הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף כ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף כ

[מוזיקה] ביקורים דף חף אנחנו בשורה השישית מלמעלה רבי ירמיה רבי מי בשם רבי יוחנן רבי סמון בשם רבי יושע בן לוי הם באים לומר למרות שלמדנו למעלה האם רב גמליאל אמר ש האתרוג בשת לכיתתו איסורו רב ליזר אמר שהוא שווה לאילן לכל דבר אז היה ויכוח היים הולכים אחרה לכיתה כמו ירק או אחר הכנתה כמו אילן אבל לגבי התאריך הרי אנחנו יודעים שראש השנה של תשרי הוא ראש השנה לגבי ירקות אבל לילן ראש השנה שלהם זה תו בשבט אז האתרוג למרות שנחלקו אם הוא כירק או כאילן לגבי לקיטה או חנתה אבל לגבי ראש השנה שלו הכל מודעים שראש השנה שלו ב15 בשבט רבי יוחנן שאל לרבי נתן הוא שואל שאלה על כל הרעיון של טו בשבט הרעיון של טו בשבט זה הכוונה כסדרן של שנים זה הולך לפי שנת לבנה כל שנה ושנה בטו בשבט זה ראש השנה או כסדרן של תקופות התקופה הזאת של החורף היא מתחילה מ' תב ת שב אדר האם הכוונה היא שתמיד 45 יום אחרי תחילת התקופה לתקופה של חמה זה ראש השנה ממילא בשנה מעוברת זה יכול לזוז קדימה או אחורה אמר לי כסדרן של שנים ואפילו שנה מעוברת זה הולך לפי הלבנה אומרת הגמרא ללמדנו במשנה מעשה ברבי עקיבא שלקט אתרוג ב' בשבט ונהג עליו חומרי בית שמאי וחומרי בית הלל בית שמאי אומרים שראש השנה לאילן זה א' שבט ובית הלל אומרים שזה טו בשבט מה אתה אומר שהוא הסתפק רצה להחמיר על ראש השנה גם כבית שמאי וגם כבית הלל אז למה לי אתרוג אפילו שאר כל האילן למה דווקא באתרוג אומרת הגמרא אם תרצה להגיד אתרוג אז תני כחומרי רבן גמליאל כחומרי רבי אליעזר שהאתר הזה חנת בשנה הקודמת ונלקח לכאורה בשנה הבאה אז לפי רבן גמליאל הולכים אחרה לכיתה איסור שלו לפי השנה הבאה ולפי רבי ליזר הולכים אחר החנתה אז הגמרא שואלת רגע אבל הוא לקט אותו בטו בשבט וגם רבן גמליאל וגם רבי ליזר לא מן בית הלל נון הבו אז כיוון שהוא לקט ביטו בשבט אז גם הכנתה וגם הנקיה היייתה בשנה הקודמת לפני טו בשבט אמר רבי יוסי ברבי בון תיפטר בשכנה קודם לטו בשבט של השנה השנייה ונכנסה שלישיית ובאמת ו לקת אותו אחרי טו בשבט אז אם שולים אחר החנתה על דת דרבן גמליאל שולחים אחר קיתה יסורו אני כמו השנה השלישית על דת דרב לזר שולחים אחר הכנתה קהילה איסורו שני עכשיו שהוא החמיר את שתי החומרות איך הוא עושה את זה בפועל מה עשה לו קרא השם למעשר שני שבו ואחר כך בדיו אחרי שהוא פדע אותו הוא נתן את המעשר הזה נתן את זה לעני כמעשר אני הלכה ה אומרת המשנה דם מהלכי שתיים היינו דם של בן אדם ש לדם בהמה על העניין הזה להכשיר את הזרעים שזה נחשב משקה ולדם השרץ שאין חייבים עליו לא חיייבים על מי שאוכל דם מהלכי שתיים כמו שרץ רבי ב רבונה בשם רב אם תרו בו במי ששתה דם שרץ לוקה איך אתה אומר לו כב ותני נדם השרץ אין חיייבים עליו אמר רבי בכוונה אין חייבים עליו כרת שרי בבריתה כתוב ותני פרט לדם מלכי שתיים וכולי ופרט לדם השרץ שבברית היא מבואר מפורש שאין עליהם מלכות אין עליהם לאו אמר רב חיה ברדה אדד תאמר ב שיתרו בו משום דם אין בזה איסור דם אבל אם יתרו בו משום שרץ לא כן כי איסור שרץ לא נאמר רק על בשרו גם על דם דם של שרץ אם יאכל כעדשה הוא יהיה חייב משום שרץ לא משום דם עד כאן דף חוף
לצפיה בתכנים נוספים: