הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף יא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף יא

[מוזיקה] ביקורים דף יא אנחנו מתחילים פרק שני התרומה והביקורים חיייבים עליהם מיתה כהן שיאכל אותם בטומה יש לו עוון מיטה בידי שמיים והוא גם וחומש היינו זר שאוכל אותם צריך לשלם קרן וחומש ואסורים לזרים פה לא כתוב חייבין מיתה אז הגמרא תבאר יש דמה אחד אומר שכלל זר שאוכל תרומה אין עליו עונ שמיטה ויש מדמה אומר שיש אז כאן מדובר אסורים לזרים הכוונה חצי שיעור ואן נכסי כהן זה ממון הכהן יכול לקדש בזה אישה ועוד דין ועולים באחד ומ אם התערבבה טרומו או ביקורים בחולי אם ישפ 100 כנגדו זה עולה אין אז הכל אסור הכל מדומ ועונים רחיצת ידיים כי הידיים הם שניות ושני הוא פוסל את הטרומי טרומו יכולה להיות שלישי וערב שמש אם אדם היה טמא לא מספיק שהוא טבל במקווה הוא נחשב רק שיני צריך שריב שמשו ואז הוא יהיה טהור לאכול תרומה בביכורים הרי אילו בביכורים ובתרומה בתרומה בביכורים מה שאין כן מה שאיין במעשר זאת אומרת מי שאוכל מאסר לא חייב מיתה בידי שמיים לא חיב יב חומש מעשר מותר לזרים כמובן בירושלים וזה לא נכסי כהן זה ממון גבוה ולא צריך 100 כנגדו אלא הוא בטל ברוב באופן שהוא בטל כפי שנראה ללן ולא טעון רחיצת ידיים ולא טעון ערב שמש למה כי זה נתמ רק מראשון זה נפסל מראשון לא משני התרומה והביקורים כתיב ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומות שתי תרומות מי הם השתי תרומות התרומה וביקורים ומה כתוב תרומה מאיפה אנחנו יודעים שהיא במיתה תכתיב ולא ישו עליו חטא ומתו בו כי חללו אז בפשטות זה הולך על הכהן הטמא שאוכל טרומו יש עליו עונש מיטה בידי שמיים ומי אמר שהביקור הם אלה שנקראו פה תרומה דכתיב תם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מסר כם ואת תרומת ידכם מה זה תרומת ידכם אלו הביכורים לכתיב ולקח הכהן תנה מידיך אז מצינו פה שהביקור נקראים תרומה שואלת המרא מי אמר שזה ביכורים או נאמר בקדשים הכתוב מדבר אונה הגמרא כבר כתיב כרד בקדשים אז על כוחנו שהפה הפסוק בא לרבות תרומות הכוונה ביכורים ויהם מיתה וכרת בקוד שים אולי באים להגיד שבקודש יש גם עונש מיתה וגם עונש כרת זאת אומרת אזה הגמרא לא יכול להיות וכי יש מת וחוזר ומת כד דתני המת מי שנגזר עליו מיתה ידי שמיים הזזה ל-50 שנה סליחה המת ל50 שנה מת בכרת זה כרת ל52 מיתת שמואל הנביא כאן תנה בא להגיד תדע לך לא כל מי שמת צעיר זה בגלל כרת ו מידה בדי שמים הנה שמואל הנביא נפטר בגיל 52 ל60 מיתה האמורה בתורה היינו עונ של מיטה בידי שמיים זה מה שאמרנו אם הוא כבר התחייב כרט אז הוא כבר נפטר בגיל 50 מה אתה מעניש אותו בגיל 60 ל70 מיטה של חיבה אז יש כאלה גורסים כמו שמופיע בשס מיטה של סיבה לש מיטה של זקנה גם פה יש גרוסים של גבורות מכאן ואלה חיי צע מה חמת ממר מת ל50 מת בכרת מה המקור שאתה אומר שמי שמת ב-50 זה כרת כתיב ל תכריתו את שבט משפחות הקאתי אלא וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו שכש הם באים לקחת את הכלים הם כבר היו מכוסים עשו להם דבר של תקנה שלא יזון עיניהם מבית קודש הקודשים כי אם הם יזון עליהם הם יכולים להיכרת עכשיו עד מתי לוי עובד וכתיב ולא יבואו לראות כבלה את הקודש ומת הוא כתיב ומבן 50 שנה ישוב מצווה עבודה זאת אומרת שכשלו ימות אז הוא ימות לפני גיל 50 זאת אומרת שעד גיל 50 זה בעצם כרת רבי אבין ברידר אב תנחום בר טריפון הוא שמ למנחה ימי שנותינו בהם 70 שנה ום בגבורות 80 שנה קך את ה80 שנה צא מהן 20 שנה שאין בית דין של מעלן עונשין וקרטין אז כמה נשאר שנים שעליהם יש דין 60 שנה תחצה אותם לשתיים כי הכרת זה בעצם לחצות אותם לשתיים זה 30 אז 20 ועוד 30 זה 50 נמצאת אומר המת ל50 מת ביקרת אתה נמר ל52 מיתת שמואל הנביא רב ברי לרב רבי ישע דסכנין בשם רבי לוי על הפסוק בכל עצב יהיה מותר ודבר סופתי ים אך למחסור לפעמים על ידי שאדם מדבר יותר מדי מעבר לצריך זה מפסיד חנה על ידי שרימתה בתפילתה קיצרה בימיו של שמואל למה שאמרה וישב שם עד עולם אז בעצם היא ביקשה שהוא יחייה רק עולם עולם זה 50 שנה וללא אין עולמו של לביא אלא 50 שנה לכתיב הוא מבן 50 שנה ישוב מצווה עבודה שואלת הגמרא ויד ו הרי והבין לי חש ת הוא לא חי רק 50 שנה הוא חי 52 אמר רבי יוסי ב רבי בון הוא שתיים ש גמלתו שנתיים ה גידלה אותו אצלו בבית ע ש אצלה בבית עד שהוא יגדל עד שהוא יגמל ואז הביא אותו ל-50 שנה מה שנקרא לעולם עד כאן דף יא
לצפיה בתכנים נוספים: