האם מותר לשכור חדר במלון לשבת?- ש"ו ב' - ד'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לשכור חדר במלון לשבת?- ש"ו ב' - ד'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סמ שו סעיף ביז כתוב בגימורי כמו שמשת מביא בסוף הסעיף שקיימו בהמה וכלי אדם נגב תחום על פי ביינים והיכן שאסור לבלים לצאת כזה חוץ לתחומו אסור להוציא לשם את בהמתו או שר כלאו כמו שהזכרנו בסים בסימן הקודם לבה עצמה לא צריך למנוע ממנה לצאת מחוץ לתחום לא שאר בזה שויס אז טועים יש עוד הלכה שנוגעת אדם שיצא מחוץ לתחומו אסור לו לזוז מדמוי סוב אז גם בהמה של אדם שיצא מחוץ לתחום אסור ליהודי בין לבנים בין ליהודי אחר להזיז את הבהמה מדל הדמו שלה אבל אומר המחבר אוסו בהמתו ומדת חוץ לתחום יצא חוץ לתחום אפילו שבידיים ה לא יכול להכניס אותה לא הוא ולא אחר יכ קוס לו כדי שטוב הוי ולא גוזרים שמצה באל חוץ לתחום כדי להכניסה לתוך התחום א לא גזרו והתירו ללא לקרוא לה אם היא לא שומעת לו מותר להכניסה לדי גוי כמו שכבר דיברנו בסימן הקודם אשר הציון מציין שספק גפ מגוד מוק סידה אפשר להקל סעיף ג' כן נראה יסוד הרי אמרנו שכל הסימן בנוי על הפסוק ממצוא חפצו כתוב ממצי חפצו לא כתוב ממצי פוצים חפצו אסורים ולא חפצי שמיים לכן צורך מצווה מותר להחשיך ולדבר כמו שנראה ללון אומר המכב מכשיל תחום מותר ללכת בשבת עד סוף התחום כדי שיהיה מוכן מיד מוצאי שבת ללכת לסורק אוצור חמס להוי אורן כריכים אז המשת בור מסביר להחשיך כדי ללכת ולהביא מותר גם בשבל דברי רשו כי להבי הרי יש אופן שמותר הם יהיה בורגנים אלא החידוש הוא המילה לסו הסולה גם על צורך הקלה שבעשיית יש חילול שבת וגם על צורך המס שתיקון הארון ותככים חלול שבת בכל זאת מותר להחשיך כצור מצווה ו בשבת שש כד ש ושוב לא כדי שוב לחוד אלא כדי שתנו וך ללמ שוב ללכת עצמו מותר לדבר גםד השוס רק ללכת ולקנות שזה אסור דבר השוס ללכת מחר בשבת עצמה אסור לקנות אפילו ד מצווה ממשיך ומפרט לו מחר לך ל ו במונ ים מונ זה הזוז ובלבד שסק יו מקח י ידע שמר לו יותר ממ אל תקנה כי בציץ זו אין שום מצווה רק הצלת ממונו ולכן אסור וכן עוד אופן שאסור לדבר אם וקח ממנו בשמונה הוא שולח את השליח שמדבר איתו כעת למחר למוכר שהוא כבר קנה אצלו בשמנה וכעת הוא רוצה לקנות לד מצווה בשניים ימ על ידי השליח למח תן ליד בשניים לצורך מצווה ולסכם ח לורו כסיכום אין בצורך מצווה אגו ואם אי אפשר א אם כן זכ לסכום מכך אם לא לא רוצה לתת לו את זה מותר בכל עניין לדבר על זה בשבת דצ מצוו וישרים בכל עניין חיק הם ושרים בסכום מכח כיוון שדרך מקח וממש לא התירו בשום גבנה אפילו לצורך מצווה מוב כם הגשה זו בוך אדם שהוא מגביל את הסכום שהוא יכול להוציא על האתרוג למשל כי אין לו יותר מזה יתכן שמותר כי הוא קובע את הסכום לא בדרך מכח או ממכר שבכך הוא מעריך את שוי החפץ אלא זה הסכום שיש לו אז הוא נותן עצה להתיר ברמז דהיינו יאמר לחברו דע לך אני לא יכול לשלם יותר מסכום זה עבור אתרוג אחר כך יבקש מחברו לקנות עבורו אתרוג בלי להזכיר סכום אבל הוא כבר שמע ממנו קודם כמה הוא יכול להקדיש לזה סעיף ד' כנראה יסוד ידוע חזל אסרו לקבל סכר שבס אדם עובד עבור חברו עבודה שמותר לעשותה בשבת אסור לו לקבל שכר שבס מדרבן גזר משוו ממק אבל באבל מותר כמו שנראה את כל הפרטים אומר המחבר ספו לישמור זרועים לשמור את השדה שלו מותר לעשות בשבת כזו המלאכה דו אינו שבס לפי כוך אינ חי ש בסולו הוא שכר אותו לימים בעת כל יום שתשמור הוא יתן לו כך וכך והוא שמר גם בשבת הוא לא צריך לשלם לו יום השבת ולכן באמת לכתחילה לא צריך לשמור וגם אם קורה משהו בשבת צריך צריך לשלם ולא רק שאסור לו לתת אלא גם לשומר אסור לקבל אם הוב נותן לו כסף ת צריך להגיד לו על שבת אני לא לוקח אלא אם כן הוא נותן לו דרך מתונה אם הוא עבר ולקח את הכסף אז מובא כאן מסמ מ שמ שולחן רך שאסור לו להנות מהשכר אבל בדיש כתב שבדיעבד משמע סמות שלא נסרה נה ממנו וסיים שם לוח בצורך חיון עוד מבואר שם שגם מגוי אסור לקבל שכר שבס מה קורה אם החבר לא משלם לו אלא הוא מוכה לו על חוף שהוא חייב לו תמורת עבודה לדוב מתיר בזה אבל ה שומ בקשה זו ב חוסרים כי למעשה מתרבה ממונו על ידי פעולה שעשה בשבת כל זה אם זה שכר לשבת לחוד הוא שכר אותו לכל יום בכך וכך הבבל מותר שהוא מבלי הזאת בשחר ש ימים איך זה או יו שכיר שעה בשכר אותו לשבוע שכיר חודש שכיר שונו שכיר שבוע שבע שנים נוס סחר שבס אז אומר המשת בורו זה פשוט שהוא סיכם איתו לשבוע ב70 אז ודאי שמשלם לו 70 אלא החידוש הוא יותר מכך שגם אם הוא חזר בו באמצע למשל הדוגמה שהמחר בה מסיים בסוף אוימה לו תן נסחר עשור יומים דהיינו הוא שכר אותו כל שבוע ב70 ועבר שבוע אחד ועברו עוד שלושה ימים וכעת הוא חוזר בו אז כעת הוא מבקש לו שכר לע ימים אז לא יאמר אם אני משלם לשבוע 70 מותר לי היום כעת אני צריך לעשות חשבון לפי ימים אז כל יום 70 לחלק לשבע זה 10 אז אני אשלם לך גם על שבת אולי אסור לא כיוון שזה באבלו עם שער הימים מותר לשלם גם על שבת ולא יכזב לו את שכר השבתות מכיוון שהוא חור גם לשבת אז מחוייב לשמור בשבת לפי כוך אומר המחבר אחיו שע בסולו אם קרא משהו בשבת הוא צריך לשלם את ההפסד ולא רק זה אלא גם אם לא קרה שום דבר בשבת הוא לא שמר אז הוא מקזז לו ביום לא עבדת על יום זה אתה לא מקבל שכר מוסיף המחבר גם בבלו צריך להיזהר איך הוא טובע לא את סחרו ויתן לי שבס תן לי ש שבס את השכר של שבת אלוהים תן לי שכר השבוע או החודש אוי לקפוץ למחבר ימר לו ת נסחר עור יום כמו שדיברנו את דברי הרמון אשלים בעזרת השם בשיעור הבא מוב כאן בור מסופים שבית אבות שמקבל תמיכ מרשויות לפי ימים אז כותב בג מוישה שמותר מקבל גם שבור שבת ויום טוב כמו ש מוסבר כאן שזה רק חשבון לפי ימים אב זה באמת לא תשלום עבור היום לעניין טבילה במקווה כותב נד ביהודה שאפשר לשלם כיוון שתפילה זה מצווה אז ר בסעיף ה שיש מתירים לקבל שכר עבור מצווה והוד שכיוון שבעד הוצאות החימום פשוט שצריך לשלם כדין כל הקונה חפץ מחברו בשבת ך אחי שבת לשלם לו אם כן יכול בעל המקו להבליע את סחרו יחד עם סחר החימום ושלילי מוסיף שצריך את שני הטעמים כי לפי תעם ראשון עדיין כמו שנראה לאלון אז לא מספיק כדי להוריד מזה את הבעיה שנ רוא סמ ברוחה לפי הטעם השני אז רו סימ ברוחה ושכר שמרוויח ממכונה אוטומטית ממחר פחיות כותב מחסי צרוק שם בקבלת הדמים שנכנסו שם בשבת משמשה סח שבס כיוון שהתשלום עבור המצרכים ולא עבור עבודה וכן דס הגשה ז בוך כותב הור לציון שמותר לשלם עבור שייה בבית מלון בשבת כיוון שצריך לשלם עבור המזון הגב זה מבליע דמי השינה ושהייה מה קורה במד מלון ל רהר ימש דכ הדי
לצפיה בתכנים נוספים: