הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יח

[מוזיקה] הרובים דף יכ אנחנו מתחילים בשורה השישית מלמעלה קרפף שיש בו מידת עתיים אז גמרנו כבר אי אפשר לטלטל בו אז אינו מותר לטלטל בו אלא בארבע אמות צריך לראות שהוא יהיה קצת פחות מזה היו שניים שתי בתי שיעה בזה בית שיעה ובזה בית סיעה חסר ארבע אמות שבסך הכל אין כאן בית שעתיים אז רבי זירה בשם רבי יוחנן הוא אומר מטלטלים בשני תשלומין לראשון אתה יכול להחשיב גם את השני ולטל בכל הבית עתיים הזה כיוון שאין כאן בית סעתי מלא רבי לה בשם רבי יוחנן הוא אומר לא אין מטלטלים בשני תשלומין לראשון נכון שלאחד יש בית סעה ולשני יש בית סעה חסר ארבע אמות ובסך הכל אין כאן בית שעתיים אבל ות ובראש שלהם יש פה בית סעה ועוד בית סעה אם אתה תאפשר להם טטל אחד אחד בשני הם התרגלו שגם בבית שעתיים אפשר לטלטל לכן צריכים להחמיר עליהם אמר רבי זירא מודה רבי לה שאם היו שלושה שכנים בזה ביציה ובזה ביצה ובזה ביצה וכמובן באמצעי יש ביציה פחות ארמות כאן מודה ש מטלטלים בשני תשלומין לראשון למה מכיוון ש הקיצונים ימין יודע שיכול לטלטל בשלו ובאמצעי ולא בשל השלישי וכך גם השליש יודע שיכול לטלטל בשלו ובשל האמצעי ולא בשל הראשון וגם השני צריך להחליט רק אם אחד מהם יכול לטלטל אז הם זוכרים שבמקום של בת שעתיים מלא כבר אי אפשר לטלטל אז הם לא יבואו לידי תקלה קרפף שיש בו עד בת שעתיים אומר אבבו אויל והוא ראוי טיר על ידי שיירה היות ובשירה שעוברת התרנו לטלטל בו זאת אומרת ש מדין תורה זה נקרא רשות היחיד כי מותר יהיה לטלטל וזרק מרשות הרבים לתוכו אם אדם יזרוק מרשות הרבים לשטח כזה הוא יהיה חייב חתס ככה רב בבו רוצה להגיד רב שמואל ברב צרוק בי הוא בא ומקשה עליו מי אמר נכון שבשירה התרנו לטלטל אבל מי אמר שזה רשות היחיד דאורייתא אולי זה כרמלית ובשירה לא גזרנו והוא מביא כמה דוגמאות אז רבי שמואל ברבי צוג בי לכ שתרצו שיירה לאסור אסור נכון באמת אתה יכול ללמוד משירה שאסור לטלטל לשמה זה באמת אתה יכול ללמוד אבל הו חייב חטאת זה אין כאן ללמוד חיוך רתת אתה לא יכול ללמוד למה כי יכול להיות שזה רק גדר של כרמלית והוא בא ומקשה עליו הוא אומר מתה מבוי שכרתו למעלה מ-20 שלפי רבנו אי אפשר לטלטל שם אז מה תגיד היות הועיל והוא כשר על דת דרב יהודה היות ורבי יהודה אמר שקורה למעלה מ-20 אמה כשרה אז אם כן אם לרבי יהודה זה כשר סימן שמ דוריתה זה רשות היחיד ועכשיו תגיד שמי שיזרוק מרשות הרבים לתוכו חייו לא חייב להיות יכול להיות שזה נחשב כרמלית עוד דוגמה מבואי שנפרץ הפתח שלו יותר מ-10 אועיל ופרצה המבו על דת דרבי יהודה יכולה להיות יותו גדולה על מ-13 אז לרבי יהודה זה כשב רשות היחיד אז לכן תגיד זרק משות הרבים לתוכו חייו עדיין זה לא מוכח אומרת הגמרא חצר שהיא פתוחה לקרפ אז הדין הוא כזה מטלטלים מן החצר לקרפ אומר הרב את הכלים ששטו בחצר כדי התרב שמעון שאפשר לטלטל את הדברים ששטו בחצר מחצר לקרפ ו מקרפ למבוי אבל לא נתיר לטלטל מן קרפף לחצר למה כי לפעמים זה מצטרף ל יותר מבית שעתיים והוא התרגל שמותר לטלטל בקרפ יותר שהוא בת שעתיים ומעלה והוא לא יחלק שזה חצר וזה קרפף רבי יודן עם תודרה שאל מה הוא לטלטל מקרפ לקרפ דרך חצר שחוצץ את ביניהם האם נגיד שזה נחשב שהוא מטלטל בקרפ שהוא בת עתיים ומעלה או כיוון שהחצר באמצע אז היא מפצלת אותם אז נשארנו בשאלה הלכה ו' אומרת המשנה רבי יהודה אומר אפילו אין בא אלא בור ושיח ומערה הם כבר נחשבים מאין דיורים כאלה וממילא מטלטלים בתוכה בתוך הכרפס הזה רבי עקיבא אומר אפילו אין באחת מכל אלו מטלטלים בתוכה ובלבד שתש שיריים על 7 שיריים רבי עקיבא סובר שכל עוד שהיא בית שעתיים ולא יותר מותר לטלטל אפילו אם אין בה שום דיורים לא העמידו לא שומרה ואפילו לא בור ולא כלום בכל אופן כן כתוב כאן שלדעת רבי יהודה בור מים הופך את זה למקום דיורים אז מחלף השיטתי דרבי יהודה לתנין אנטמן במסכת ביצה לגבי מוקצה שאפשר לקחת עצים ממקום קרוב לא ממקום רחוק לא מקרפ איזה הוא קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי רבי יהודה אז העצים שמה הם לא מוקצים וכה הוא אמר אכן כאן הוא אומר ה אחרת שצריכים בור מים אמר רבי מנה זה לא דומה זה לא שייך כבית דירה וידלה הבור מים עושה את זה כבית דירה שמה זה נושא של מוקצה מתי הוא מצליח את זה מדעתו זה תלוי זה קרוב לעיר או לא זה הכוונה כבית דירה אביד לרב יהודה הלכה זן אומרת המשנה רב לזר אומר אם היה ורקה של הקרפה הזה יותר על רוכבה אפילו עמה אחת אין מטלטלים בתוכה זה חייב להיות מרובע רבי וסא אומר אפילו ורקה כי שניים ברוכבי מטלטלים בתוכה מה שמה שאם זה יותר מכי שניים ברוכב כבר אסור לטלטל בתוכה תני רבי אלעזר אומר אם היה הורקה יותר על רובה אפילו עמה אחת אין מטלטלים בתוכה זאת אומרת שהוא לא למד בת שעתיים מחצר המשכן כי אם הוא לומד בחצר המשכן במשכן זה היה 150 זאת אומרת והדה פליגל דרבי יונתן שהוא הסביר שהבת צתים נלמדים מחצר המשכן רבי יוסה אומר אפילו כ אורקה אפילו אורקה כשניים ברוכב מטלטלים בתוכה למה כי רבי יוסף סובר כמו רבי יונתן הדם מסייע לרבי יונתן וגם כתוב ככה במסכת כילה גם ראינו אותה קליים מרובע כדי שאפשר יהיה לזרוע שני מינים צריך להרחיק בין אחד לשני רובע ורב אז חכמים שמה אומרים מרובה רבי יוסה אומר אפילו הורקה כי שניים ברוכב עד כאן דף יח
לצפיה בתכנים נוספים: