הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף יב

[מוזיקה] ה עירובין דף יב אנחנו מתחילים בשורה החמישיית מלמעלה רב זירה רב עבדי מי דחיפה בשם רב שמעון בן לוקיש לגובה אם עושים צורת הפתח לגבי הגובה של צורת הפתח אפילו עד 100 אמה אמר רבי יהודה נדד תמר לעניין כליים אבל לעניין שבת הוא לא מסכים לא תהה פאה גבוהה מן הקורה מה זה שונה מ הקורה בפתח המבוי אמר רב יוסה אמר רבי הרבת שלי אמר היא כילה משבת על דעת ד רבי מה בין קורה ומה בין פאה למה לחלק אומרת הגמרא קורה מצלת מרוח אחת הקורה אתה רק מניח את הקורה מעל המבו היא כבר מספיקה אז לכן אני אומר אני רוצה שהקורה תהיה בתוך 20 ממה לא יותר אבל פאה אינה מצלת עד שתהיה מגופת מארבע רוחות ארב טה הכוונה שזה ריבוע שלם זה מסגרת שלמה זה גם פס למעלה שני עמודים מהצד וגם רצפת הקרקע זאת אומרת זה מגופה לגמרי לכן מה זה משנה הגובה אפילו יותר אפילו עד ממה ותי קיד אמר רבי זירא בשם רב מנונה פאה הינה מצלת עד שתהייה מגופת מארבע רוחותיו אמר רבי בב ממל את הטרפת ש בקרמים היינו כאלה סככות ש הגפן נשרכת עליהם אז אסור לטלטל תחתיהן למה לא תגיד שזה צורת הפתח מפני שהם סוף תקרה ואין סוף תקרה מציל משום פה אתה לא יכול להתייחס לקצה של התקרה כפס העליון של צורת הפתח זה לא צורת הפתח אמר רבי פנחס אתת העובדה קו מרבי ירמיה בארבע עמודים ועליהם ארבע פצטלי זה סוג של קורות והתיר לטלטל משום פאה רבי בון ורבנן בעון קמי רבי זהירה פאה מהו שתציל בסוכה זה חש כדופן לסוכה אמר לון פעם הצלת בסוכה סוף סכך מהוא שיציל בסוכה האם הקצה של הסכך יחשב כפס העליון של צורת הפתח אמר לו לא אין סוף סכך מציל בסוכה מה בין זה לזה אז אונר לך זה נעשה לכאן זה נעשה לתקרה וזה נעשה לכאן זאת אומרת שזה אי אפשר להשתמש עם זה לשני צדדים לשני עניינים גם לתקרה וגם לצורת הפתח אומר אבבו כל לי מליה שדיברנו פה זה לעניין מסו ומתן זה לעניין מסע מתן אבל ה להורות הלכה למעשה אסור אנחנו לא נתיר צורת הפתח לדופן של סוכה אומרת הגמרא להורות מה עם סוכה קלה אתמר סו שבת החמורה לא כל שכן זאת אומרת שגם בשבת הוא כאילו אומר פשוט שאי אפשר להקל בצורת הפתח רבי בון ברחי הבא הקום מרבי זהירה מן תנה פאה מצלת שצורת הפתח מועיל שמזה אתה רוצה ללמוד גם לעניין שבת הכוונה אפילו ביותר מ10 זה לא רבי יוחנן בן נורי ורבי יוחנן בן נורי הוא דעת יחיד אמר לי אתה צודק הדעת תנה באמת זה התנה רבי יוחנן בן ורי אז ממילא אין הלכה כמותו כי הוא רק יחיד הלכה י אומרת המשנה מקיפין בקנים אם אמרנו במשנה הקודמת שאפשר להקיף בכבלים שזה ערב אפשר גם לעשות מחיצה שאשתי קנים אבל ובלבד שלא יהיה בן קנה לחברות שלושה טפחים ואז נוכל לסמוך על לבוד אומרת הזה הגמרא בשיירה דיברו דברי רבי יהודה אומר רבי יהודה אנחנו דיברנו דווקא בשיירה אבל לאדם יחידי לא נתיר להשתמש במחיצה כזאת וחכמים אומרים לא דיברו חכמים בשיירה אלא בהו את הצודק שדיברנו על שיירה אבל לא בגלל שהדין הוא רק בשיירה בדרך כלל שיירה היא נתקע בבקעה היא צריכה היא יכולה גם להקיף את עצמה בחבלים ו בקנים אבל הוא הדין גם אדם יחיד כל מחיצה ששינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי ברבי יהודה זה דעה שלישית הוא אמר צריכים גם שתי וגם ערב והחכמים אומרים היינו זה רבי יהודה של הרשה אחד משני דברים לא צריכים גם שתי וגם ערב אלא בשיירה הכילו או שתי לחוד או ערב לחוד ארבעה דברים פתרו במחנה מחנה זה נושא אחר עד עכשיו דיברנו על שיירה שיירה זה שלושה אנשים מחנה הגמרא תשה לכמן כמה זה 10 אנשים 100 אנשים או 12 אל איש נראה כמה דעות אבל כשיוצאים למחנה למלחמת מצווה ארבעה דברים פטרו אותם ארבעה דברים פטרו במחנה מביאים עצים מכל מקום ולא חוששים משום גזל ופטורים רחיצת ידיים לסעודה מדמי הם לא צריכים לעשר פירות דמאי ומערב אם הם קיפו לעצמם והם קיפו לעצמם ויש להם פתח משותף הם לא צריכים לעשות עירוב חצרות מתחילה הגמרא מקיפין בקנים ובלבד מקיפין בקנים בשיירה דברי רבי יהודה היחיד צריך שתי וערב לא מספיק לו שיירה אז מה יוצא ואור רבי יהודה משניה הוא מחלק בין יחיד לשיירה שיחיד צריך שתי ערב שיירה צריכה יכולה להסתפק או בשתי או בערב ורבנן לא משני בין יחיד לשיירה אין להם שום חילוק אומרת הגמרא זה נשמע נשמעין מן הדה שיירה שכנת בטל שהוא גבוהה עשרה או בנקע שהוא עמוק עשרה שזה נחשב מחיצה רק זה לא הוקף לדירה או בגינה שהיא מוקפת גדר שהיא וקפה לגינה מטלטלים בה אפילו עם השטח שלה הוא ענק הוא כור אפילו קורים מטלטלים בה הרעיון כאן זה בגלל שיש לנו דין לכמון בפרק הבא שכרה שזה מקום שלא הוקף לדירה אפשר לטלטל בו עד גודל של בית שעתיים אז כאן החידוש הוא שכיוון שההיא שיירה הם יכולים לטלטל אפילו בשטח ענק ובלבד שלא ישירו בה בית שעתיים פנוי משימוש כי אם יש בית שעתיים פנוי משימוש אי אפשר לטל בכל הבקו פנוי מאיזה שימוש רבח בשם רכינ אפילו שהשתמשו שמה בהקפות אפילו אביטן זה גם נחשב שימוש לא חיייבים דווקא שימוש אדם מלת רבונה אמרה ובלבד אדם שלא ישאירו בית עתיים פנוי משימוש של בן אדם אבל לצורך כפין וביתי לא טוב עכשיו אומרת הגמרא מתוך דברי רבונה האלה דמר רבי בא בשם רב חונה אחד או שניים נותנים להם בית שעתיים כי הם לא נחשבים שיירה לא יותר מבית שעתיים שלושה נותנים להם בת שש צים היינו שעתיים לכל אדם סך הכל בת שש צים מכאן ואלך לפי חשבון אם יש ארבעה אנשים לטבים להם בית שמונה צים אין שיירה פחות משלושה וגם תדע לך אין הגוי משלים בשיירה משני יהודים וגוי זה לא נחשב שיירה קטן הגמרא מסתפקת מהוא שישלים בשיירה אז לפי זה יוצא ככה שלפי רבנן יחיד גם כן נותנים לו כל צורכו ומה הגמרא רוצה ללמוד שמה ההבדל יהיה אתה רואה של רבנן גם יש חילוק בין יחיד לשיירה לא לגבי איזה מחיצה שתיהיו ערב אלא שיחיד רפף שלא הוקף לדירה מותר לטלטל רק על בית שעתיים אבל שיירה למרות שהיא לא הוקפה לדירה ניתן להכל צורקה זה הציע חילוק לרבנן שיש לנו בן יחיד לשירה ככה אומר הרב בפירוש האחרון עד כאן דף יב
לצפיה בתכנים נוספים: