האם ניתן לקיים סעודה שלישית באכילת פירות?- רצ"א ה' - ו' רצ"ב א'
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם ניתן לקיים סעודה שלישית באכילת פירות?- רצ"א ה' - ו' רצ"ב א'
[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמן רקע סעף כאן נלמד ארבע שיטות במה מקיימים סעודה שלישית אז המשור כותב שלכול עלמה למצ מן המובחר צריך לאכול דווקא לחם ולפצוע שני כיכרות כמו שראינו בסעיף הקודם אלא כל המלי קס רק ענין נצה בזה המשב גם כותב שמצווה לכתחילה להרבות במעדנים בסעודה השלישית לפי יכולתו וטעם הדעות שמקילים בזה כיוון שאין דרך לאכול סעודה שלישיית לטוב אז מספיק בכך מבאר השבט הליוי דרך העולם לאכול שתי סעודות בכל יום מכיוון שדרך סעודה היא בלחם לכן שתי הסעודות הראשונות צריך דווקא לחם אבל גד הסעודה השלישית היא מצה קרויד השבס שהיא תוספת על הסעודות הקבועות בכל יום לכן השיטות מקילות שמועיל מזוי נס פירות כמו שכבר נראה אז פותח המחבר שיטה ראשונה צריך לסוסו בפס כיוון שלמנים שלוש סעודות משלוש פעמים שנאמר היום במן אז כמו המן המן זה היה הלחם שלהם ויש שמרים ש בכל כל דבר שמברכים עליו מזס וגות קוגלים כ דברים שיטה השלישית וישים שכ ור שסים ב הפס כבוס דורים לא רק מיני מזונות גם בשר דגים אבל בפס שיטה רביית ושם אפילו ב קר שצריך לש בפס אלא אם כן בוסר אז יאכל את הדברים האחרים וכשאין לו לחם אז עדיף בשר ודגים מאשר פירות הגו אוי במקום שאי אפשר לאכול פס כגויים בערב פסח שחל בשבס שוסו לאכל פס לאח מנח כמו ביחס פסח אסור לאכול לא חמץ ולא מצה אז יקיים במיני תיגון שעושים ממצה כתושה קנדל כ דברים או בבשר ודגים או פירות אם עשו גם מכ מצה המובא כ מפוסק זמנינו שראוי להחמיר לא לאכול זאת בערב פסח אחרי צהריים כי זה לא דומה למצ מבושלת זה פס בכיסים אלא כמו זאת בכאלה דברים של תבשילים בסמ טוד מבואר שטוב גם כן לחלק את סודת שכריס בערב פסח בבוקר לשתיים ולאכול סעודה שלישית בבוקר וסגרו שנכון לעשות כן הוא מוסיף שכל זם יש לו שעות להפסיק בין הסעודות כדי של תהיה ברוחו שנ צריכו הוא עוד הוסיף שיזהר שלו ימלא את קרסו באכילה כדי שיאכל מצו בלילה לטוב סיבוב נושים חיוב בסודו שלישי כמו שראינו בסימן רעא הוקש זו לשמו ולכל דיני שבס איש ואישה שווים ועוד שגם הם היו בנס של המן על כולם אמר אכלו היום שלוש פעמים שמזה נלמד חיוב שלוש סעודות בשבת ונעבור לסירק דין תפיל מנח בשבס ובו בי סעיפים סעיף במנח אז קודם כל הרמו מכניס אמרים אשרי ובציון ממקום אולצין שאומרים בדרך כלל בשעה חריס בשבת שמעריכים הרבה בש במוסף הניחו זאת למנחה ה הוסיף המשת שאומרים קדיש חצי קדיש ואחר כך אומרים את הפסוק ואני ס פלוסי וגוי זה על פי המדרש שדוד המלך שמר פסוק זה אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבו שלעולם אינו מזס כב דגלו שוסים ומשקרים ופוחזים נו לאקן אף על פי שאכלנו ושינו ניסוס גומו לכן ביום כיפור שכל בשבת לא אומרים ני ספי לוסי כי לא ש חתם ביום כיפור לא אוכלים במנחה של יום טב אפילו שאוכלים לא אומרים כיוון שלא קוראים בטירו אז זה לא איס רוצו רק בבקר התירו זה איס רוצ א בשבת נהגו לומר זאת א במקום שאין ספ תאיר וגם מי שמתפלל ביחידות ואחר כך הוא מציין ספ תיר זה מת קונס עזר שכתוב בגימורי שהוא תיקה משם יואש וקרוס אז הראש מסביר שייש וקרוס הם בעלי מלאכות שאיין להם זמן לשמע בימי שני וחמישי אז תקנו להם במנחה בשבת האורך מבאר שהם כאלה שמסתובבים חובות אז שבת אחרי צהריים יקראו בתיר אז הם יכנסו לביס המדרש וקרין שולש אנושים סור הפסוקים מפרשה הבו מפרשת השבוע הבא ואם טעו ולא קראו במח ששבש מהפרשה של השבוע הבא לפרשה אחרת בסמ קל כתוב לגבי שני וחמישי שיש מחלוקת שים צריך לחזור אם נמצאים סמוך לסו זמן תפיס מנח ואין זמן לשניהם אז העמק בוך מסתפק הולה עדיף לקרוא בטירו ואת מנחו ישלים פעמיים במרב אבל אולי קרסטור לא כל כך חובה וכך פסק הרשה סבוך שיקדימו את התפילה לקריאת התורה במנח בת הנסי בו באופן זה שאין זמן גם לקראת התורה וגם תפילה 18 כתב מקור חיים שקודם פלו 18 ואחר כך הקרו בתיירים אם בזמן תפיל שמיח ששה בסס פתרי לקרוא בו התפללו 18 המובא כאן מליב חיים קצס ה שלחון שאפשר לקרוא בתורה אחרי התפילה וימרו אחרכך חצי קדיש אבל היש לומ בוצץ כותב שזה דווקא בשח שיתכן המי חששה לא יקראו כיון שמי חששה בסכר התקנה היייתה לקרוא קודם התפילה אז למדנו ששלושה אנשים ושלוש עליות להוסיף כתוב בשנ החמישי שלא מוסיפים גם כשיש חתן או בעל בריס כדי של לבטל את טעם ממלוכה בשבת לא שייך טעם זה בכל זאת כותב מחס שקל כיוון שדרשו ה סמוך לשייכו לא רצו חחים להטריח את הציבור בשפת עליות הפרגונים ככותב שלא חילקו ב הקריאות של שלוש עליות מתי שיש שלוש עליות אז לא מוסיפים כי בדרך כלל זה ביום חול שיש בזה ביטל מלוכה וגם כי צריך להשאיר זמן כל סעודה השלישית עכשיו כך מתי אומרים את הקדיש אז בשחרית שקוראים בתורה אומרים תמיד קדיש מיד אחרי קראת התורה אבל כאן רוצים שיהיה קדיש לפני 18 הלבוש מסביר כדי שכולם יתחילו ביחד 18 אז בשכ ריס יש עסק במירס אשרי אז אפשר לומר שוב קדיש לפני מוסף כי יש את אשרי א במנחה אז בין בשבס בין בטניס לא אומרים כשל הבימה רק לפני עמוד לפני תפילה 18 וזה עולה גם על הספר כי אם יאמרו מיד עלבי לא יכלו להגיד שוב קדיש לפני זה כי אין כאן הפסק בין הקדישים יעלו אזה פסוק אחד מזמור לשם הור זה לא מעקר הדין ונוחי זה מלוקט מכמה פסוקים מכמה מקומות ווד השם בחול גם נחשב כפסק לפי זה כשאין ספטר בשבס במנחה אז המרו רק פעם אחת קדיש אחריש לציון ואז את פסוק ני פילוס אמרו קודם הקדיש כדי שפסק מקדיש לתפילה אם הולכים לקרוא בתורה מקום אחר וחוזרים לבית הכנסת כפלי 18 מבואה בשר ציון לכמון שאומרים את הקדיש אחרי קריאת התורה מסיים המחבר ואפילו חל יום טב ליז בשבס שאז בבוקר לא קוראים פרשת השבוע אלא בניון יום טב ה במנחה קורים בפרשה הבו ולא בשל יום טוב כי הקריאה היא לא שייכת ליום טוב כ במנחה ביום טוב לא קוראים אז בכל מקרה קוראים בפרשה הבאה עד כאן הדף היומי m
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה