הדף היומי ירושלמי מסכת חלה דף יט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת חלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת חלה דף יט

[מוזיקה] חלו דף י אנחנו מתחילים בשורה השלישית כתיב כתוב בספר מלכים הוא הכוונה על המלך ירבם בן יואש שהוא היה ממש לקראת סוף מלכי ישראל לפני שהגלה אותם מלך השור השיב את גבול ישראל מלבו חמת עד ים הערבה שזה ים המלח כדבר השם אלוקי ישראל אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמיתיי הנבי אשר מגת החפר רב חנניה ורב מנא חד אמר כל מה שיבש יהושע קיבש זה כך סובר רבי חנניה לעומת זה רבי מנא אומר חרנה אמר יותר ממה שיבש יהושע קיבש זה כי יהושע לא גמר לסלק ולכבוש את כל הגויים בארץ ישראל והוא כן גמר תנה רבי סידור ככה שמו של החכם הזה מסייע לרבי מנה שהוא קיבש יותר ממה שיבש יהושע למה כי כתוב בברייתא ימים קלים עשו ישראל באותה הארץ מה שהייתה הרחבה הזאת זה היה רק לתקופה קצרה כי מיד אחר כך בא מלך אשור והגלה אותם או אז בי שלמ ל רבי מנה שהוא הוסיף לכבוש יותר ממה שיבש יהושע אתה אומר ישראל נהנו מזה ימים קלים אבל לפידה אמר הראשון לפי רב חנניה שהוא קיבש כל מה שיבש יהושע אז זה היה הרבה זמן ביד ישראל הפר חוצה לארץ שבא לסוריה נעשה כ סוריה שהוא חיה במעשרות מדרבנן יצא משם לכאן לארץ ישראל נתחייב הינו מדאורייתא אמרנו במשנה אמר רבי יהודה מתה בזמן שהספינה גוששת אמר רבי חגאי לכאורה קשה לנו אז מה עם הספינה גוששת עדיין יש מים מתחתיה שצריכים לחצוץ בין העפר של הספינה לארץ ישראל אלא מה רביד כדעת ד רבידה פוטר במים לפי שאין בהן ממש שם במשנה בעירובין למדנו שכשאדם עושה עירוב תחומין למקום מסוים כל הכלים שלו משוייכים אליו ואפשר להוליך אותו רק למקום שהוא יכול ללכת אז אם למשל אישה אחת עשתה עירוב לצד צפון שהא יכולה ללכת מכאן צפונה 4000 אמה והיא באה לעשות חלה והיא לקחה קמח יה חסר לה תבלינים אז היא לקחה מהשכנה והשכנה עשתה עירוב לצד ההפוך לצד דרום אז עכשיו הישה והחלה שהיא עשה שהיא עשתה שההיא עפתה שהיא מצורפת מהקמח של האחת והתבלין של חברתה אסור להוליך אותה רק כרגלי שתיהם ואם היא לקחה מהשכנה מים אז גם כן אי אפשר להוליך את הספינה רק כמו בעלת המים רבי יהודה למד זה אומר פותר במים לפי שאין בין ממש או אז רבי יהודה אומר מים אין בהם ממש אזו רבי יהודה גם שאצלנו אומר שאם הספינה גוששת למרות שיש מים מתח המים אין בהם ממש הם לא חוצצים שואלת הגמרא בדיוק הפוך אומר רבי יבין לא מסתברא דלא מכפה שיטתי לכאורה זה סתירה הרי מה רבי יהודה אומר שבמ דברים אמורים שהספינה גוששת ולא הייתה הספינה גוששת אז מה הוא אמר שזה ודאי מנותק אבל אם אתה אומר שכל הסברה שרבי יהודה השמיים אין בהם ממש מה היה צריך להיות הדין שלא היייתה הספינה גוששת תן לזה דין כמי שהספינה גוששת כי המים אין בהם אז להפך רואים מרבי יהודה שמיים כן חוצצים אז אין קשר בין דברי רבי יהודה בעירובין לענייננו לא היייתה ספינה גוששת אז משרותיהם חייבת במעשרות רק מהלכה זאת אומרת רק מדרבנן שזה אומר תורמין ממנה על הציץ שאין נקוב ומציץ שאין נקוב עליה כי הד לתני הציץ שאינו נקוב מעשרותיו מהלכה מדרבנן ותרומתו שהיא תרומה רק מדרבנן אינה מדמעת אלא היא בטלה ואין חיייבים עליו חומש רב הילא בשם רב לוזו הקונה הציץ נקוב בסוריה והיהודי הזה קנה ציץ נקוב והוא מונח אף על פי שלא קנה עפר שתחתיו וקרקע שעל גביו למשל הציץ הזה עמד בתוך מערה והקרקע מתחת וגם הקרקע שמעל שייכים לגוי וישראל לא קנה את זה וקרקע של הגוי בסוריה פטורה בכל אופן אני אומר הוא נה את העציץ הזה לחייבו למעשרות ושביעית אפילו נתון על גבי שתי יתדות כאילו שהאוויר חוצץ בינו לבין הקרקע ומוסיפה הגמרא ואומרת אף רב יהודה שאצלנו אומר שהמים חוצצים אם הספינה לא גוששת מודה בה מה ההבדל מה בינו לבין הספינה התשובה הספינה ה יולה ויורדת אין לה יציבות במקום לכן רבי יהודה לא מחשיב אותה כמו שהיא בארץ ישראל אבל וזה הציץ הזה ב כמו הוא קבוע במקום שלו אומנם על גבי יתדות אבל הוא קבוע הוא לא נייד לכן גם פה רבי יהודה יודע שילכו שהציץ יהיה חייב בדרך אגב מחדד מכאן הרב מה למדנו כאן אפר שעל גביו מה נפק מילה בכלל עפר של גביו רואים שיש שניקה להציץ גם מעפר של גביו עד כאן דף יטס
לצפיה בתכנים נוספים: