לך השום והבצלמי והבצלים על דת לרב מאיר גם לרב מאיר שהוא מקל אין מערבין בהם. ותני אמר רבי יהודה המעשה ששבת רבי מאיר בארדקסם הוא בא אחד ואמר הרבתי על ידי בצלים ושיבו רבי מאר בארבע אמות שלו הוא אמר לו שהעירוב הזה לא עירוב למה כי הבצהל הוא לא נאכל בפני עצמו הוא משמש כתבלין וגם אם כבר אוכלים אותו בפני עצמו זה רק אם מתקנים אותו איזה תיקון אבל לא ככה ועכשיו הגמרא אומרת אף אגב דרבי מאיר אמר בכל מערבין משתתפים חוץ מן המים ומן המלח תדע לך שהכוונה היא ובלבד דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא אף על פי שהוא נאכל עם הפת אבל לא בצל אלוף והקולקס זה יהיה תלוי במחלוקת לרב מאיר הוא נאכל יחד עם פת מערבים בו אבל הדלתין דרבנן שהוא לא נאכל בלי פת אין מערבין בהן עד כאן דף דף ‏T
לצפיה בתכנים נוספים: