הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף כא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף כא

[מוזיקה] ביקור עם דף חוף אנחנו מתחילים הלכה ו בסוף העמוד הקודם כוי זה בעל חי שחכמים הסתפקו אם הוא מין חיה או מין בהמה אז ממילא יש בו דרכים שווה לחיה ויש בו דרכים שווה לבהמה ויש בו דרכים שווה לחיה ולבהמה ויש בו דרכים שנו שווה לא לחיה ולא לבהמה כיצד שווה לחיה דמות טעון כיסוי כדם החיה שיש למה מצוות כיסוי דם אבל כין שהוא לא בודאי חיה אין שוחטין אותו ביום טוב חיה מותר לשחות ביום טוב כי כיוון שאדם של הוודאי תאום כיסוי אז אפשר לקחת עפר ולכסות את הדם אבל לגבי כו שזה ספק העפר הוא מוקצה אבל בכל אופן אם שחטו אין מכסים את דמו כי אם תכסה את דמו אנשים יבואו ויגידו אה זה ודאי חיה כיסו את דמו ביום טוב אז יבואו להתיר את החלב שלו וחלבון מטמא תומת נבלה כחיה בבהמה אמרה שהחלב יעשה לכל מנחה אבל בחייה לו הוא נשאר טמא תומתו בספק ואין פודים בו פתר חמור כי התורה אמרה לבדוד בסה סה ודאי כו אנחנו לא יודעים אם הוסה כיצד שווה לבהמה חלבו אסור כחלב הבהמה ואן חייבים עליו כרת כי אולי הוא חיה ואינו נלקח בכסף מעשר לו חל בירושלים כיוון שהוא לא ראוי להקרבה וחייב בזרוע בלחיים ו בקבה כי אולי בכל אופן הוא באימה וצריך לתת ממנו מתנה לכהן רבי אליעזר פותר שהמוצא מחברו עליו הראייה יגיד לכהן תוכיח שזה בהמה ניתן לך זורע לחיה כבה הגמרא תבאר מה סברת רבנן כיצד אינו שווה לחייו ולבהמה אסור משום כילה עם עם החיה ועם הבהמה כי אני לא יודע מה זה הכותב חייתו באמתו לבנו לא כתב לו את הכול הוא לא בכלל זה אמר הריני נזיר שזה חיה או אם שזה בהמה הרי זה נזיר ושאר כל דרכיו שווים לחייו ולבהמה למה טעון שחיטה כזה וכזה ומטמא משום נבלה כמו שניהם ואסור משום בר מן החי כזה וכזה אומרת הגמרא איזה הוא כוי אומר רבי אלזור או רבי אליעזר אומר עז שעלה על גבי צבי וצבי שעלה על יזה אז אנחנו לא יודעים אם הולכים אחרי זרעו או אחרי זרע האם ורבנן אמרין מין הוא עיקרו זה מין בפני עצמו ופשוט לא יכלו חכמים לעמוד עליו אם הוא חיה או בהמה ואיין פודים בו פתח חמור פדוי בקוי אם הוא לקח את הקוי ונתן פדה את זה את הפטר חמור חוזר הוא פודה בסה לפי כך אם מת אחד מהמהם מי הקוי והשה אחד משניהם מת אז הוא לא יתן ל הכהן אף אחד כי הוא יגיד לו המוציא מחברו עליו הראיה תביא לי ראייה שהכו לא השה ואז תן לך את השה זה אם הכו מת ואם השמת גיד לו תביא ראיה שה גם כן שהכו לא הוא היה הפדיון ואז יכול להיות שהקו לא היה פדון ועשה שך הוא היה פדון והוא מת כיצד שווה לבהמה מתניתא אומרת הגמרא ככה תני רב לזר אומר כוי אין חייבים על חלבו השם תלוי אין כ זה לא נקרא ספק כרת אומרת הגמרא מתניתין שלנו זה דלא כרב דרב אמר כל שאפשר לעמוד על ודאו לא יהיו חייבים על ספקו השם תלוי אבל כוי שאי אפשר לעמוד אף פעם על ודאו לא חייבים על ספקו אז יוצא שפתר לה שדברי רב האלה חלוקים על דברי רב לוזו ואינו ניקח בכסף עשר ואפילו בשעה עוד לפני הגזרה שהיו לוקחים בשר תאווה היינו דווקא חיה היה מותר לקחת אבל כו היה אסור לקחת כי אולי הוא נחשב בהמה והוא ראוי לקורבן אז אם כן שאינו ניקח בכסף מאסר אינו ניקח בכסף מאסר לאכול בירושלים כי אולי הוא ראוי למזבח וחייב לזרוע בלחיים הוא בקיבה רב ליעזר פותר אז זה הולך לשיטתם רב לזר שהוא הסביר שהוא אמר עכשיו הוא נסתפק לו אנחנו מסתפקים מה זה הקוי הזה האם הולכים אחרי זרע חרי זרם אז אם כן המוציא מחברו עליו הרייד הוא אמר פטור אבל רבנן דינו אמרין מין הוא זה מ זה מין בפני עצמו שלא יודעים אם המין הזה הוא חיה או בהמה אז יכול להות שגם לתורה התורה מעמידה את זה כדבר לא ברור ולגבי זרוע לחיי מקבה התורה רבתה שגם ממנו לתת אז אנון אמרין חייב כיצד אינו שווה אל חייו אל הבהמה מתנית דלו כרבי נתניה הקדיש חייתו ו בהמתו לא הקדיש את הקוי רבי אומר הקדיש את הקוי אז כך גם פה מי שכותב את ה את החיה והבהמה שלו לבניו אז הוא קלל בזה את הקוי הריני נזיר שזה חיה ובהמה וכולי אומרת הגמרא למדנו ככה הרי אני נזיר שזה חיה אז הוא נזיר כי אולי זה חיה הרי אני נזיר שזה בהמה נזיר הם אומר הרי אני נזיר שאין זה חיה גם נזיר כי אולי זה לא חיה שאין זה בהמה נזיר אם אומר אני נזיר שזה חיה או בהמה גם נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה גם נזיר רב חגאי בא הקום מרב יוסי למה לא תני להם במשנה גם כן שלגבי הרובע ונרבה אז הוא חייב כמו חייב וכמו בהמה אמר לי תנית בסופה הושר כל דרכן שווין לחייו אל הבהמה היינו בעניינים שניהם שווים בהם וזה כולל רובע ונרבע דרן הלך הרומו וביקורים בסיעתא דשמיא
לצפיה בתכנים נוספים: