הדף היומי ירושלמי מסכת חלה דף לז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת חלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת חלה דף לז

[מוזיקה] חלו דף לז אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם למדנו בדף לה שנחלקו רבי שמעון בן לקיש בשם חזקיה אמר שטבל בטל ברוב ואז יצטרכו להפריש עליו תרומות ומעשרות רק מדי רבון אבל רבי יוחנן אומר אין הטבל בטל ברוב מביאה עכשיו הגמרא הראיה מהתוספת בתרומות היה צריך לתרום ארבע חמש חביות מן הבור יש לזה בור של יין או שמן ולפי החישוב הוא צריך להוציא תרומה ארבע או חמש חביות איך הוא עושה את זה מעלה את הראשונה על פי הבור מעלה חבית אחת ואומר הרי זו טרומו וכן השנייה וכן השלישית דברי רבן שמעון בן גמליאל זאת אומרת הוא מפיש אחד אחד רבי אומר מעלה כולן על פי הבור את כל הארבע או חמש חביות ואומר הרי הלו טרומו צריך להפריש את כולם בבת אחת לכאורה מה המחלוקת וון בא עם אמר מדמ מעלה את הראשונה על פי הבור זאת אומרת שהוא יכול להעלות אחד אחד הוא סובר אין התבל בטל ברוב אז אין חשש הוא יכול להרים אחת לתרום אותה טרומו להרים שנייה להרים שלישית ה צריך להגיד בוא נגיד שהוא צריך ל להפריש חמש חביות אפילו שהוא כבר תרם ארבע חביות ורוב היין או השמן שבבו כבר מתוקן הטבל לא בטל שם ברוב והוא יוכל לקרוא תרומה גם על החמישית לעומת זה מנדה אמר מה לכולן על פי הבור לפני שהוא קורא להם שם הוא סובר הטבל בטל ברוב אז לכן אם הוא יפריש שלוש חביות אז רוב היין שנשאר בור כבר מתוקן אז התבל שנשאר שם התבטל ברוב הוא לא יוכל להמשיך ולהפריש את החביות הבאות כתרומה הגמורה לכן הוא מציע לו תעלה את כל החביות שאתה רוצה להפריש ובבת אחת תקרא להם שם רב בוו בשם רבי חנון הוא בא ואומר לו לא זה המחלוקת ביניהם לכול העל מהט לא בטל ברוב אלא מה היקף בנרון הדין של תרום מן המוקף מדר כולן על פי הבור הוא סובר שלמרות שהוא ירים כבר את כל החביות כיוון שהוא מניח אותם מסביב לבור צמוד לשפת הבור זה נחשב מן המוקף תורם מן המוקף ללכן הוא יכול לתרום כך ומן דמר מעלה את הראשונה על פי הבור הוא סובר שכשהוא יעלה את כולם מחוץ לבור על שפת הבור זה לא נחשב מוקף זה לא נחשו זה נקרא אין תורם מן מוקף אז לכן מה הוא אומר לו תרים חבית אחת כש חלקה עדיין נמצא בתוך הבור כבר תקרא לשם תרומה ואז אתה תורם מן המוקף כיוון שזה קרוב זה בתוך הבור ואל תסוף את כל החביות שאתה רוצה לתרו מסביב לבור כי זה לא מן המוקף זה הסבר אחד רבי שמואל רבי אבו בשם רבי יוחנן מחליף הוא אומר ככה מהד מהמעלה את הראשונה על פי הבור הוא סובר תורם מינה מוקף זה נחשב מוקף אז לכן הוא יעשה אחד אחד מנדה מה מעלה כולן על פי הבור הוא אומר לך זה לא יעזור גם אם אתה תרים חבית אחת שהיא עדיין בתוך הבור כיוון שהיין כבר נמצא בתוך החבית בשונה משאר היין שנשאר בבור זה לא נקרא מוקף זה לא נחשב מוקף מקרה כזה אז אין לך ברירה בסיטואציה הזאת אתה לא יכול לתרום מן המוקף אז אתה כבר יכול להעלות את כל ה ארבע חמש חביות ולקרוא שם לכולם בבת אחת זה מה שהוא אומר זה לא נקרא אין תורם מינה מוקף אמר לו רבי זירה ואינו מעורב על ידי גידים הרי כשההוא מעלה את החבית אז קצת יין עוד זורם אל מן החבית אל הבור אז שהגיד האלה יחשיבו את זה כמו קף ככה שואל רבי זהירה בכל אופן אז מדגיש הרב שחייבים להגיד שכשהוא קורא שם תרומה לחבית הוא מתכוון לקרוא שם ליין שבחבית חוץ מן היין שעדיין מנטף ליין הזה הוא לא מתכוון לקרות שעם טרומו כדי שלא לא יקלקל לו את היין שב בו הדרן הלך אוכלין הר בסיעתא דשמיא פרק רביעי שתי נש שעשו ש כבים זת אומרת כל אחד כו כו זה כמות כזאת שעוד לא חייבת בח אבל שתי כבים יחד זה כבר חיב בח כי כ ורבע כבר חי חיב בח אבל כיוון שכ קו שייך לאישה אחרת ונגעו זה בזה אפילו שזה נגע אחד בשני אפילו אין ממין אחד ששניהם זה חיטים אנחנו אומרים פטורים למה פטורין כיוון שזה עומד כל הזמן לחלק כל אחת שייך לאישה אחרת שהיא אמורה לקחת את זה לנפרד אז זה לא מצטרף לחלה ובזמן שאין של אישה אחת אז תלוי מין במינו אם שניהם למשל חיטים חייב ושלא במינו פטור שואל הרב למדנו למעלה שכל חמשת מיני דגן מצטרפים לחלה התשובה היא שלמעלה דיברנו כשהו לש את כולם ביחד שמה כולם מצטרפים אבל פה מדברים שזה שתי איס נפרדות אלא הם רק נוגעות נושכות אחת בשנייה כאן אנחנו אומרים מין במינו חייו ושלא במינו פטור איזהו מין במינו החיטים אינן מצטרפות עם הכל אלא עם הכוסמין רק חיטין וכוסמין המין במינו השעורים מצטרפים עם הכל חוץ מן החיתים סורים יכולים להצטרף גם עם כוסמין גם עם שיבולת שועל וגם עם שיפון חוץ מן החיתי ומים כוסמין ושיפון ושובל שועל תנקה משייר את הדין הזה הוא לא אמר מה הוא סובר והגמרא תביא מחלוקת בזה רבי יוחנן בן נורי אומר ושאר המינים מצטרפים זה עם זה ככה הוא סובר אז אנחנו מתחילים את הגמרא שתי נשים שעשו שני קבים אז כאן הגרו מביא משפט מעמוד הבא שכתוב שם שמואל בר אב ביי אפילו רוצות מה שאמרנו שתי נשים שעשו שני קבים ונגעו זה בזה פטורים כיוון שזה שייך לשתי נשים גם אם הם רוצות שזה יתחבר והם לא מקפידות זה על זה אף על פי כן כיוון שזה שייך לשתי נשים זה לא מצטרף והם פטורים כך סובר שמואל בר אבא עכשיו נמשיך בגמרא אומר רבי חנון הוא בא וחולק הוא אומר ככה סתם אישה אחת אינה מקפדת ששתי העיסות שלה התחברו שתיים מקפידות הן אז ממילא אישה אחת שהיא מקפדת גם כן עשו אותה כשתי נשים כי היא לא רוצה שהיסוד שלה יתחברו שתי נשים שאינן מקפידות אז סו אותם כאישה אחת שזה כן הצטרף אז תשאל אם אתה אומר שאישה אחת היא לא מקפדת על שתי העיסות שלה שהתחברו אז אם אינה מקפדת למה היא עושה אותה בשתי כלים בשני כלים למה היא הכינה אותם בנפרד למה היא לא הכינה עיסה אחת גדולה אמר רבי יונה יכול להיות שמדובר ושאין לה מקום נלוש לא היה לה כלי גדול שיכול להכיל כזאת עיסה גדולה זה יוצא מזה מלת ד רב יונה אמרה שאם היה לה מקום אחן ללוש ובכל אופן הא עושה אותן בשני מקומות בשני כלים שונים אז מוכח שמקפלת הי ובאמת זה לא הצטרף עוד דוגמה נקי וקבר יש לה עיסה אחת של קמח נקי ועיסה אחת שקמח קיבר אז ברור שמקפלת הי ולכן במקרה כזה גם ברור לנו ששתי העיסות לא הצטרפו עד כאן דף לז
לצפיה בתכנים נוספים: