הדף היומי ירושלמי מסכת חלה דף מב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת חלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת חלה דף מב

[מוזיקה] חלו דף מב הלכה ד אומרת המשנה ישראל שהיו אריסן לגויים בסוריה יהודים שהיו עובדים בסוריה אצל הגויים רבי אליזר מחייב בפירותיה במעשרות ובשביעית ורבי גמליאל פותר סוריה גזרו עליה להיות כארץ ישראל אבל רק לגבי שדות של ישראל לא השדות של גויים השדה הזאת שישראל הריסים בה אז רבי אליעזר מחייב והגמרא תגיד שמדובר באריס שהם הרבה שנים כאן רבן גמליאל פותר כי סוף סוף זה שייך לבעלים גוי רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריה לסוריה [מוזיקה] מתייחסים כמו חוץ לארץ ולכן צריכים להפריש שתי חלות כפי שנראה עוד מעט שבסוריה בחוץ לארץ מפרישים שתי חלות ורב לזר שהוא אמר להתייחס לסוריה כארץ ישראל אומר חלה אחת אך אז הו כולו שרבן גמליאל הם היו מתנהגים בסוריה כמו הכולה של רבם גמליאל שהריסים פטורין ממעשרות ומתייחסים לזה כ חוץ לארץ וגם כולו שרב לזר להפריש רק חלה אחת כמו ארץ ישראל זה שתי קולות שסותרות אחת את השנייה אז לכן בסופו של דבר חזרו לינוק כדברי רבן גמליאל בשתי דרכים וממילא מתייחסים לזה חוץ לארץ יפרישו שתי חלות ועכשיו נבור לעצם הדין הזה של שתי חלות הבן גמאל אומר שלוש הרצות לחלה שלושה מקומות יש להם הלכות שונות לעניין חלה מארץ ישראל ועד כזיב שזה המקום בארץ ישראל שכבשו אותו בהתחלה עולי מצרים ואחר כך גם כבשו אותו עולי בבל זאת אומרת זה ארץ ישראל ש דושה בקדושה גמורה שמה מפרישים חלה אחת בעל הבית מפריש אחד מ-24 והנחתו מפריש אחד מ-48 מפריש חלה מגזי ועד הנהר ועד המנו שאלו שטחים שכבשו אותם עולי מצרים בקדושה ראשונה שכבר בטלה אבל לא קידשו אותם עולי בבל בקדושה שנייה אז מצד אחד הם ארץ ישראל מצד שני כבר אין להם קדושת ארץ ישראל יש שמה תומת ארץ האמין מפרישים שתי חלות אחת הולכת לאור ה נשרפת באש למה כי כיוון שזה גדל בחוץ לארץ אז זה כבר טמא בעצם אז שורפים את זה ואחת נותנים אותה לכהן כדי שלא יגידו כיוון שאנשים לא ראו שההתחלה הזאת נשרפת אז מה יגידו תרומה נשרפת לכן אומרים תפריש עוד חלה ותיתן אותה לכהן מד רבונו של אור שהיא עיקרה הפרשה יש לה שיעור אומנם מקילים ואים שגם בעל הבית יפריש שרק אחד מ-48 כמו נחתום ושל כהן שזה רק שלא תשתכח אין לה שיעור יתן עוד משהו לכהן אז זה בחלק האמצעי זאת אומרת שהוא מצד אחד ארץ ישראל כבשו אותו למצרים אבל בפועל לא כבשו אותו עלי בבל אבל במקום העוד יותר רחוק מהנהר ו ממנון ולפנים שזה כבר חוצה לארץ גמו מפרישים שתי חלות אחת להו ואחת לכהן של שתי מדבריהם שתיהם מדרבנן אז כיוון ש שתיהם מדרבנן העדיפו לתת את התרומה עם השיעור החשוב החלאה החשובה יותר להחל לכהן שנאכל אז אם כן של אור אין לה שיעור ולמה היא נשרפת כיוון שזה גודל בחוץ לארץ וזה כבר תמא ואחת לכהן אז של ור אין לה שיעור ושל כהן יש לה שיעור למה נותנים אחת לכהן לאכילה שלא לא תשתכח תורת חלה עכשיו אנחנו אומרים על זה אנחנו חוזים עכשיו לדבר על התרומה שחוץ לארץ הגמור הגמור שאמרנו שאחת הולכת לאש מתי אחת הולכת לאש כשאין שם שום אדם שום כהן טהור כל הכהנים שם טמאים עוד מעט נראה בטומה חמורה אז חלק הולך להוא אבל אם יש שם כהן שהוא תבול יום זאת אומרת הוא נגע בשרץ אבל הוא כבר טבל במקווה ועוד לא הריב עליו שמשו אוכלה הוא יכול לאכול את אותה אכלה שילאור ואז במקרה כזה יפרישו רק חלה אחת 1 חלקי 48 ויתנו אותה לכהן הזה שהוא יכל אותה רבי יוסי אומר אי לא צריך טבילה גם טמא שרץ יכול לאכול אז איזה טמן לא יכול לאכול לכול אלמה ואסורה לזו ולזו לנדות וליו היינו טומה שיוצא לכהן מגופו טומ כזאת גזרו עליו לא לאכול את החלה הזאת שלנו שהיא חלה מדי רבונו ואז נפריד חלה אחת לאש ועוד חלה נוספת ניתן גם לכהן הטמא התרומה חמורה עכשיו התרומה הזאת שהכהן הטמא יכול לאכול אותה היא נאכלת עם הזר על השולחן ו אפשר להסביר הסבר אחד שאיין כאן גזרה למרות שתרומה רגילה לא אוכל הכהן ביחד עם הזר על אותו שולחן שמה הוא יבוא לאכול מהמנה של החבר שלו כאן לא גזרו אבל אפשר לפרש עוד יותר חריף שאפשר לערבב את האוכל ביחד על השולחן היינו שזה בטל באחד על אחד אפילו לא צריכים רוב כיוון שזה רק תרומה מדרבנן כזאת והדין האחרון שהיא ניתנת לכל כהן תרומת חוץ לארץ לא גזרו עליה תרומת ארץ ישראל נותנים רק לכהן תלמיד חכם שיודע לשמור אותה בטהרה את התמורה התרומה הזאת את החלה הזאת אפשר לתת לכל כהן הילו נותנים לכל כהן החרמן זה אדם שומר חרם לקונים ובכורות ופדיון הבן ופדיון פתח חמור והזרוע ולי חיים וקיבה וראשית הגז ושמן שריפה כל הדברים האלה אין פה חשש או שלא שייך בהם טומא אפשר להשתמש בהם בטומאה או שמן שריפה למשל הוא כבר תמת וגם בחרמון השך אם זה טם הוא יקח אותו לבית המקדש שמה אין חשש שהוא יאכל את זה בטומאה ואם הוא בלמו אפשר לאכול אותו בטומה וגם קודשי מקדש אפשר לתת לו כי במקדש הכהן ודאי בא לכאן בטהרה והביכורים שהם מתחלקים במקדש רביד עוסר בביכורים והגמרא תפרש למה כרשני תרומה רבי עקיבא מתיר כי הוא סובר שכר שיני תרומה לכתחילה עושים אותם שלא בשמירה היינו בטומה אז אפשר לתת את זה לכהן ם הארץ חכמים אוסרים למה כי גם את זה עושים בטהרה עד כאן דף מב ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: