הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יז

[מוזיקה] רובין דף יז הלכה ד' רבי יהודה אומר אם היה דרך הרבים מפסקתה יסקן על הצדדים אם דרך הרבים מפסקת את הפסי ביראות האלה זה לא טוב זאת אומרת אין תוקף לפסי ביראות לעשות את רשות הרבים הגמורה כרשות היחיד אז לכן יסלקנה הוא יעמית פסי ביראות בצדדים לא ברשות הרבים והחכמים מורים אינו צריך שהמחיצה הזאת מועלת גם ברשות הרבים כל הדין הזה שדיברנו על הפסי ביראות אחד באר הרבים הוא בור הרבים ההבדל בין באר לבור באר הכוונה שהמים נובעים בו ובור זה רק מקום כינוס של מים אז אחד באר הרבים הוא בור הרבים הוא באר היחיד עושים להם פסים אבל לבור היחיד שיש לו שתי גריאויות זה רק של אדם יחיד אז ממילא אין בו הרבה מים וזה גם בור שהמים לא מתחדשים כל הזמן אז לא נסתפק בבסי ביראות עושים לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי עקיבא צריכים מחיצה מושלמת רב יהודה בן בבא אומר אין עושים פסים אלא לבאר הרבים בלבד צריכים שתי דברים למעליותה גם שזה יהיה באר וגם שיהיה של רבים ולשאר לא מקילים בפסי ביראות אבל גם לא צריכים מחיצה גמורה אלא עושים חגורה גבוהה שרה תפחים חגורה הכוונה חבלים של שתי אומרת הגמרא רבי יהודה אומר אם הייתה דרך הרבים מפסקתה וכולי אומר רבי יוחנון לכאורה מחלפה שיטתי דרבי יהודה יש לנו פה סתירה בדעתו של רבי יהודה תני אין תמן יש לנו את המשנה שהמשנה אומרת וכן גשרים המפולשים לכאורה המפולשים לרשות הרבים מטלטלים תחתיהם בשבת דברי רבי יהודה חכמים מוסרים זאת אומרת שרבי יהודה הוא זה שתמיד סובר שגם מקום שמפולש לרשות הרבים אם יש לו שתי מחיצות משני הצדדים כבר מדאורייתא זה רשות היחיד והחכמים הם אלה שעוסרים אז למה כאן כאן פתאום רבי יהודה מחמיר לא לעשות פסי ביראות ברשות הרבים אמר רבי אלעזר אינה מוחלפת למה רבי אלעזר אומר אינה מוחלפת אז אמר רבי ירמיה בגלל שרבי אלעזר די סבר כרב יהודה דאמר רב יהודה שהוא העמיד שכל מה שלמדנו במשנה הדתימר שרבי יהודה מתיר בגשרים המפולשים לטלטל תחתיהם הדלתמה במפולשים לבקעה אבל אם היו מפולשים לרשות הרבים באמת גם רבי יהודה מודה שאסור אמר רבי יוסא הוא טמע על התירוץ הזה של רבי אלעזר הרי בכל אתר רבי אלעזר סמיך לרבי חיא רובא הוא היה סומך על הרבי חיא רובה הוא היה רבו ותני רבי חיא רבי חיא מפורש אמר בברייתא כיצד מתירין רשות הרבים זאת אומרת מבוי מפולש לרש רשות הרבים הגמור רבי יהודה אומר לכי מכאן ולכי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן הוא לא כל כך מחמיר כי הוא סובר שכיוון שיש שתי מחיצות זה נחשב רשות היחיד מדאורייתא לכן מספיק לכי מכאן ולכי מכאן אבל חכמים אומרים לכי וקורה מכאן ויעשה צורת הפתח שזה כאילו דופן שלישית מכאן אז אתה רואה מפורש שרבי חיא רובה אמר שלדעת רבי יהודה גם ברשות הרבי רבים אפשר זה נחשב שתי המחיצות נחשבים מחיצה וכה אמרנו ופה פתאום רבי אלעזר יגיד שרבי יהודה לא מתיר ברשות הרבים הגמורה אז אונה הגמרא תירוץ אחר כאן ב-10 וכאן ב-13 שמה שרבי יהודה מתיר במבוי מפולש לרשות הרבים כיוון שהפתח של המבוי הוא 10 ולא יותר כפי שלמדנו למטה אבל כאן בפסי ביראות שהפרצה שלהם יכולה להיות יותר מ-10 אלא 133 עד 13 לכן כאן רבי לא יותר מחמיר ואומר בדבר עם פרצה כזאת לא יכול להתיר ברשות הרבים אומרת על זה הגמרא מלאון דרבנן פליגין על העיקרון הזה והם סוברים ככה בוא נראה רב אחי אמר רב אושיא שאל לאבא לאבא של רב אחה כמה תה פרצת אתה מבוי על דעתי דרבי יהודה רבי יהודה שאצלנו בפסי ביראות ראינו שהוא מקל יותר והוא אומר שהפרצה יכולה להיות עד 13 אמות ושליש מה הוא יסבור בפתח המבוי והוא אמר לי מ-13 זאת אומרת שרבי יהודה גם שמה בפתח המבוי מקל וכה אמר אחה וכה אמר אכן זאת אומרת זה קושיה עדיין על רב לוזו רב לוזו שתמיד מקבל את דעתושר הבחייה שרבי מפורש התיר לרשות את הרבים ואתה לא יכול לחלק ולהגיד שהוא התיר רק ב-10 עמות ולא ב-13 כי אתה רואה שרבי יהודה גם במבואי מתיר ב-13 דרבנן דקיסרין אמרין תירוץ אחר תמן עומד רבה על הפרוץ נכון שרבי יהודה מתיר במבוי בשתי מחיצות גמורות ואפילו שראש המבו הוא עד 13 רמות ושליש אבל בסופו של דבר שמה יש מחיצות גמורות העומד הוא רבה על הפרוץ ברמה בפסי ברעות שאנחנו מקילים אפילו בפרוץ רבה על העומד לכן רבי יהודה לא יכול להקל ברשות הרבים מה בין בור הרבים ומה בין בור היחיד בור הרבים יש לו קל מתפרסם שנגמרים המים בור היחיד אין לו קול מהת אם זה הסיבה אז אפילו לבארו גם בארו של היחיד לא תמיד יש לו קל זה של יחיד אז לא יעשה פסים אלא צריך להגיד חילוק אחר בור הרבים מימיו אין מצויים לכל או בגלל שזה בורות גדולים או בגלל שתמיד דואגים שיש שמה מים בור היחיד ממים לכל רבי יעקב בר אחה אמרם רבי יהודה בשם שמואל הלכה כרבי יהודה בן בבא שרבי יהודה בן בבא אמר שאנחנו אנחנו מאפשרים לעשות פסי ביראות רק לבאר הרבים בלבד אמר רבי יהודה אבד רבי מתניה לכאורה מתנית אמרה כן כי בלשון המשנה מה כתוב עושים פסים לבריות היינו לבאר ולא לבורות ואם תרצה להגיד שהמשנה שלנו היא כמו רבי עקיבא שהוא אומר שעושים גם לבאר של יחיד ואותנן אבל לבור היחיד עושים לו מחיצה גבורה עשרה טפחים דברי רבי יהודה אז לפי זה יוצא שלבור של הרבים גם מותר אז למה כתוב במשנה שלנו בריות הכוונה בריות והוא הדין גם בורות אז אתה לא יכול להגיד לגמרי בורות בגלל שבור היחיד לא עושים אז אתה כבר צריך ללמדוקתא אם אתה כבר מעמד דוקמתא אז אתה יכול להגיד דקבותה עושים פסים לבריות הכוונה דווקא ב ולא בור והכוונה לבאר הרבים כמו שאם תלמד כרבי עקיבא אתה תצטריך להסביר לבור הרבים ולא לבור היחיד אז גם בבאר תגיד לבאר הרבים ולא לבאר היחיד והיינו כמו רבי יהודה בן בבא הלכה ה ועוד אמר רבי יהודה בן בבא הגינה והכרפ שהוא 70 אמה ושיריים על 70 ממה ושיריים שזה שטח של בית שעתיים מוקפת גדר 10ה טפחים מטלטלים בתוכה ובלבד שיהיה בשומרה מקום לשומר או בית דירה שתה סמוכה לעיר שאז נחשב בית דירה כאן אנחנו מדברים שהמקום הזה הוא כף בהתחלה לגינה לקרפ אז אומרים אם תשים פה שומרה מותר יהיה לטלטל אבל אם השומר מרה הייתה לפני ההיקף אז אפילו אם זה יהיה הרבה יותר גדול מבצעתיים זה נקרא הוקף מראש לבית דירה מותר לטלטל בכולו ועוד אמר רבי יהודה בן בבא וכולי מאיפה הוא הביא את השיעור של 70 אמה ושיריים על 70 אמה ושיריים רבי שמואל בן נחמן בשם רבנו נתן מחצר המשכן למדו מה כתוב בחצר המשכן אורך החצר 100 באמה ורכב 50 ב50 בוא נעשה חשבון כמה עמות זה ו50 זמנין מן 100 כוונה 50 פעמים כפול 100 זה יוצא לנו ה5 אלפ זה 5000 עמות עכשיו שובעין מן שוין 70 כפול 70 כמה זה יוצא אה 5,000 פרה מעט 5000 פחות 100 זאת אומרת 4900 ותנינן 70 אמה ושיריים כמה זה השיריים ותן שמואל 70 אמה ושני שלישי אמה שלנו זאת אומרת יש לך ריבוע של 70 על 70 תוסיף לו עוד ר שלישי אמה משני הצדדים אז בוא נחשבן אותם עכשיו חסר לנו 100 אמות אז בוא נראה שובעין זימנין מנטרין טלטותין יש לך פס של 70 אמה שהוא רחב שתי שליש ועוד 70 זמני פס של 70 אמה מנטרין טילטות כמה הם ביחד כמו שני פסים של 140 40 שכל אחד שליש זה נקרא דאבדין 140 טלטותין ועוד 140 טלטותין זאת אומרת יש לך פס ארוך של 280 אמה ברוחב שליש אמה תחלק אותו לשלוש כדי לקבל רוחב של אמה שלמה זה יוצא 90 ו3 אמה הוא שליש 90 * 3 זה 270 ועוד 3 * 3 זה עוד 9 ועוד 3/3 93 שלוש אמה ושליש עכשיו את הפינה לא חשבנו בפינה אנחנו רק חשבנו 70 ועוד 70 אבל בפינה יש לנו עוד קצת כמה עוד קצת צא מהם ארבע רגע אז יוצא ככה אנחנו כבר רוצים להגיע ל-5000 כבר הגענו ל4993 ו3 כמה חסר לנו להגיע ל5000 702/3 מאשר השבע אמות האלה תוריד מהם צא מהם את ארבעה הטישעים לארבע רוחות היינו בפינה יש לנו ארבע ריבועים של שליש על שליש שליש על שליש זה תשיע אמה אז יש לך ארבע תשיעות אמה ארבע תשיות זה בערך קצת יותר משליש אמה אז אם היה לנו 93 ו3 אז עכשיו יש לנו 93 ו2/3 ועוד תשע אז נשתייר שם שחסר לנו להגיע ל5000מה 16 טלטולים היינו שש עמות שלמות אז שש עמות אנחנו קוראים לזה 18 שלישי אמה וחסר לנו בעוד שליש אמה חסר תשוע כידתני זה מה שכתוב שיש באמת יש כאן דבר קל על ה-70 אמן ושיריים צריך להוסיף עוד טיפה אפשר להוסיף עוד משהו ולא יכלו חכמים לעמוד עליו חכמים לא דקדקו לרדת לפרטים האלה עד הסוף עד כאן דף יז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: