הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף ג
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף ג
[מוזיקה] ביקורים דף ג' אנחנו מתחילים עד כדון בשורה החמישיית מלמעלה לפני כן נסכם ונקדים מה שהגמרא דנה לאל הגמרא הביאה שאם היה איזה עץ של עבודה זרה שהתבטל וכבר אין לו דין עבודה זרה והוא מותר בהנאה בכל אופן לא נביא ממנו גזירים למערכה כי לגבי גבוה זה מאוס אבל לגבי מצוות למשל לקחת מעץ הזה לולב הגמרא אמרה שכן נביא מצוות הם לא כגבוה מה הסתפקה הגמרא מה יהיה הדין לגבי ביכורים האם נגיד שביקור הם כמו גבוה כיוון שהם באים למקדש לא נבי מהשירה הזאת ביכורים ואותו דבר אותו ספק זה גזלן שגזל זמורה ונטה אותה ובעצם היה כאן שינוי מעשה האם הוא יביא ממנה ביכורים או לא אז הגמרא אומרת שלפי רבי יהודה שוא אמר שהוגשו הביכורים לקודש הגבול זאת אומרת שמחלקים את זה לכל כהן וכהן לא דווקא לכהנים של המשמר אז הוא יביא זמורה הזאת ביכורים כי זה לא קודשי גבוה זה כמו שאר המצוות אבל לפי רבנן שהם מקישים לקודש מקדש שהם אומרים שהביקור ניתנים לכהנים של אותו המשמר אז בוודאי אינו מביא ביכורים אז עכשיו אומרת הגמרא עד כדון גזלה שלא נתיישב הבעלים ממנה שלמרות שהיה שינוי מעשה כיוון שהבעלים לא נתיישב לגבוה זה מאוס מה הי הדין האם אתה תגיד אותו דבר אפילו בגזילה של התייאשו בעלים ממנה אולי פה כן נגיד לו שהוא יביא ביקורים כיוון שזה כבר מנותק לגמרי מהבעלים סברין אמרין חשבנו גד שיש לנו הוכחה לשמעיה מנדה למדנו במשנה לכמן אנחנו נלמד במשנה לכמן הרי אלו ביקורים ומעשר סליחה הרי אלו בתרומה ו במעשר מה שאין כן בביקורים שמה כתוב יש דבר שהוא נוהג בתרומה ובמעש ולא בביקורים מה הם הדוגמאות תרומה נוהגת באריס ותרומה נוהגת בגזלן אבל היא לא נוהגת בביקורים איך מדובר איזה סוג גזלן כלום צריכה החידוש שוא לא בגזל שנתי שו הבעלים ממנה אז אתה אומר שבתרון לתרום תרומה אבל בביקורים לא אבל בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה זה לא יכול להיות כי אפילו בתרומה לא עשה כלום כמו שאנחנו יודעים מפורש כי הדד תני העונה והגנב וגזלן בזמן שהבעלים מרתפים אחריהם זאת אומרת שהם לא התייאשו אין תרומתן תרומה ולא מעשרות מסר זה לא שלהם ולא הקדשה קדש אם אין הבעלים מרתפים אחריהם זאת אומרת שהם התייאשו תרומתן תרומה סות מס וקדש הקדש רבי יוסי בשם רבי יוחנן הוא אומר שבמקרה כזה לא זה תורם ולא זה תורם הוא מוסיף ואומר שגם הבעלים לא יכול לתרום הגזלן לא יכול לתרום כי זה לא שלו אבל הבעלים לא יכול לתרום כי זה לא ברשותו רב עמי בשם רב יוחנן הוא גם אומרת את אותו הדבר אבל בניסוח שונה אפילו הבעלים שתרמו אן תרומתן תרומה או אז לכאורה המשנה הזאת ודאי עוסקת במקרה שהבנים נתייאשו ולכן תרומה אפשר לתרום ועל זה המשנה אומרת שלא מביאים ביכורים אז הנה נפשט את הספק כי ביכורים הם כמו גבוה וזה מאוס להביא ביכורים מדבר שנגזל אומר רבי יוסי זה לא רעיה עד כדון נן כמין גזלה שלא נת ישו ה ממנה אז איך איך אפשר לתרום תרומה ויד מילה עננ תנין הרי אילו בתרומה ומסר מה שאן כן בביכורים לא כוונת המשנה שהגז יכול לתרום תרומה בזה וודאי שלא הכוונת המשנה לחלק ולהגיד שיש הבדל קרוני בין ה פירות תרומה שהוא גזר לפירות ביכורים שהוא גזר אפשר לפירות לצאת בלא ביקורים פרות שלא הפרישו מהמהם ביכורים הם לא טבל אז למרות שהגז לא יכול יכול להפריש ביקורים הוא יכול לאכול את הפירות האלה אבל מי אפשר לפירות לצאת בלא תרומה ומעשרות וכיוון שגזל הרי לא יכול להפריש אותם לא יכול להסר אותם כיוון שהבעלים עוד לא נטשו אז לכן יש לו דין תרומה הכוונה הוא לא יכול לאכול את הפירות האלה הם טבל הוא תקוע איתם זה כוונת המשנה שם לא שהי לא שהגזים יכולים לתרום אלא הגזלנים תקועים עם הפירות שלהם כיוון שהם צריכים לתרום והם לא יכולים אבל אם קורים למרות שהם לא יכולים להפריש שהם לא תקויים כי זה לא טבל אבל בגזל שנתי שו הבעלים ממנה עד כדו נשאר לנו ספק צריכה אנחנו לא יודעים האם אפשר יהיה להביא מזה ביכורים או לא הלכה ג' אומרת המשנה אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המילים רק מהם מביאים ביכורים ולא מן התמרים שבהרים כיוון שהם לא מוצלחים התמרים שבעמק הם הצמרים הטובים ושאר הפירות ולא מן הפירות שבע מקים כי פירות ב ק לא מוצלחים ולא מזית שמן שאינן מן המובחר זה לא המובחר אין מביאים ביכורים קודם לעצרת לפני חג שבועות כפי שהמשנה תביא פסוק אנשי ער צבועים הביאו ביקוריהם קודם לעצרת ולא קיבלו מהם מפני הכתוב שבתורה מה כתוב בתורה בחג הקציר שזה חג שבועות ביקורי מעשיך אשר תזר בשדה הוא הראשון להבאת ביכורים מה שכתוב שלא קיבלו מהמהם אז ראינו בגמרא למעלה בחלש שהיא אמרה שבצד הדין כן מקבלים רק שמה זה היה מפורסם הם היו מפורסמים ולכן לא קיבלו מהם כדי שלא יתרגלו אנשים להביא קודם לעצרת אין מביאין ביקורים רק בשבעת המינים אומרת הגמרא אילו כתיב ולקחת ראשית כל פרי האדמה הייתי אומר כל הדברים היו חיייבים בביקורים תלמוד לומר מראשית חלק ולא כל ראשית אם אתה אומר מ ראשית ולא כל ראשית אין לך אלא חיטים וסורים בלבד אולי רק חיטים וסורים הם קצת שממנו תביא הם עיקר פרי האדמה אומר הרב אז לכן בא הפסוק ואומר כל פרי האדמה יש כאן ריבוי ריבה נו אז וריבה את הכל לא התשובה היא נאמר כאן ארצך ונאמר ארץ חיטה ו שהורה מה ארץ שנאמר ללן בשבעת המינים הכתוב מדבר אף ארץ שנאמר כאן בשבעת המינים הכתוב מדבר למדנו שביקור מביאים רק משבעת המינים זית שמן שכתוב בתורה איזה שמן זה איזה זית זה זה אגורי רב אמי בשם רב יוחנן זה השמן הזית הזה קוראים לו איסי ולמה נקרא שמו אגורי שהוא וגר שמנו לתוכו אז הגמרה שואלת וכל הזיתים מאבדים שמנ אמר רבי חנינא ככה כל הזיתים ם הגשמים יורדים עלי והם פולטים את שמנה וזה הזי תאגורי הזה הגשמים יורדים עליו והוא בוגר שמנו לתוכו ומה שאמרנו למעלה שלא מביא זיתי שמן זה סתם זיתי שמן לא שמן אגורי זית אגורי הוא המשובח אליו התורה התכוונה זית שמן עד כאן דף ג'
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
