האם ניתן לכתחילה לאכול מיני מזונות לפני סיום 'שנים מקרא'?- רפ"ה ד' - ז'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם ניתן לכתחילה לאכול מיני מזונות לפני סיום 'שנים מקרא'?- רפ"ה ד' - ז'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סרה סעיף ד למדנו בשיעור הקודם ממתי כבר אפשר לומר שניים מיקוח רגום עד מתי אז זה נראה בסעיף שלפנינו אז קודם כל מצוה מן המובחר ששמו קודם שיכל בשבס את סעודת הבוקר כמו שכתוב במדר שצי רבי אבול תכלו לחם בשבת ביום השבת עד שתגמר אכל הפרשה אל דווקא סעודה לחם אכילת ריי מותרת אבל פשוט שאין לה קמח מזה אכילה עד אחרי חצות כמו שנראה בסמן ר פחס כ זה רק מצוו בעלמה לגמור לפני הסעודה לכתחילה אם לא קרא שני מיקו חות גום בערב שבת אז נכון להשכים בשבת בבוקר לקרוע שמויס לפני הליכתו לבית הכנסת ואם לא ישלים קודם אכילה אז שלוש שיטות שיטה הראשונה השלים אחר אכילה עד המנחה המי מנחה ולמר לו כיוון שהציבור מתחיל פרשת שבוע הבא כבר אי אפשר להשלים אבל כל זמן שהוא עצמו לא התפלל מין חבובה כאן שיכול להשלים א כותב אם כבר תפלו מיח בתי הכנסת שבעיר אפילו שהוא עדין לא התפלל לא יכול להשלים הוא הסתפק משרג התפלל בית כנסת ש התפללו הקום מתכנן ללכת לבית כנסת אחר האם עדין יכול להשלים פי שיטה זו שיטה השנייה ישם עד רביעי בשבס שלושת היים הראשונים שייכים עדיין קצת לשבת כמו שלגבי אבדולה זאת אומרת עד סוף יום שלישי עוד אפשר להשלים שיטה השלישית ואש אמרים שמיני צרס ד ב חס תוירה רץ ישרל זה אותו יום שעוז משלים מן הציבו אז גובר את כל הספר תוירה לכן בדב זה נקרא עד אז משלים פרשיות סם הציבור אבל לכתחילה הכולה על מגן לפי שתי השיטות האחרונות לא יאחר יותר מיום השבת ובשמחה סטרי יש לו לקרוא שני מיקרו ותרגום לא כמו אלה שקוראים רק מיקרו לחוד בן חוץ לאר שנמצא בארץ ישראל בשני של גולי שחל בשבת שבארץ ישראל קוראים פרשת השבוע בחוץ לארץ קוראים קריאה של יום טב ע כם מבצ לחוכמה שאם דעתו לחזור אחרי שבת לחוץ לארץ לא יקרא שמו אסכ בן ארץ ישראל אלא רק שיצא מ ארץ ישראל יקרא את הפרשה שייקראו בחול בשבת הבאה אם דעתו להישאר בצ ישראל גם בשבת הבאה יקרא כבני ארץ ישראל גם פרשה זו וכן בשבת שלאחר מכן יקרא עם את הפרשה כשחוזר לחוץ לארץ אחרי השבת השנייה שם יקרו פרשת שבוע שהוא כבר קרא הוא לא צריך לחזור על זה אם באלץ ישראל אחרי יום טב ובארץ ישראל כבר קרו פרשה שבחוץ הרץ עדיין לא קראו כותב הקס השחון שבשבת שלאחר כן קרא בץ ישראל שמויס של שתי פרשיות מידע בצל החוכמה כותב שת הפרשה הראשונה עדיף שיקרא כשנמצא עדין בחוץ לארץ ששם מזמנה בן ארץ ישראל שנמצא בחוץ לארץ דעתו לחזור לארץ ישראל וח תש ש גולס בשבת שבארץ ישראל קוראים פרשת השבוע כותב החדו שלא יקרא שמו סכן ארץ ישרל שקוראים פרשת השבוע כי עדיף שישלים פרשס הציבו שאמו נמצא אומנם אם דעתו לזור לרץ ישראל לפני השבת הבאה ישלים פרשה זו לפני שיחזור לארץ ישראל ונע עור לסעיף ה כאן נלמד לגבי קריאת שמות בשס קריסתו אז קודם כל מובן כ מגר קנייבסקי שמי שקורא בחזור שץ ייתכן שאפילו בדיעבד לא יצא כי זה מצווה בוא ב צריך להקשיב לשץ אבל כאן כותב המכר בחידוש י ליקר ספר ששניים מקרב תרגום ושס קריסתו אפילו שהוא לא קורא מילה במילה עם משליח ציבור קורא גם שניים וקורא תרגום הבס ק מו מביא מג מהשלה קודש שמחמיר כי הכל צריכים לשמוע את הקריאה מפי השלח ציבור וכך הוא דע סגרו וגרו סובר שאפילו לא יאמר איתו מילה במילה זאת אומרת שם תפסוק העיקר שמה שאמרו שאפשר לצאת בקריסת זה רק בין גברי לגברי אבל לקרוא בלחש מילה במילה עם משליח ציבור אין להחמיר בזה אפילו שגרו יחמיר כיוון שמכוון אז גם לשמע כל תבה מפי השליח ציבור ואדרבה המגבון מביא שלכתחילה נכון לעשות כן כז הוא ודאי הקשיב מילה במילה וכך נהג הסטייפלר לקרוא את הפעם השנייה של השמו ס יחד משליח ציבור וביין גברה לגברה קרא את התרגום החזון אש נהג לשתוק בית הקריאה ולהגשים מתו חומש יין לאס מק מבוב שם מסיק המחבר שנכון ל מדגדג בדבריו לכוון דעתו לשמע מפה הקורא כו גם חשש דס הפוסקים שהבאנו למעלה אבל מיקרו לחוד לקרוא מילה במילה דיברנו זה המשור הנוקט שאין בעיה סיבוב מלמד נוקוס בזמנם הם למדו כל פרשת השבוע עם התינוקות וגם למדו איתם את הפירוש אז לפחות פעמיים מיקרו יש לו שניים מקרו פירוש במקום טרגו אז אין צריך לז ליק ספר ש בשבס בדק הפרי מגדים שניגון הטעמים לא מעכב בשמו סכרי לא מנגנים איתם את הטעמים אבל באמת אם בזמנינו שלומדים רק פירוש המילות לחוד בזמנינו כם לומדים את את פירוש הדברים אבל קרפונים אם לומד רק פירוש המילות לחוד לא יצא טרגו אלא שני פעמים מיקרו ז זה ודאי הוא קרא פעמיים לכן צריך להשלים לומר תרגום הו כם הכף החיים שיש סוברים שצריך כל פסוק פעמיים רגום אוא צריך לקרוא כל פסוק פעמיים לא יכול לסמוך על זה שהוא כבר קרא פעמיים את המיקרו וגם לכתחילה איין להפסיק באמצע סעיף ז אין צך ליקר ספר שס יום טב שניים מקרוב ותרגום ביום תב הרי קוראים בטוי כי הרי את מה שקורים ביום טב קוראים במשך השנה פרשת השבוע כמו כן ד פרשז בחודש אדר לא צריך לומר שמויס כי יקראו את זה כל אחד בזמנו בי שנרב קרא שמויס שז וחו ם קרה ביום שמי צרס לא פסיד ללום מס ופרי שמכת הוא כותב שבליל שמסתו יראה זה הזמן ביום שמחיר עצמו אפילו שכבר התחילו לקרוא פרשס ברייס אז החו צ'וני כותב שיכול לקרוא פרז סברו כל היום וכך גם דס הגרח קנייבסקי ומכל מקום כמו שהזכר בשיעור הקודם יכול כבר גם להתחיל ברייס אבל הכף החיים כותב שאחרי שהתחילו ברייס כבר לא יכול להשלים פרשס וזוכו הגו כין אין צריך חליק רוס א טירוס את ההפטרה לא צריך לקרוא בנובי בשעה שאומרים שמוס ומק מנגו קפטור למה שמה יקראו למחר למפטיר ואז נהגו שהוא עצמו מפטיר יהיה בקי ורגיל השן פרשיות שיום טוב שמחר מדבר על זה שמה חז נו הקורה אז לכאורה מקום שהבל קוי ראוה קורא את ההפטרה המנו ש בקלף הציבור אין עניין לקרוא את ההפטר בשעת קריאת שמויס ם חזוניש לא נע כך ומי שלא קרא את הפטר על עצמה חרי התפילה גם אין עניין כי כל הענין זה רק שיהיה מוכן לקרוא ר מסיים הרמו בשב של חסנו שיש מנהג באיזה מקומות שאם יש חתן שבת ש ברכות אז קוראים בציבור חוץ פתור הסדר כמה פסוקים פתור סוס אוסיס שכתוב שם כחס חיים פאר אז שהוא אומר שמוס יקרא הפטר של שבס ולא ס אוסיס כי את הפסוקים האלה גםם יקראו לו למפטיר כולם פקעים בזה בד פרשס יקרא ההפטר של ד פרשס לא שפרשת השבוע כי זו התרה שולחים לקרוא מחר עד כאן הדף היומי ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: