הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף יב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף יב

[מוזיקה] ביקורים דף יב אחרי שאמרנו בעמוד הקודם ששמואל חי 52 שנה שנתיים עד שאמא שלו גמלה אותו ועוד 50 שנה שזה עולמו של לוי אז אנחנו אומרים ל60 זה מיטה אמורה בתורה לא כמו כרת שהיא בגיל 50 אלא זה בגיל 60 רב חזקיה בשם רבי קב וברח כתיב על אנשי דור המדבר אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה הגה עצמך שיצא ממצרים בן 20 שנה ועוד עשה במדבר 40 שנה ומת אז מה אתה לומד מכאן כשהתורה אמרה שהוא ימות נמצאת האומר המת ל60 שנה המיתה אמורה בתורה ועוד הוא כתיב תבוא בקלח עלי קב בקלח זה גימטריה 60 ב וח זה 10 כ ול זה עוד 50 סך הכל 60 ל7 מיטה של סיבה ימי שנותינו בהם 70 שנה ל8 מיטה של זקנה שנאמר ואם בגבורות 80 שנה אמרנו שמכאן ואלך זה חיי צער וכן ברזילי אומר לדוד ברזילי הגלדי אומר לדוד בן 80 שנה אנוכי היום העדה בין טוב לרע שואלת עכשיו הגמרא עבר 50 ועשה דבר ש שהוא ביקרת הוא עבר על איסור קרת אז מה אכל וחדי או עבר שיטין ועשה דבר שהוא בעוון מיתה גם פה תגיד אכל וחדי תני רב חנינא בן אנטיגנוס אומר זקן שאכל את החלב וכימי מודיאנו שהוא ביקרת או שחילל את השבת איך אתה יודע שהוא מת ביקרת אלא קיני ככה נגיד המת ליום אחד זה מיטה של זם הוא היה חולה באותו יום הוא מת זה מיטה של זם לשניים זה מיטה של בהלה לשלושה מת במגיפה תני רבי חלפתא בן שאול מת באחד בשניים בשלושה זה נקרא ביקרת לארבעה לחמישה זה מיטה הדופה הדופה יש כאלה גורסים בצד דחופה לשישה מיטת דרך ארץ לשבעה מיטה של חיבה מכאן ואלך זה כבר נחשב שהוא מת ייסורים מה חמית מימר מאיפה אתה יודע להגיד שמת לשלושה ימים מת במגיפה אז חילפי בר ברי לרב אבו אמר שמית כולי דרבי שדרש או ד סבה שדרש וי כעשרת הימים ויגף ויגוף השם את נבל וימות למה כעשרת הימים טלה לו הקדוש ברוך הוא שבעת ימי אבלו של שמואל שלא יתערב אבלו בהבל של הצדיק שאז בדיוק שמואל הנביא נפטר ועשה עוד שלושה ימים ומת במגיפה אז ראינו מכאן ששלושה ימים זה מגיפה רב חג בשם רבי שמואל ב נחמן עשרת הימים אין כתיב כאן אלא כעשרת הימים מה זה כמו איזה עשרת ימים טלה לו הקדוש ברוך הוא עשרה ימים כעשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים שמ יעשה תשובה ולא עשה כן השאה לרבי זהירה ג כאן רב או שגורסים רב זהירה זר שאכל תרומה מה העונש שלו אומר בעוון מיתה ככה הוא אמר לפני התפילה אחרי זה מין דצל אחרי שהוא התפלל הוא שינה את דעתו אמר לה אני השם הפסיק העניין מה הכוונה בתחילה שמה בפרשת אמור התורה מדברת על הכהנים מדברת על כהן טמא והיא אומרת את הפסוק ולא ישו עליו חטא ומתו בו כי יחללו הו ואחרי זה כתוב שכל זר לא יאכל קודש אז הגמרא בהתחלה הבינה שמתו בו כי יחללו הולך גם על ההמשך על זר שאוכל קודש אבל עכשיו אומר לו זה שכתוב ומתי בו כי חללו אני השם מקדשם זה מפסיק העניין הפסיק העניין אז המיטה מתייחסת רק לכהן טמא שאכל תרומה אבל לא לזר שאכל תרומה רב חיה בשם רב יוחנן זר שאכל תרומה בעוון מיתה הוא חולק חולק או על רב או על רב זהירה מתניתא מסיה לרב יוחנן כתוב כך אוכלי תרומה בזרים היינו זר שאוכל תרומה טהור שאכל טהור וטמא שאכל טמא וטהור שאכל טמא וטמא שאכל טהור כל האופנים האלה זה בעוון מיתה כמו רבי יוחנן אוכלי תרומה בכהנים טהור שאכל טהור אז אדרבה זה כמצוותו זה המצווה טהור שאכל טמא הוא עובר בעשה טמ שאכל טהור הכוונה טורמה טהורה ב מ וטמא שאכל טמא גם כן במיתה חמט מימר טהור שאכל טמא שיש לו רק איסור עשה מה מה המקור של זה אמר רבי בבר ממל ואחר יאכל מן הקודשים אז אנחנו מדייקים ואומרים אחרי שהוא ניטר הוא אוכל מן הקודשים איזה קודשים מן הטהורים ולא מן הטמאים אז מאיפה אתה שומע שהוא לא יכול לאכול טמאים כל לא תעשה שהוא בא מכוח עשה עשהו מי אמר אמר רבי אבי ממה שמה שנאמר כל אשר לא סנפיר וקסקסים תאכלו איין נו יודעים וכל אשר אין לו סנפיר כסכסת לא תאכלו אז למה התורה הייתה צריכה לכתוב את זה אלא ליתן עשה וגם לא תעשה על התמים בגינדי בגין דכתיב מפורש אבל האילו לא ה וכתיב אם התורה לא הייתה חוזרת ואומרת לא תאכלו אז הייתי אומר שרק סו הוה מפה תלמד שכל לא תעשה שהובא מכוח עשה עשה הוא טוב ר רבי יס שמל מן הוכה מה המקור שטהור לא יאכל את תרומות טמיו שכתוב הטמא והטהור יחדיו יאכלנו כאן הטמא והטהור אוכלים בקערה אחת אבל בתרומה אין הטמא והטהור אוכלים מקערה אחת כיוון שאסור לו לטהור לאכול תרומה טמאה שואלת הגמרא מי אמר ודין מקודשים אולי הפסוק בא לומר שבקודש אין אתמ את אוכלים בקערה אחת אמר רבי יוחנן בר מריה אן אן בגין קודשים כבר כתיב והבשר אשר הגע בכל טמ לא יכל זהו עכשיו אומרת הגמרא מתנית פליגה על רב או על רב זהירה עוד בריתה התרומה והביכורים חייבים עליהם מיתה מה זה מיתה רואים לכאורה שגם זר שאוכל טרומה וביכורים חייב מיתה אומרת הגמרא לא רב יפתור פתר לה בכהנים יגיד שהמשנה שלנו עושה בכהן היינו כהן טמא ותנינן חומש וכי יש חומש בכהנים כהן שאוכל תרומה ישלם חומש פתר לה לצדדין ע מתניתא רשה בכהנים וספה בישראל אומרת הגמרא מתניתא פליגה על רבי יוחנן שמה כתוב בדין השלישי ואסורין לזרין הרי לפי רבי יוחנן כבר אמרת את זה בהתחלה ברגע שאמרת שחייבים עליהם מיתה ברור שזר שזה אסור כי אחרת למה הוא חייב מיתה הרי אמתה שמדובר זרין סימן שמדברים עד עכשיו דיברנו על הכהן ועכשיו אומרים אסורין לזרין אבל אין חיוב מיתה יענה לך רבי יוחנן פתר לה בפחות מכשיעור שמיטה אין אבל איסור לאכול אין זאת אומרת אסור לאכול רבי יוחנן לשיטתו ש חצי שיעור אסור מן התורה עד כאן דף יב
לצפיה בתכנים נוספים: