האם מותר לשנות בשבת מצבו של 'סטנדר' באמצעות שחרור ההברגה?- שי"ג ה' - ז'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לשנות בשבת מצבו של 'סטנדר' באמצעות שחרור ההברגה?- שי"ג ה' - ז'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שיג סעיף הכלל הוא שאין בניין אוסטיר בקידים אבל יש מחלוקסרשוינים ישמים שבכל אופן אין יש אומרים שבי יגום יש בכל מקרה בהשלמה גמורה של כלי יש איסור דיריסה של מקופטיש שלפנינו בדובר בדלת שיש לה שתי צירים אחד למעלה זה נכנס בחור למעלה של הארונית ואחד למטה נכנס בחור למטה כשיוצא העליון זה לא מחזיק מעמד כלל מפני הכובד כשיוצא תחתו זה יכול איכשהו להחזיק קצת מעמד אז פוסק המחב כך שידו טיבו ומגדול מיני ארוניות קטנות שפסחי מן הצד ויש לו לדלת שלהם שני צירים איך עוד למעלה ואיך עוד למטו אם יוצא תחתון כולו ממקויים המדויסה אין איסור להחזיר אותו כן וסיר וכלים אוסו להחזיר שמוקה בחוזק בסיקין ובתדות שלא יוכל עוד לצאת משם ואז זה איסור של בפטיש אהבצו מקצו דק שמחזיר כיוני במקומ יכול להרזר התחתון והוא לא לחוץ לתקוע אז לא גוזרים זה הכל כשיצא התחתון יש הבדל אם יצא כולו או לא אבל כשיוצו עליון אפילו שיצא רק ממקצת אוסור אפילו לדרך כלחזור למקומוי כי ברגע שהעליון יוצא קצת צדנופל לגמרי וגם הדחיקה אסורה כמו החזורה שמה יתקע מביא המשתבור גם כשהחור באמצע פתח התיבה שלא שייך כל כך לגזור בכל זאת אסור גזרנם באמצע אוטומן הצד ומה הכוונה זה באופן שהציר הוא באמצע הדלת שעדיין יש בליטה באמצע הצידה של הדלת כנגד השחור במזוזת הפתח ותוחבים את הפליטה בחור וכל פעם שרוצים להכניס ולהוציא מוצאים את זה לגמרי זה לא סובב על צירו אז אז כן חשמו יתקא כראי זה לא זה לא סובב צירו כל פעם צריכים להוציא ולהכניס לגמרי את הדלת בכל זאת גזרו באמצע אותו מן הצד מוסיף המשתברו ואפילו בצירים שלונו שהם מברזל המגבון מסביר שבצירים מברזל אחור רחב אי אפשר לתקוע את הציר חזק יותר בכל זאת גזרו שליחזרנו שמה ימצא שהציר עצמו לא מחובר טוב לדלת ויחברנו במסמרים לדלת סיבוב כאן אדבר לגבי מיטה מתפרקת מיטה מתקפלת כמו שלנו ודאי שאין איסור לפתוח ולסגור בשבת אבל כמה מדובר שהחלקים מתפרקים לגמרי עושים זאת בעלי אומנוות שיוכלו לשת אותה בדרך שמם על מקומם מחזירים פרקי היחד ומשיבים אותה אז פוסק המחב מיטו של פרוקים אוסרו להחזירו ולהדקה בשבת גזירו שמוקה בהתדות המסמרים ועם תוקה בהתדות המסמרים חייב חטוס כי זה גמר מלאוכה וח משמקרפטיש ויש אומרים כמו שהזכרנו שכיוון שעושה בזה כלי גמור חיה משום בו הנה המשתבור המצל סימש יד שם דס השכונור בתחילת הסימן שיש בם בכלים וסעיף ז' מביא את המחלוקס המשתבור מבאר שם שגם לפי הדעה שהם בים בקילים מי שמרכיב כלי חי משום מלכס מהקפטיש המשלומציין גם לאגרו שם הוא מוכיח שדעת הסוברים ששביעים בקילים לא רק הרכבת כלי חדש חשובה בניין אלא אף הרכבה מחודשת של כלי שהתפרק חשובה בניין היא מהרכבה עם סומן למיסרו המלוקט שעיקר קדסברים שאם בסר בכלים אבל מוסיף המחרב וכמו שהרמו מתקן את דבריו והיא ממיטת דרקוליו רפו תמיד מחברים אותה באופן רפוי שאין לחוש כלל השם לתקוע מותר לכתחילה להעמיד אותה בשבת או בלבד שלא יעדק אלא יחבר אותה באמת ברפיון ורפוי ואין רופי אוסו דווקא זה לגמרי רפוי והולכים לפי דרך האדם כמו שמובא כמס שחס דהיינו גם אם דרך שער העולם לחברם בצורה מעודקת או בתקיעה אם הוא תמיד עושה דבר רפוא מותר ידית של משקפיים או זגוגית של משקפיים כיוון שהדרך להכניס אותם עם בורג האסור להכניס אותם גם באופן רפוי מביק את המחר במחלוקס וכוס של פרוקים יש שמפרקים אותו מעל רגלו מותר לפורקו להחזיר בשבת המשתבור לומד כשור רפוי בשונה ממיטה שאין דרך להדק כל כך בחוזק בכוס שיהיה חשוב כמו תקיעה ולכן אין לחוש שםקע ויש אומרים שדינה כדינה מיטו כיוון שהקורפון קוראים הדרך להדק קובן שהדרך להדק גם ברפוי אסור כמו מיטה של פרוקים ואותה מחלוקס יהיה בסטנדר של בית הכנסת שמניחים על הספרים אם הוא של פרוקים אז יש לנו כאן שתי דעות כותב משתבו לכתחילה יש להחמיר כדעס המחמירים אבל לצרך שבס יש לסמוך על דעה ראשונה אז למיסה מבואה בדבריו שהמחלוקס ל הדעה הראשונה לדעה השנייה האם מותר להחזיר באופן רפוי כלי שאין דרך לתוקו אלא להדקו וכך מפורש בס יוסף אבל החזון איש מצד שבשולחנו חוזר במחבר וסובר שמחלי כיסים מותר להדק במקום שאין דרך לתקוע קר ביר שולחן חורב להלוכה כותב החזוני שאפשר להקל ולהדק במקום שאין דרך לתקוע הגור מוסיף הרמובם דרקוליס מהודק אף על גב דעה עכשיו רופוי אוסור אם הדרך להיות מאודג ותקוע בחוזק בזה גם הדעה הראשונה מודעה שאסור לחבר אותה אפילו באופן רפוי אבל מהסיס החזון איש כותב שזה מחלקס הרשעונים ויש עוברים שאפילו מקום שהדרך לתקוע מותר להחזיר באופן רפוי ואפשר להקל כדעזו כיוון שזה רק שאלה של דרבונו כותב המורגן אברום כוסות שלנו שעשוים מחריצים סביב זה כמו בורג מתברגים ומודגים מודקים בחוזק לכולה על מה אסור אבל כיסוי הכלים כמו מכסה של בקבוק פקק שהוא בבורג אפילו עשויים קר בבורג מותר כי שם הם לא עשויים לקיום רק לפותחם ולסוגרם תמיד ודאי שמותר לפתור ולסגור בשבת אפילו שזה מעודק מאוד ובגדר ההיתר יש כאן מחלוקת גדולה בין החזון איש לסמן מנורבוך וזה נוגע בלי חשמל החזון איש מסביר שכיוון שאי אפשר להשתמש בכלי אם המכסה סגור לעולם נמצא שאופן השימוש בכלי על ידי פתיחתו וסגירתו ולכן סגירת המכסה אינה חשובה כגמר מלאכת הכלי אלא כשימוש בו אבל כלי שמרכיבים אותו כדי להשתמש בו אפילו שמפרקים מרכיבים אותו מחדש בכל שימוש ושיבוש אסור להרכיבו כהרכבה יגמר מלאכתו אבל הגשה הזו ברוך הוא מסביר אחרת כיוון שאף שהכיסוי איננו על הכלי עדיין עכשיו הכלי בעיני בני אדם ככלי שלם כמו הבקבוק לפי כך חיבור המכסה לכלי אינו נחשב לגמר מלאכת הכלי שכן הכלי נחשב כגמור גם קודם החיבור ולכן כלי שמרכיבים אותו מחדש בכל שימוש ושימוש מותר להרכיבו כי גם קודם ההרכבה נחשב הוא ככלי שלם מה שנוגע למייסהש החזון איש לפי ביאורו הוא טוען שיש בחיבור זרם חשמל ומכשיר חשמלי משום איסו בואונ בדו רייסה כי אפילו יש הדרך להדליק ולכבות את החשמל בכל שימוש ושיבוש מכל מקום כיוון שהשימוש זה מכשיר רק שהחשמל זורם בו חיבור הזרם חשוב תגמר מלאכת הכלי ולא כשימוש בו אבל הגשה הזו בורדם לומר שכיוון שהדרך להדליק ולכבות את הזרם בכל שימוש ושיבוש לפי כך אף כשאין הזרם זורם המכשיר הוא נחשב ככלי שלם אז אין חיבור זרם החשמל נחשב כג ממלכת המכשיר ואין איסור מדויריסה בגשה זובר כותב שלחזון איש צריך ביאור איך מותר להבריג ראש של מרחי חייה או לחבר מעת למזרק הרי אינם ראויים לשימוש אלא אחרי החיבור ונמצא שכשמבריג את ראש המלחיה או מחבר את המחת למזרק הוא יוצר כלי אלא בהכרח שכיוון שאף כשמופרדים חשובים בעיני בני אדם ככלי מוגמר לכן מותר לחברם לנער מתחום כדי להוריד את הכספית שבו כדי שניתן למדוד בו דעס הגשה זו בו שמותר לעשות כן זה לא נידון כתיקונו של המתחום אלא כשימוש בו שכן רגילים תדיר לעשות כן והוא סוב שגם לחזון איש מותר כך גם כתוב הגר של ישי ובור לציון מידך בשוט שבט הליבי כותב שיש בסכך משום אייסו מקפטי שמסתפק יסודרקסוד רבונון גם בחודשוני מסתפק אלא שלצורך חולה דעתו שם שמותר גם כלי שרגלים פותחו ולסוגר על ידי הברקה לתים רחוקות בלבד כגוןסטנדר עם הברגה שאין לה דרך להגבו ולהנמיכו אלה לעתים רחוקות דעס הגרשה זו בו שמותר לפותחו ולחזור ולהדקו לפי הצורך לגובה הרצוי כיוון שהוא נחשב ככלי שלם בין כשהוא פתוח בין כשהוא סגור יקר גם בכלי מגריש שלישי ושבת על לוי המחסרו כותב שאסור לעשות כן עם הדרך לעשות כן לתים רחוקות זה לא דומה לכיסוי הכלים שהדרך לפחו ולסוגו בתדרות רבה כרגע מחמירים בור לציון ורמליסים קרליץ מוסיף המשתברו גם כלים שאסור לפרק אותם להחזירם בשבת אבל הם לא מוקצה מותר לטלטל אותם רק המנורה שדרכה להתפרק ראינו בסימר שענטס שזה אסור לטלטל שמטפרק וכל כ יוצא בזה אבל דבר שאין דרכו להתפרק מותר בטלטול סעיף ז' קורה שנשברה קוראת התקרה שנשברה הוא פוחד שהיא תיפול לגמרי מותר לסומכו להשין אותה ברוחו סמיתו שאם כלי מסגרת המיטה זה לא מוקס כלי לא הי כדי שתל אסור לעלות דאם כן אב לבווינה אלא כדי למנוע שלא תרד יותר עכשיו ככה מחר בנקת ברוחות המיטה שהם כלי מה קורה אם רוצה לקחת איזשהו מקל עץ בעלמה ולשים שם אז אם זה מוקצה אז זה מוקצא בדובר בעץ שמוכן לכך אבזה נחלקו החוננים גנבום כותב שאסור כי אז זה דומה לבואינה דווקא אם הוא שם שם רוחות המיטה שזה כלי כולם רואים שזה לא בוינה אבל עליו ביישה בת חלקים כל דבר ששם כלי על העניין מוקצא כיוון שהוא עושה כן רק שלא תרד יותר מותר אבל מוסיף המחבר והוא שיעור רפואים הוא שם זה באופן רפוי שיכול להתלם כשירצה אבל אם קום שומתחת הקורה אפילו שהוא שם זאת באופן שרק לא תרד יותר אוסום למה מה מי שמבטל כלי מיכונו אסור לגרום לכלי שיהיה אסור בטלטול בשבת אז כאן לכאורה מדובר באופן שהוא מעדק את זה בכזה אופן שאם הוא יוציא את זה אז התקרה תקרוס אז יהיה אסור להוציא משום סוייסו לכן אסור אבל אם לא תחוף בכל זה כל כך מותר עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: