האם ניתן לכתחילה להתפלל ערבית בערב שבת לפני השקיעה?- רס"ז ב' - ג' רס"ח א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם ניתן לכתחילה להתפלל ערבית בערב שבת לפני השקיעה?- רס"ז ב' - ג' רס"ח א'

[מוזיקה] בסיעת דשמא סמן רסז סעיף ביז כאן נלמד מתי מתפללים תפיל אריס בליל שבת ונראה שיש עניין להקדים את התפילה למעשה בסמן רלג מובא בשולחן ערוך שיש מחלוק בין חחים לרב יודה מתי מתחיל זמן תפילה סרביס לפי חומים זה מתחיל מהלילה לפי רב יודה זה מתחיל מפלג המנחה דהיינו שעה ורבע לפני הלילה המחלו קס הי גם מתי מסתיים זמן מנחה כמעת שמסתיים זמן מנחה מתחיל זמן מריב במכון הגמור דובד כמוב דובד כמרבד אבל צריך תמיד לנהוג כאחד מהם דהיינו אם הוא נוהג כחכמים פלל מנחה עד הלילה הוא לא יכול ביום מן הימים להחליט שמתפלל מירי מפלג המנחה ו למעל אם הוא עושה כדס רב יודה מתפלל מר מפלג ה מיחו למלו הוא צריך להזהר לא להתפלל מנחה אלא לפני זה אבל בליל שבת ן שהציבור נהג לקבל שבת כחזן אמר ברוך ה כמו ש נכן נכון להקדים תפיל ארביס כדי להקדים קבול השבס והוא הדין יכול לקבל על השבת לפני תפיל סרביס וכבר ראנו בסרי שר שג שמקבלים באמירת מזמור שיר יש מקומות שנהגים למר לדודי אז הקבל השבס בוקו פני שבס קבלו זה רק לשון עתידו קלו זה קבלת שבת גם ביחידות מוב כש שמירת אשר בדור ורובים זה כבר כבול השבס תדו כותב שרק בתפילת 18 מקבל שבת ומה שמגן אברום שאפילו יש שנוהגים להתפלל מירי בזמנה נוהגים כל השבוע כחכמים מותרים להתפלל בלשה בסמבו פגמי לוך כיוון שהמצווה להוסיף מכול ל הקודש קיבל שבת יכול לסמוך על הסוברים דהיינו רבי יהוד שזה כלילה לעניין תפילה אבל צריך להיזהר שבאותו יום לא יעשה ר דהיינו בערב שבת לא יתפלל גם מ וגם מרוס מ פלג מנחה כז הוא נוהג לא כמו רב ולא כמו חכמים אלא היזהר להתפלל מנחה לפני פלג המנחה ומרי שמגיע פלג מינחה ואחר כך אבל יש אומרים הדרך החיים שבציבור יש להקל להתפלל מייר בעוד יום אפילו אם באותו יום מתפלל מנחה אחרי פלג המנחה כותב המשת בור שיש לסמוך לזה רק מתפלל ארויס במן השמוש דינו בין השקיעה לצי סק רחוב ובש סתח ה לפני השקיעה אי אפשר לסמוך על זה בקריאת שמ ויקר כשדי לילה למסה מוב כאן וחליל שהגור סבר שגם בליל שבס יש להקפיד להתפלל ארויס בזמנו ואפילו מתפלל ביחידות ולמעשה המנהג המקובל בארץ ישראל מובא כאן מגיש של ישי רוב בני אשכנז התפלל בזמן סס חובים ולא קודם אפילו שיש סיבה מיוחדת רק מקרים מיוחדים אפשר להקל וגם הגשה זרך לא היתה דעתו נוחה מזה ובל הרב וז סים כן אמרו שאפשר להקל בזה אז נעבור לדברי המחבר מקדימין בליל שבת ספל ארס יס מוסול ופלג המנחה כבר יכול להוסיף שבס ממילה יכול להדליק נרות שבת או לקבל שבס בתפילה סרביס ולאכול מיד את הסעודה ון ר ג קיצ משרשיו פלג המנחה פלג המנחה ישים ששעה ורבע לפני הלילה יש ים ששעה ע לפני השקיע לפני פלג מנחה לא יכול להדליק לקבל שבת ואפילו ם בדי להתפלל תפילת שבת צריך לחזור להתפלל כמו חמישב מצין סר שמג שם הוא הדליק לפני פלג מינח צריך לכבוד ולהדליק מחדש למסה צריך להחמיר כדעת הסוברים שמשעה ורבע לפני השקי אז אם הוא קיבל שבת מאז להחמיר לא לעשות מלאכה עכשיו כך מותר לו גם לסוד את ה סעודה כיוון שהוא קיבל שבת והוסיף מחול ל הקודש זה נחשב כשבת יכול לקדש ולאכול מיד ויש שומים שיוכל אפילו לגמור את כל סעודתו בעוד יום אבל יש חולקים וסוברים שיזהר למשוך את סעודתו עד הלילה יוכל לפחות זיס אחד בלילה לא בן הש מושס מובא כאן אלא בלילה ומספיק זיס אפילו שלכתחילה צריך כביצה כ הוא הרי אחר מקודם לעניין הזה מספיק זיס למה למה צריך להקפיד גם בלילה לפי השיטה הזו כיוון שהמקור לשלוש סעודות שבת מה שכתוב במן יכלו היים כי שבס היים לשם הוים לא ימצאו בסוד שלוש פעמים היים אז צריך לקיים זאת ביום שבת עצמה ולכתחילה אומר המשת בורו נכון לחוש לדבריהם גם אם לא התפלל ארבי נראה בסמ ריא שיכול לקבל שבת ולאכול סוד שבז אחר כך להתפלל ארויס בזמנו מי שעדיין לא חייב בקידוש השאלה אם יכול לקדש לאחרים זאת אומרת מי שלא קיבל שבת הוא רוצה לקדש עבור אחר שהוא כן קיבל שבת אז הרב קיבי גם מסתפק ונשאר בצור חיון שם אורבוך כותב שבשעה דחק אפשר להקל באופן הראי ליחידים ובית חונים כדומה לכתחילה לא יעשה כן אלא המקדש גם מקבל על עצמו שבת אם אין לו בכלל אפשרות לקבל על עצמו שבת כעת כמו שמובא אז ר שך אומר שוודאי שהוא לא יכול לקדש לאחרים למה יסל אוכל לון כותב שלכתחילה עדיף להימנע לקדש קודם הלילה כיוון שלפני ארוויס כמו שכבר נראה המשת בורו אם אחרי שתתפלל ממהיר אומר המשת בורו אין עד ציס כחום חצי שעה יש ליזהר לא להתחיל לאכול אלא המתין עד הערב למה כי כריש מצריך לחשוש להרבה פוסקים שעדיין לא יצא תפילה סרס יצא אבל לא קריש מדרס וכבר משהגיע הזמן של קריש מחצי שעה לפני זה אסור לסות סעודה למעשה בסש תמידי המשור כן מקל עד ס כחו ממש כאן הוא מחמיר מחצי שעה לפני להמתין ואחר כך יקרא קריאת שמע ויאכל מי הנוהג להקל בזה אין למחוות בידו לסות סעודה דיש ל מי לסמוך מון שהוא כבר קרה קרישמה כל זה עניין היתר אכילה שרק דרבו יכול לסמוך על המקילים אבל עניין קרישמה עצמה ש דריסה אין לסמוך אלא יזהר ויזכור לקרו זאת שוב בלילה לצאת אל חוב הקריש מהכחול לסות את הסעודה לפני זה גנו שלי שבת אי ב שמר עמו ישרל כמו ביום חול כי שבת לא צריך שמיר השבת בעצמו הוא שומר אותנו א כ שהגיע לו בצ סנופר ברוכת השם הלינו ל ירושלים אז זה הנוסח של דות המזרח אבל האשכנזים הם נוהגים כן לומר כי שרנו ואחרונים ישו המינג שאולי אנחנו לא שומרים מספיק את השבת כראוי אז כן צריך קצת שמירה אנחנו כן קיקי שומרים אצלינו אוטו קיקי מלכח אמטו ופרו סלינו ככה האשכנזים נוהגים גם ביום טוב כותב הפרי גודים אפילו שלא שייך העניין של שמיר רק שבת שומרת בכל זאת לא חותמים שם הרם בישראל ועד כיוון שמשנים בשבת משנים גם ביום טב לא לזלזל ביום טב להתפלל כמו ביום חול אם שכר ואמר שם הרם ישראל ממקום הפרס סוק השולים אם נזכר תוך כדי דיבור מה שוא סיים לו עד דהיינו לפני שעבר זמן שיכול לומר שלוים אולך הו רבי או מירי אז יתקן את עצמו ויאמר הפרס אם כבר עב אז לא יחזור ושי ובו כתוב כאן שזה ארבע תיבות הרב חיים קניבסקי כותב שלוחה אז המשב סותם בכמה מקומות ש שיעור שלוש תיבות של מחור בי רק כאן הוא לא יכול להפסיד אז ייתכן שהוא יכול גם לתקן לכן הוא אמר גם ארבע תיבות ינסה לתקן ולמה לא צריך לחזור אם כבר עבר הלאה באר העמק ברוכה שזה נחשב כשינוי מדב הברוכה כי זה נוסח של הברוכה במות החול ולכן גם להפך אם ביום חול במקום שים הרמ ישראל ד הוא חתם הפסוק השולים גם יצא ידי חובה גם אם אמר וחת השם וא נזכר שלא אמר אפרו סלינו יסיים הפר שוק השולים זה גם נקרא מנח סימה ברוך השם לאל שנהגים לומר בחוץ זמות החול כותב התור שבשבת לא אומרים זאת ו גם את הפסוקים אחרי זה לא אומרים מביא המשת שמנהג לומר אחרי סיום הברכה של כבנו ושמרו בני ישראל את הפסוק הזה ביום ט וידע במשה בראש השו תיקו ם כיפר כי ביים הזה ואפלו שבבי גם צריך לסמוך גיאו לתפילה ושמרו זה לא נחשב כפסק כותב הטור כיוון שזה המירה של שמיר שבס ם שמש שתי שבוס מידם גולים אז מן גאולה וגם במודים כותב הלבוש ככל הדים חלצ מצרים זה גאול אריכת כמו כקוד שופו זגו רכת אבל הגרו וכך סבר גם הבלט שלא לומר שום פסוק אחרי השכיבנו כיוון שזה אפסק בין גול לתפילה ויש נוהגים בצרו אל גרו מי שמתפלל בביות בית הכנסת שא נוהגים לאמרו והזמן בלבית כנסת שנוהגים לאומרו כותב הצמח צדק שלא יאמר עמהם ואם הוא נוהג לאמרו נתפלל בקביעות בית הכנסת שאין גים לאמרו אור רשע זורב שאינו צריך לאמרו ונעבור לס רכס דין התו בתפי השבס וב ג סעיפים למעשה הכותרת זה טעות אבל הסעיף הראשון לא מדבר בטעות גם בסוף הסימן נראה עוד דינים סעיף א' אמר ויכולו בתפילה סרביס בתפילת הלחש מזכירים ויכולו המש מביא את הגמור אומר נוספ וכול כו נ שטף לקדוש ברוך הש אל תקרי ויכולו אלא ויכלו פירוש הקדוש ברוך הוא והוא כביכול קילו את המלכה בד אמר ויכולו אי מחזירו ושק לדד שאנחנו אומרים בקידוש ויכולו המשב מביא שבנוסח אתו קדשו אז אומרים אתו קדש ישמך תכלי מהיה שמים וורץ אבל לא יאמר לשמך תכלי שלא יהיה חוזר חכמון נצלן תכלי על לשמך ויכולו אומרים ויבך אלוקים אס י השביעי זהר לומר אלוקים אס ביחד כז רחמון צלן זה יקרא כאילו מת המנהג בליל שבת לומר בברכה האמצעית וינוחו בו ביום בשז מוס וינוחו בוי ובמנחה וינוחו בום עד כאן הדף היומי ‏a
לצפיה בתכנים נוספים: