האם ניתן לטלטל את ה'גארטל' בכיס במשך היום?- ש"ח ד' - ו'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם ניתן לטלטל את ה'גארטל' בכיס במשך היום?- ש"ח ד' - ו'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סמ שכ סעיף ד כאן בסעיף נראה את ההבדל בין כלי שמלאכתו לאיסור לבין כלי שמלאכתו להתר המשבר כותב שגם כלי שמלאכתו לאיסור ויתר אז דינו ככלי שמלאכתו להיתר כי ה לא מקצ התו ממנו אבל גדרה דהיינו סיר שמלאכת לבישול ורק לפעמים משתמשים בה למים ולפירות הי בכלל כלי שמלאכתו לאסר שאסור טלטלה רק הצור גופו מקומו אלא אם כן יש ב מהתבשיל כמו שנראה בסעיף הבא גם בימינו שרוב הזמן משמשות הגדרות לאכסון המאכלים אחרי הבישול וזה תשמיש התר דס פוס קז בנינו שדין הגדרה ככלי שמחתו לאיסור כיוון שעיקר ייעוד הגדרה הוא לבישול ומה שמשאירים ב את התבשיל אין זה על השימוש תפל הנמשך מהשימוש העיקרי של הבישול מפתח של מכונית המיועד אין להפלת המנוע ולפתיחת הדלת המשמר שבסקי חוס מביא מגרשה זבור שנשב ככלי חתו איסור וליתר גם אם בשעה פתיחת הדלת נדלקת נורה אבל שוב כתב בחלק ג על פי מאור השבת שנחשב ממבטח באותה שבת ככלי שמחתו לאיסור כלי שמוקם משני חלקים שעומדים לשני תשמישים שונים אחד לאיסור ואחד להיתר ושני השימושים המקריים וחשובים כמו שמובא כאן דוגמה נס רב ניסים שדנו נקבע לפי רוב שימושו אז נעבור לדברי המחבר ונראה כאן חידוש גם כלי שמלכת להתר יש בו הגבלה אבל הגבלה היא מאוד נדירה כמו שכבר נראה כלי שמלכת להתר מותר לטלטלו לא רק לצורך גופ מקומו אלא אפילו הינו לצורך הכלי שמו ישו יגו כדי לשמור את הכלי אבל שלא לצרך כלל אסור לטלטלו אבל זה הכל אם הוא יודע שכל היום לא יצטרך את הכלי הזה אבל אם הוא הצטרך לו באותו יום מטלטל כל הזמן כדי שמוכן לו בשעתו מותר מובא כ חזוניש שכמו כן המטלטל חפצים בכיסו משום שטרחו לפנותם אין זה נחשב טלטול שלא לצורך כ רוצה למת בט זה גם טילט מן הצד רק כמו כן המשחק עם כלי שמונח לפניו על גבי השולחן תוך כדי הלימוד הרי זה טלטול לצורך ומותר כמו ח מובה כאן שטלטל חפץ משום שמפריע לו כשלא מחזיק בידו כלום אז גם מותר אז לכאורה מה זה נקרא שללא לצורך אם הוא לא צריך או לא מטלטל הוא מטלטל זה סימן שהוא צריך אז באמת זה הלכה שצריך להבין מתי היא נוגעת למיסה אלה שמטלטל אבטחות שאינם צריכים להם בשבת בצרור אחד מפתחות שצריכים בשבת המכס צחוק כותב שיש ללמד עליהם זכות זה הכל בקיים על זה היה גזירה אבל אומר המחבר כיס והקודש כל הספרים שמותר לקרות בהם בשבת ואוכלים מותר לטלטלם אפילו שלא י לצורך כלל דפים קרואים שספרי קודש המיועדים לגניזה דס רליש ורב ניסים שקולות שניתן ללמוד בהם כיס והקודש שהם ואינם מוקצים אם כבר לא ניתן ללמוד בהם מושלכים על הקרקע וביזיון דס חזוניש אסור להרי מדר דס הגרי שלשי שצריך להרימה ש מוקצים גם הגש ז כותב שיתכן שמוט מכובדת רב נשאר בצורך יון לטלטל מזוזה הסתפק המח שבס כי יתכן שנחשבת מוקס חיסון כיס משום שמקפידים עליה וגם אם בכניסת השבת הייתה מזוזה קבועה למקומה שבבית ונפלה באמצע שבת נראה שאסור לטלטלה זה כמו דלת הבית שהתפרקה שנראה לעלון וגם אם היא נפלה עות החול יש להחמיר כי ראוייה עומת לחזור למקומה אבל דסר אלישי ורב ניסים שדינה כייס קודש ואינה מוקצה כיוון שהיא רוייה ללמוד בהפר פרשת קריאת שמע אם קרחה ואי אפשר לפותח בשבת ללמוד בדס ניסים שהיא מוקצה מציין השבור לשרי תשובה לגבי מגילה שם מבי הפרי חודוש שהי מוקצה משום שחחו אשור לקרוא מגילה בשבת דהיינו יד לא יכול לעשת בשבת אם טו יוצא בשבת אז בירושלים קוראים מגילה ביום שישי פורים המשולש אבל השרת שובה כותב שזה רק בשבת שחל פורים ות בתוכה בשאר שבתות השנה זה לא מוקצה למיס משתבר מביא פרגודים שהוא מצדת כרבה שבכל מקרה מגילה בכלל כיס והקוד שמותרים בטלטול עכשיו כך אמרנו שכל הקילים אסורים בטלטול שלא לצרך כלל באמת זה לא פשוט לרוב הפוסקים כותב המשת בור הוא הדין כוסות קערות צלוחיות וסכין שלגבי השולחן שהם תדירים בתשמיש לאחל עליהם כלל רס מוקסם דומים לאכ קיסו קודש ומותר לטלטל אותם אפילו שלא לצורך כלל אבל משמעות הרמבם להחמיר גם בזה שגם כלים כאלו לא לטלטלם שלא לצורך כלל בגדים ותכשיטים כותב הקסיס השולחן של לכולל מדינ כיך מותר וכן דסר אלישי רב וזנו מך דסר בניסים שזה כמו שר קילים שדרים שזה תלוי במקס בסומי מסתפק היש וצ בינם לפ זמנינו מחרים שדינם ככלים רב ניסי מסתפק לגבי כיסאות ם דינם ככלים שדרים בתשמיש כ יכול להכינם בעוד יום מקומם בלי צורך לטלטלם כאן נראה מלקס לגבי תפילין כידוע לא מניחים תפילין בשבת אסור להניח בשבת תפילין הגו אומר הרמו תפילין אין לטלטלו כים לצרך דהינו בכל זאת הם נחשבים ככלי שמלאכתו להתר ום לא נחשבים ככלי שכת יסו אבל הם גם לא נחשבים כיס והקודש ורק לצורך מותר לטלטלם לא רק לצורך גוף המקומם גם לכל צורך שלא יגבו או שלא יתקלקלו וכדומה אבל הז מחמירים שכיוון שאסור להני בשבת תפילין אז זה כלי שמלכו יסר ולכן מותר לם רק לצורך גוון שוא רוצה שישמרו התילים המזיקים או לצרך מקומון מסיים משתבר מתח כש וקד הרשנו כותב הס שבס שאפילו שהוא מקפיד עליהם אין דינ כוסון כיס כיוון שבכל זאת הם כיס וקודש יורדים בדרגה אחת הגש ז שכיוון שלבשה תפיל בשבת נחשבת דרך מלבוש וגם הוא רשא להניחם משם שמירת גופו לא לשם מצווה וכן יכול להתלמד בן דין תפין אז זה לא מוקצה מחמס סוקס לטלטל תיק של תפיל כדי להוציא את הלית שלבו כדי להתפלל בזה בשבת זה מותר כדצ גופ מק אז ת כולם מותר לכתחילה ייש להזהר להוציא התת בערב שבת מוסיף הרמו שופו ש מיוחד לתקיעה שהיא אסורה בשבת אז זה כלי שמחתו לאסר אסטלת קים לצ גופו או מקומו גופו כתוב בגימור שם מעלים את זה בטור בקבוק לשתות מזה לתינוק מקומו ש מונר המקום שרוצים להשתמש במקום לולב אסור לטלטלו צ גוף מקומו כי אין עליו שם כלי כלל אז מוקצה מחמס גופו ונעבור לסעיף ה כאן נראה דין מחודש באמת זה מלקס רישונים כתוב בגימור שמוחו מוחו זה מכתשת שקשים בתבלינים אז היא כלי שמלאכתו ליסר אסור לקטוש בשבת ה יש בשום שקטו בזה בערב שבת מותר לטלטל זאת ביחד עם השום אז כאן יש מחלוק זולה בראשונים המכבה מביא תשובה ורוש הוא מבין שההיתר הוא משום קיקו אינוק כמו שנראה בסימן שיא כתוב בגימור שדוד המלך נפטר בשבת והיה מוטל בחמה בשמש שלוים המלך שלח לשאול את החומים איך אפשר להכניס אותו הביתה סומוס מחמס גופו אמרו לו שיניח עליו כיכר לחם או תינוק או כל דבר שאיננו מוקצה וביחד עם זה לטלטל כך חזל קילו שטלטל מתייחס אל הכיכר או אל התינוק אז הראש מבין שזה גם הטר כאן ואפילו שאמרו בגימור של התירו קיקו נו אלו למז בלבד זה הכל בא למט שע מוצח גופ אבל כלי שמלכו לאס שהוא מוקצה קל יותר אז אפילו ששור בדרך כלל מחו לצל מותר אומר המיש אפיו דנו אם הונר בשמש כלי ש מלכתו לאיסור יכול להניח עליו איזשהו כלי שאין נו מוקצה או כיכר או טינוק וכדומה או שאר חפץ שמותר בטלטול לטלטלם ביחד אבל הרבה מהראשונים חולקים על זה שקיקה ותינוק זה יותר רק במס לא בשר מוקצה אפילו שהוא כלי וכך הכריעו ארבע החונים ובשר ציו מציין משתבר ששולחן הרוך הרב כותב שבהסדר בה יש לוקל על הראש יש לסמוך על הראש ולהקל אבל זה ברור שכל זה דוק יניח בתוך הכלי י שאר דבר שלא מיוחד לה כי איך הראשון לומדים ב דברי הגימור הם מבינים שמה שמותר לטלטל את המכתש בשעה שיש בה שום כיוון שהשום שייך למדוכא אז המדוכה בטלה אל השום אז זו הדין גדרה שמונ בקצת מהתבשיל אז ודאי שלכול על מ מותר זה לדס כולם הראש מתיר אפילו להניח דבר שלא שייך לכלי הזה משום דין כי קור טינוק ונעבור לסיבוב כלי שנשבר בשבת אז הוא מחלק ב שראיינו בהקדמה של מוקצה שזה מוקצה מסגו הוא דומה לאבן אבל כאן נראה חידוש אדם שמוצא אבן ברחוב רוצה לקחת את האבן כדי לכסות עם זה בקבוק אסור אפילו שזה ראוי לחסות בזה בקבוק אין לזה שם כלי אבל כאן שבר כלי כלי שנשבר אז כיוון שזה בא מכלי אז כל זמן שאפשר לעשות בו איזשהו שימוש בשבר עדיין שם כלי עליו אומר המכבה כל הכנים שנשברו אפילו בשבס מולט שברים ובלבד שרוים לשום מלוכה כגון שבר ריבו קערה ס בב ושז לס בפ הפח גו מה הדגשה אפילו בשבס אם זה נשבר מערב שבת דאי גם נשבר בשבת לכאורה זה נולד בכניסת השבת הערבה עמדה לשימוש להכניס בדברים וכעת השבר עומד לשימוש של כיסוי זה לא נולד הגוב אם נשב במקום שכולים להזיק בין בביתו בין ברחוב כג זי שש ל השולחן ש וקם נזק לא גזרו מוקצה אבל אם הוא של חרס אסור לפנות כ זה לא מצוי כל כך זק ואפילו שהוא דורס את זה והוא משובר את זה הוא לא מתכוון הוא מותר זה הכל לפנות בידיים זה אסור בחרס אבל לדחות ברגל כבר דיברנו שטלטל מוקצה בגופו הי מותר בכל מקרה עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: