הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יג
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יג
[מוזיקה] עירובים דף יג אנחנו מתחילים בשורה השלישית מלמעלה ה חבידה זה עניין בפני עצמו לפי מה שלמדנו למעלה שאחד או שניים נותנים להם בצעתיים שלושה נותנים להם ב שש עצים אז אומרת הגמרא היו שניים ועירבו עירוב אחד רק בתיים ובא הגוי והוסיף ובשבת הוסיף להם עוד יהודי שלישי לכאן כבר נכנסה שבת באיסור ולא נטיר עכשיו לטלטל בבית שש עצאים וגם להפך היו שלושה וירבו שלושה עירובים היינו בית ששצאין ובא הגוי הוא פחד הוא לקח מהם יהודי אחד אז אנחנו אומרים זה נשאר מותר כבר נכנסה שבת בהתריפה אמר רב ניסה שאל מהוא ליתן להם שלושה ראשי תורים שיהיה זה מטלטל בתוך שעתיים של זה וזה מטלטל בתוך סעתיים של זה האם מותר להם לכל שלושת האנשים האלה לשלב כל אחד את הבתיים שלו שחלק ממנו יהיה בתוך של חברו ואז הם ירוויחו שהם יאכלו בשטח משותף לטלטל יחד או שאנחנו לא רוצים כי זה נראה שזה מטלטל בשביל זה וזה בשביל זה אלא כל אחד את הבא שעתיים שלו באופן מרובע ודווקא אז אין על זה תשובה רבחה בשם רבי חיזדי לרבי יוסי ברבי רבי יהודה שהוא אמר שמחיצה שהיא לא של שתי ושל ערב היא לא היא לא מחיצה בכלל בעניין אחד הוא הולך בשיטת אביו וגם חלוק על אביו בשיטת אביו ביחיד פחות מבית סעתיים שהוא סובר כמו רבי יהודה שיחיד לא יכול לטלטל בשטח כזה אפילו שזה פחות מסעתיים וחלוק על אביו בשיירה יותר מבית סעתיים שאביו אלו רבי יהודה התיר בשיירה לסמוך מחיצת שתי והוא מחמיר. שואלת הגמרא ואין השכחנן דרבי יהודה אמר ביחיד פחות מבצעתיים צריך שתי וערב. אולי כל מה שרבי יהודה רק חלק במשנה ואמר שלא נתיר ליחיד ביותר מבית שעתיים אבל בית שעתיים אולי כן. עונה הגמרא לשמעינמנדה דאמר הבחתנה רב חנין רבי יוסה בשם רב שישס כשם שחלוקין קל בהלכות שבת כך חלוקים בכיליים בכהיליים לא אפילו היא בטרובה וכי בכיליים שצריך ההחקה של ההחקה בשדה היא החקה שצריך זה בית טרובע שמה פורסים מחיצה כדי לחסוך את הבית רובע נמצא שמחיצה צה של כיליים היא הרבה פחות מבית סעתיים ובכל אופן אתה אומר שכך הם חלוקים בכיליים סימן שכשרבי יהודה החמיר ביחיד הוא החמיר גם בפחות מבית סעתיים כמה היא מחנה שאמרנו במשנה שארבעה דברים פתרו במחנה כמה אנשים זה מחנה רבי חנניה אמר 100 והוא לומד את זה מהפסוק שכתוב אצל גדעון ויבוא גדעון הוא 100 איש אשר איתו בקציא המחנה אז הוא מבין שמחנה זה הכוונה המחנה של גדון ש 100 איש אז רבי אבונבי אילו אמר מחנה ואנשים אשר איתו 100 אז זה היה בהחלט מתייחס למחנה יעות היית מביא ראיה אבל עכשיו שלא כתוב ככה אלא כתוב ויבוא גידונו מהאיש אשר איתו בקצה המחנה זה מתייחס למחנה מדיין אתה לא יודע כמה אנשים היו שם רבי יוחנן אמר השרה מאיפה הוא לומד כתוב ויבואו נהרי דוד וידברו אל נבל ואז כתוב וינוכו מה וינוכו רבי יוסא בר שונם אמר הוא דרש מה זה וינוחו לשון נעשו מחנה רבי יהודה בן פזי אמר עשרה למה כי כתוב בפסוק פסוק בדברי הימים אני קורא מתחילת הפסוק כי את כי לעת יום ביום יבואו על דוד לעזרו עד למחנה גדול כמחנה אלוקים כמה זה מחנה אלוקים זה 10ה שבעשרה זה כבר נחשב מניין תעני בשם רבי יהודה 12,000 כמחנה ישראל שהתגייסו 1000 למטה אל למטה 12 א000 היו במחנה של המלחמה אומרת הגמרא יוצאים למלחמת הרשות מותרים בגזל עצים מלכים ואסורים בגזל עצים יבשים שהם כבר מוכנים לבערה בעל הבית מקפיד עליהם לעומת זה היוצאים למלחמת חובה הם מותרים בגזל לעצים יבשים ולכים הם זה המשנה שלנו שאמרנו שהתירו במחנה. רבי דניאל ברידר קטינה בשם רב חונה. אם היו עשויין חבילה, זאת אומרת שבעל הבית כבר הכין את זה לעצמו, אז אסור לקחת את זה. עכשיו הגמרא מסתפקת רשימת ספקות. עד כדון שאנשים האלה שיוצאים למלחמה אינם סמוכים לחורש של הפקר. אז אומרים הם יכולים לקחת מהשדות ואפילו סומכים לחורש. גם אם הם יהיו סמוכים לחורש מופקר שהם יכולים לקחת מן ההפקר גם נגיד שהם מותרים לקחת מהשדות והשאלה שנייה לגבי נטילת ידיים שפתרנו אותם נטילת ידיים עד כדול משאינן סמוכים למעיין ואפילו סמוכים למעיין גם נפתור ומה שאמרנו לגבי הדמאי שהם פטורים מדמאי נכנסו עמהם לעיר האם נגיד כבר נפטרו והם יכולים להמשיך ממשיך לאכול את זה. וכן להפך היה איתם אוכל פירות שהם התחייבו לאסר אותם בעיר ועכשיו יצאו עמהם מעיר למלחמה. כבר התחייבו בדמאי. רבי יוסא בשם רבוהו אמר רב חזקיה בשם רב יהודה בן פזי דמאי. מה המשמעות שלו המילה דמאי? זה ספק. מה זה תקן או לא תקן? אמרנו שהם פטורים גם כן מלא ערב. רב חיה ברשי אמר הדת אמר בעירובי חצרות אבל בעירובי תחומין דבר תורה והם לא נפטרים מזה שואלת הגמרא ויש חצרות במחנה אומרת הגמרא כן להתיר אוהלים שבמחנה כי הדלתני אוהלים שבמחנה אין צריכים ארוב עירוב למה הקלו עליהם אוהלים שבשיירה צריכים עירוב עליהם לא הקלו יהודה בן תימא אומר אף חוני בכל מקום איפה שהם רוצים הם יכולים לחנות אפילו בשט שתח פרטי ובמקום שהן נהרגין שם נקברין שלא תאמר יעשו כהרוגי פולמוסיות פולמוסיות הכוונה הרוגי מלחמה שנחלקו בהם איתן תן אסור לפנותן ואיתתני מותר לפנות אמר רב חיזה שזה תלוי מנדה מה מותר לפנות אותם מדובר שהם נקברו באופן כזה שהם מכונסים ובין כך צריך עכשיו לפתוח את הקבר כדי לפצל כל אחד לקברו אז כבר אפשר כבר לפנות אותו לבית קבורת אבותיו ומנד אמר אסור לפנותם שהם כשבר נקברו נקברו באופן שהם מפוזרים אז לא מותר לפתוח פה את הקבר ולפלצל אותם אז אם כן גם אסור לפנות אותם כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים כך בחזירתן פטורים מארבעה דברים כי גם כשהם חוזרים מהמלחמה עדיין יכולה להיות סכנה נשכפת רבי יוסא ברבי בונשמע למנהדה שכתוב מי ירוחד שהוא הוא לא נשאר במלחמה, ישוב ויצפור מהר גילד. למה יצפור? ולמה הם חוזרים בצפירה? למה הם צריכים לחזור כולם יחד? מפני אסונאים שעדיין עורבים להם למרות שהם בכלל לא נלחמו. וכך כך הגמרא מסיימת רב יוסי ברביון בשם רב. כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים כך בחזירתן פטורים מארבעה דברים. אדון הלוך פרק מבוי בסיעתא דשמיא. เ
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
