האם צריך להסיר חפצי מוקצה מדלת המקרר לפני שבת?- ש"ט א' - ג'
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם צריך להסיר חפצי מוקצה מדלת המקרר לפני שבת?- ש"ט א' - ג'
[מוזיקה] בסיעתא דשמים מתחילים סימן שין test טלטל על ידי דבר אחר עם מותר בשבס ובואי ה סעיפים בהמשך הסימן נראה את העניין של טילטלול מן הצד למשל יש לי סל שיש בתוכו פירות ויש בתוכו אבן הסל אינו מוקצה קורבוסיס לדוב אסר ועטר וטר חשוב יותר אבל כשאני מטלטל את הסל מטלטל גם את האבן זה נחשב כטלטל מן הצד שלצר דבר עמות עמותה נראה את כל הפרטים לעלון כאן הסעיף הראשון נלמד לגבי טלטול תינוק שבידו מוקצה אז קודם כל זה יוצא כאן ברור שזה לא נחשב טלטל מן הצד זה כן נחשב שאני מטלטל את האבן עצמה למה המובא כמגשה זוהר בו שכיוון שרגילים בטלטול כזה אין בזה שינוי טלטן הצד צריך שיהיה בו קצת שינוי אבל זה באמת יסוד מאוד קשה לומר זאת כי הרבה פעמים טלט מנצה לא נחשב כשינוי החזון איש כותב שבאמת נחשב הדבר כטילט מהצד אלא שכיוון שמעוניין שהמוקציה ביד התינוק כדי שישתעשע בזה נחשב הדבר כטלטול לצור דוברוס והרי טלטל בין מן הצד מותר רק לצור דובר אמותו וכאן זה כותב בשבט הלוי שמפני שהתינוק רוצה לטלטל את המוקצא הנחשב המוקצא כדבר חשוב ולא מתבטל אז נחשב הנושא את התינוק כאילו נושא את המוקצא אבל זה לא ממש טלטול בידיים לכן נראה שהטו התירו זאת במוקום סכון הסחוידי אז נראה כאן שיש הבדל בין הילד משתעשע באבן לבין הוא משתעשע בדינר וכמובן שאי אפשר לומר לאבא תשליך את האבן מידו ואז תקח אותה לידיים כי אז שוב יצאק התינוק ויבכה עוד נקודה מדובר כאן הכל שזה בחצר שכל העניין זה רק טילטל מוקצה המשומצר דתינויק לאסרו כמו שנראה אבא שווס רבי ודאי שאסור להרים אותו כמ שכשהוא נוסע את התינוק זה כאילו שהוא נשא את האבן בידו ויש כאן איסור אויצרה אז לגבי התינוק יש לדון חינוסס עצמוי אבל לגבי האבן ודאי שזה נחשב כויצו אז נעבור דברי המחבר נוטל עודומז בנוי וואו אבן ביוד ולא יחושיב מטלטל אבן אז בעצם הלשון כאן מעניינת כי באמת זה כן נחשב כמטלטל אבן אלא באופן כזה לא הכשיבו דהיינו התירו לו והוא שיש לו יגעגו איננו שאם לא יתלנו יהיה חלה אבל אם אין לו יגעגו אינו לובלוי כי מה שמטלטל תינוק עם המוקצא זה כאילו שמטלטל את המוקצא ואסור וסקונס חוילי זו מובקמרניסים שינה על באופן שמחמד געגועיו הוא לא יכול להרגיעו מבחייו עד שיסאו אביו המסתבר שמדובר בתינוק שלא הגיע לחינוך כי אם הוא הגיע לחינוך הוא צריך לחנך אותו שיזרוק את האבן ואף שגם לא אסור לספות איסור בידיים בכל מקום התירו לו או משום שינו רבי סיו זה הגידול שלו או כי זה כלול בהתר הזה משום גגועין אבל אם נפלה האבן יד התינוק ודאי אומר המשתבור אסור להגביע את האבן לתנו לו כי זה טלטול בידיים אלא יוריד את התינוק מעל כתפו ויגביע התינוק את האבן ויחזור ויתלנו זאת אומרת שטלטול בידיים לא התירו אפילו מו כועים שיש כאן חשש חוילי אז מובא כאן שבסימ טוב ריש נוחזק כותב שמותר כתוב שמותר להניבוה לצורך חולה בשבת כי אין איסור טלטול מוקצה בשביל חוילה גם ליין טלטול מוקט לצורך תינוק מבואה בסמן ש חופכה שמותר כיוון שהקות נחשב ככל לשאים וסקונת הפגודם מצד וצריך לעשות זאת בשינוי וכותב שר הציון שדברי הפנימגודם מיושב שזה לא סותר לכאן שכתוב שאסור לטלטל מוקט צורך שש חוידי כרק על ידי שינוי מותר ההגרשה הזוברך מאיר שלמדנו בסימן שח שמותר לטלטל שברי זכוכית וקוץ כדי למנוע נזק מדוע לאותר לטלטל עבור תינוק דבר מוקסמחשה השם כך הוא מקשה ממשיך המכוון ואפילו כשיש לו יגעגוי לא התירו באבם אבל אם דינר בי ואפילו לאכוזת ביוד והלך ברגלתינוק אוסו דחישי דלמנופיל דינר מידו ועושה אבו אלסויה ואז שהאבא ירים את הדינר נמצא מטלטל את המוקצה ביודיים וזה לא התירו אפילו מקום שנוגע לחשש חולי הבן כמו שדיברנו כל זמן שזה לא חשש סקונס נפושס אבל זו שיטת רש"י שאפילו לאחוז בידו אסור ויש שמרים הרמ"בן שלאסרו לקשהו נויסעתינו קמדינה ביודי שאז עלול לטעות ולומר שכשם שהתירו בשביל התינוק לשת אותו כשהדינר בידו אף שממילא הוא מטלטל גם את הדינר כך מותר לו לשת את הדינר עצמו בידו אם הוא נפל ולתת אותו ליד התינוק אבל לאכו זה התינוק בידוים אף על פי שדינה ביד התינוק אין בכך כלום כי הוא יודע שלא התרנו לו לטלטל את התינוק אלא רק לתת לו יד אז לא גוזרים שיבוא לטלטל בידיים אם יפול הדינר מידו למיס השולחו מביא בתחילת שיטת רש"י בסתם ואחר כך מביא את הרמב"ם בשם יש אומרים אז לפי כללי השולחן ערוך צריך לפסוק סתם ולאסור אבל ברלוכם מביא שלא במקל במוקחשש חוילי כרמבן שאפשר לרחוז בידו סעיף ביז כלכלו לו סל שהייתה נקובה וסתמה באבן את החור האבן היא מוקצה אבל כאן מותר לטלטלו את הכלכלה שהרי נעשה כדו יפנו המדובר שהוא ידק את האבן יפה או שהוא קשר אותה הבלי זה זה לא נעשה כדו יפנו וכן דלת יבשה וחלולה שמשתמשים בה למלות בזה מים אבל היא צפה כי היא קלה א שטועילים בו אבן כדי להבידה למלות במים אם האבן היא כושור יופי שאנופל מהדלת מותלמלזבו שהוא כמו הדלס עצמו שהוא בוט לגבו ואם לאב אוסו כהדלת עצמה נחשבת מוקצה כי נעשה דבוס לדבר וזה דבר מעניין כב בדרך כלל בוסיס זה דווקא שהתר משמש לאיסור כאן האיסור משמש לאתר אבל כך כותב משתברו אם הוא מייחד את האבן לשמש את הדעת לעולם הובה כמה שכחונו אחוריו שאז בטל באבן שמוקצה אפילו שהיא לא קשורה סעיף ג' כמו שהזכרנו בתחילת השיעור הכלל הוא שטילט מן הצד מוטר לצד דבר מוטר נתנו דוגמה אומרת נראה את הדוגמה הזו אבל אם הוא יכול לנער את המוקצא כדי לא לטלטל גם לא מן הצד הוא חייב לנהר אז בפשטס יש משמעות בראשונים נמכך המשתבר כך משמע העניין הוא שלכתחילה אם אתה יכול להתחמק מטילת מהצד אתה צריך להתחמק כי זה היתר אבל החזון איש מבאר זאת שהעניין הוא כך שאם אני א לא יכול לנר כי יש לי הפסד אם אני אנר אז זאת אומרת כשאני מטלטל משל כאן סל שיש שם פירות ואבן אז אם אני לא יכול לנהר כיוון שזה יביא לי להפסד אז מעשה הטלטול מתייחס רק לדבר היתר כי משהו לא מנהר זה רק מחמת חשש הפסד וניכר שטלטול המוקצא הוא בעל כוחו אבל אם יכול לנער והוא לא מנהר אז מתייחס הטלטל גם אל המוקצא זה הכלל טלטל מהצד מותר רק שהטלטול מתייחס רק לדבר היתר והאיסור נגרר אבל אם אני יכול לנער אותו ולא מנהר אותו זאת אומרת שיש לי כן אינטרס בטלטול המוקצא אז הטלטול מתייחס למוקצה זה יש כאן נידון גדול האם יש חיוב ניעור מערב שבת זה מאוד נוגע אדם יש לו מגירה שמותר לו פותחה בשבת כי יש שמה דברים מותרים יותר חשובים מדבר מדבר האיסור שיש במגירה אבל כל פעם שהוא פותח את המגירה הוא מטלטל גם את המוקצא אלו מי זה טיל תנצה לצד הברמות טוב הוא לא יכול להנר בשבת אבל לפני שבת הוא יכול להוציא משם את כל דברי המוקצא כמו כן דלת של מקרר שיש שם דברים שלא ראויים לאכילה וזה מוקצא אני מותר לפתוח את הדל לת כיוון שאני מטלטל גם דברים מותרים וזה מוק זה בוסיס לאר ולתר היתר חשוב אותו אבל צריך לנהר האם בערך שבת יש גם חיוב ניו בשבת עצמ יכול לנהר את כל המקר אז באמת העוליה שי מחמיר בזה כמו כן צרום מפטחות שיכול להסיר משם מערב שבת את המוקצא אז הוא כותב שירי שמיים יוציא זאת מערב שבת אם אין תיחה בדבר מידורדס הגשה הזורבוך שאין חיוב להסיר את דבר המוקצם בערב שבת אז נעבור דברי מחבר כלכלוסל מלאו פירוס ואבן בתוכו אפילו שיש כאן אבן שנעשה את הכלכלה בוסיס לאיסר אבל זה בוסיס לאסר ולהתר גם לפירות והתר חשוב יותר אז בטל האיסור לגביו זה כאילו שהוא בסיס רק להטו אז הכלכלה עצמה ודי לא מוקצה אז אם הם פירוס רטובים כגון תאיני והנובים איתו לאיסו כמוישי עם האבן שאם ינר הפרוס מטוכיפוסדו ואפילו שם אלה הוא מטלטל גם את האבן מותר לקחת את הכלכלה לה איפה שהוא צריך הוא לא צריך ללקט את הפ הפירות מתוך הסל בידו פן יפלו לארץ אבל אם הפירות מונחים בסלים קטנים בתוך הכלכלה יתלם בידו מתוך הכלכלו אז מביאר רבניסים קרליץ לכאורה גם אם לא בסוךסל הוא יכול לקחת בידו מעט מעט מהפירות ללכת כמה פעמים אז הוא כותב שבאופן כזה שלא רוצה לטרוח ולכן מטלטלם בתוך הכלכלה עם האבן אשוב על פי החזון איש אין הטלטול מתייחס לדבר המוקצא אלא לדבר ההיתר שהוא העיקר זה הכל שהוא יפסד ינר אב מן פירוס שאינו נמסודים זה פירות קשים ינערם ינהר את הכל משם וינהר גם האבן עמהם ואחר כך ימלא בחזרה את הפירות בתוך הכלכלה וכך הוא יקח אותם ולא יתלנן עמהם כיוון שיוכל באיזה עצה לתקן שלא יתלטל את האבן לא יקילו בזה אפילו שבסיס לאיס ולהתר החזון איש מסביר זה כמו שהסברנו מקודם כמו כן מי יכול לנהר רק את האבן מתוך הכלכלה ולהשליכה ודאי שמחויה בדבר לפני שמטלטל בטילטל מן הצד כותב המשתברור שאם הוא ניר את הכל ועכשיו הוא אוסף את כל הפירות חזרה לתוך הכלכלה הוא צריך להיזהר שלא יתפזרו אחת אינה והנה ואז לא יוכל ללקט אותם נחם בתוך הסל משום עובד דדחולק מבואה בסוף סדי כאן מובא ביאור מסוף עם כמה עניינים משם נראה בעזרת השם ממקומם והנמילה שאמרנו שהוא צריך לנהר לכתחילה כשאין צורך אלו לפיירוס או לקכלו אז אם יכול לנהר לא לטלטל את האבן ודאי שהוא צריך לעשות זאת אבנים צורך למוק עם הכל צריך לפנות כאן את המקום מטלטו לכמו שהיא כי אז הוא לא יכול לנר שמה יפול לאבן למקום שהוא צריך אליו לכן יכול ליטול כמו שהיא את הכלכלה עם האבן ולטלטלה עד מקום שירצה וינהר אותה שם או יניחנה כמות שהיא שם כי זה טלטל מן הצד לצורך דבר המוותר צריך לפנות את המקום כמו כן כותב החזון איש לא צריך לנער קליפות מאכל על הרצפה בביתו כי ניהור זה יגרום שתי קרקע בית מקום שאינו נקי לתשמיש והילוך כמו אחרי מי שמצא בבית הכנסת ועל ידי הניאור של המוקצה יצטרכו הרבים להיזהרם לעבור שם או שמתבייש לנהר כאן את המוקצא מפני הרבים שנמצאים כאן נחשב הדבר כמי שאינו יכול לנהר את המוקצא משום כבד הבריאס יכול לטלטל טלטול מן הצד לצורך דבר המוותר עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה