האם ניתן ליצור 'בסיס לדבר האסור' במהלך השבת?- רע"ט ג' - ה'
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם ניתן ליצור 'בסיס לדבר האסור' במהלך השבת?- רע"ט ג' - ה'
[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמן רעת סעיף ג דיברנו בשיעור הקודם שנר שהדליקו בו באותה שבת הוא נשאר מוקצה כל השבת גם אחרי שהנר קבע כי בכניסת השבת היה בוסיס לשלהבת הזכרנו כבר בסימן ר עז ש בוסיס להיס ולהתרם ההיתר חשוב יותר אז הוא לא נעשה בוסיס לאיסור וזה העצה שסים על השולחן את הנרות שים גם את הלכ משנה על השולחן אז השולחן לא נעשה בוסיס לנרות אז יש סוברים שאותה עצה אפשר לעשות גם לגבי נר נרית או מנורה שאפשר לגרום שלא תהיה בוסיס לשלב איך אומר המכב לטלטל נר על ידי שסמל לחם בשבס זה ודאי אסור כי בכניסת השבת ר בנר רק השלב את בערה לא היה לחם מג קקצ זה לא עוזר שבאמצע הוא שם שם לחם אבל ואם נוס בלחם בדוים יש מי שמט לטלטל בשבס על ידי לחם זה אם הלחם חשוב אצלו יותר מהשמן בסמן רז הוא כותב יותר מהשבת ושם כבר דיברנו שמספיק שזה חשוב לותר בשבת הוא הדין מניח דבר אחר לא לחם מניח שם טבעת מזהב למשל כנ נס בוסס לאסר שהוא השמן להתר והתר חשוב יותר אבל אומר המחבר ואין ליס מכלוב למה כיוון שהמנורה עיקר סיעתה בשבל ה שלבת לכן נעשה תמיד תפל לבסיס לשלב ולא ללחם לשער דברים אחרים אפילו שהם חשובים יותר כי הם לא שייכים לכאן המנורה עשוייה להחזיק את הנר ונעבור לסעיף ד' כנראה מח לוקס האם מועיל תנאי הוא מתנה ואומר שלא מקצה את דעתו לזמן שהנר הזה כבר לא יהיה מוקצה בדרך כלל תנאי לא מועיל למי גודיס קצוי אבל נר כיוון שהוא עשוי להכבות אז בזה מחלוק ישים שמועיל תנאי בשר בוס דוסר אז לכול עלמה לא מועיל תנאי להתנות שכשל הדבר הסור ממנו יהיה מותר להשתמש בו אומר המחבר אם סנו מרש בסנר זה שיטלטל מחובה מותר לטלטלו אח שחוו כולא קצא את דעתו מה אנחנו אומרים כיון שהוא קצא את דעתו בכניסת השבת הקצא דעתו לכל השבת הוא מתנה שהוא לא מקצה דעתו מהזמן שהנר כבר לא מוקצה הגו ויש אמרים אומר הרמו דתני וכן נוגין במינוס אלו החזן איש כותב שלד שמח בשמו היל תנא אז די להתנות שהוא לא מקצה אותו מטלטול אם הרי לשימוש לא צריך לעשות תנא שהוא השתמש בו המנורות שבזמנינו צידד חזוניש שאסורים ה בטלטול אפיל צ גוף ה מקומו אפילו לא הדליקו אותם מות שבת כי הם לא ראויים לשום דבר ודין התנאי אן לאלון ף רלח שם מדובר לגבי סוק אז למעשה קודם כל למדים משם שהתנאי צריך לעשות אותו לפני בן אש מושס אבל לכאורה יש שמה עוד דבר שם כתוב שלשון התנאי צריך להיות איני בודל נוי סוקה כל בנש מושס אבל כאן אומר המוגן אברום לא שייך לומר כזה תנאי כי בעל כורחו הוא בודל מהנר כל בנש מושס כי בנש מושס הוא דולק אז התנאי הוא רק שהוא מתנה שהוא לא מקצה דעתו אחרי שהוא יחווה מהגרוש שכן למדים משם גם את העניין הזה שכך צריך להיות נוסח התנאי אז למיס אמרנו שרמו מחמיר והוא סובר שלא סומכים על תנאי אבל לגבי המיר לקום כן סומכים על דעס המכר בשמ הויל תניא ולכן אומר הרמו וגים לטלטלו על ידי יהודי בזמנם המשרתים הגויים היו מטלטלים את הנרות מוציאים אותם מורידים אותם ע השולחן אפילו לא צריך לצור גוף מקו רק שלא יגנב גם כאילו לעשות על ידי גוי ום בזה משום איסור המיר אלקום לכאורה נכון שסומכים על שיטת המחבר שמועיל תנאי אבל לא מתנים הועיל ומינה כך כ שכך נוהגים כל שבת ושבת אכלו איסו מתחי לו ושור קנל אומר המשת ורו אם העמיד הששית על השולחן ודעתו היייתה שידלה כל היום כולו למשל נר נשמה נר של ורצה וקבע בזה לא שייך לומר שכי הוא תנה כ הוא לא חשב שיחווה באמצע שבת אז ייתכן שאסור לטלטלו גם ללד גויים אבל דווקא כדי שלא יגנב לצר גופו קומו מותר עלד גוי בכל גבנה כמו שלמדנו בסמן רו כיוון של היהודי עצמו יש הטר לטלטלו בטלטלות ונעבור לסעיף ה כאן נלמד יסוד שאיין מוקצה לחצי שבס כלומר אמרנו שדבר שהיה מוקצה בן הש מושס נשאר באיסור טלטול כל השבת אפילו שהסיבה למוקצה כבר שרה ממנו ול זה הכל כניסת השבת היא קובעת לכל השבת אבל באמצע שבת דבר שנעשה מוקצה ואחר כך הוא כבר לא מוקצה לא אומרים שכיוון שהוא היה מקצת שבת מוקצה אז הוא נשאר מוקצה לכל השבת לא רק בן השמו שס קובע לכל השבת ולכן אומר המחבר נר שהדליקו בשבס לחיו ולחולה וילדו החיו ונשר החולה בערב שבת הדליקו נר ליולדת או לחולה שמותר אפילו בשבת עצמה להדליק בעבורם לטלטל את הנר עבורם תחילת ניסת השבת זה לא היה מוקצה אחר כך התרפא חו לי יולדה החיה זה מוקצה אחר כך הוא קבנר מלט קובו כי אין מוקצה לחצי שבס בתחילת השבת היה מותר לטלטלו כי זה היה לצורך החוילה אז גם כעת שהוא לא מוקצה מותר לטלטלו כל שכן אם הוא בכלל לא דלק בכניסת השבת הדליק אותו בשבת עצמה אז ודאי שלא סקצ לכו אבל כמובן שמדובר טלטול אצר גופ מקומו כי זה לא עדיף משאר כלי שמלאכתו לאיסור שהזכרנו בשיעור הקודם נר הוא הרי כלי שמלאכתו לאיסור עשוי להדלקת נרות אז אסור לטלטלו ג אם לא הדליקו אות באותה שבת אלא צ גופו ו מקו גופו הכונה שוא רוצה להכניס בזה איזשהו דבר לשבת וקו שהוא צריך את המקום והוא הדי למדליק בשבס בשג קוב שמו לתלתל הכל מטעם הנל כ מוצ לחצי ש ב שעשה ף אחרי שקבע כיוון שכניסת השבת זה לא דלק אומר המשת בורו מחב נקד בשו גק הלא רוצה לדבר מרושה הבאמת גם הדליקו במזיד הות לתו אחרי שקבע לצר גופו קוימו כיוון שלה מוקצה בתחילת כניסת השבת לצורך הנר עצמו אסור כיוון שהוא כלי שמלאכתו לאסו מובא כם הביר לוחה שכמו חן נר שהדליק גוי בביתו שלו בין השמוש וקבע לאחר מכן אז המירו לא נעשתה בוסיס כיוון שבתחילת השבת לא הוקצתה כי ש של גוי מותר לשרל טלטלה ל חזון איש כותב שלכאורה גם באופן זה נחשבת המ כיון שבשעה שהנר דולק אסור לטלטלה ודי כי לא ריה לכלום נה בולבס ממילא היא נערה בטלטול גם לאחר מכן לכל השבת עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה