האם מותר לסגור חלון בשבת למשך שנים רבות?- שי"ב ט' - י' שי"ג א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לסגור חלון בשבת למשך שנים רבות?- שי"ב ט' - י' שי"ג א'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שיבי סעיףס שתי הסעיפים שלפנינו עדיין עוסקים בהתאירים משום כובד הבריאז שהתירו ביציאה לשירותים בשבת אבל זה כבר מכניס אותנו לעניינים של הסימונים הבאים של בואינה כתוב בגמורה אדם שהיה לו גומה הייתה לו גומה בקרקע והוא סתם אותה או להפך הייתה גבשושית והוא נטל אותה והוא ישאר את הקרקע אז אם העשה הזאת בבית חי משום בוינה כ הוא מתקן בכך את הבית אם העשה הזאת בשדה הוא חי משום חוירש כרי בזה הוא השוה את הקרקע והפך אותה שתהיה טובה לזריעה אז אומר המחבר אוסו לפנייס אסור להתפנות בסוד ניר בשבס שדה שחרושה ועומדת לזריעה למה כי אז מצאו על ידי החרישה שיש בה רגבים וגומות שם אויוב ולהשבו יגומוזבז שיתפנה הוא ישכח וייתול מהרגבים שלפניו וישליך למקום הגומות והתחייה משום חוירש זה הכל בשבת אז זה רק חש זה נמצא ואמו סודירוי אם זה שדה לא שלו אפילו בחול לא עשר אפילו ביום חול אסור להתפנות בסודי ניר מפני שדוש ניירוי הוא דורס על הניר על החרישה הוא מקלקל אז למה ישא מהשמע כאן שאין איסור להתפלות בשבת מחמד שהוא מזבל את השדה אז החזון איש כותב שיתכן שכיוון שהוא עושה זאת קלה חיד והוא לא מתכוון לכך אז התירו זאת שקוב בדבריאס הברלוכלו מסים משין לדבוב הוא מביא מתפרס ישראל שמי רגליים הם טובים מאוד לזבל את הקרקע ואסור להטיל אותם במקום שראוי לזרייה כנחשב כחויר שמזבל הברלוכה כותב שכאן רואים שאין כזה חשש ולא נהגו העולם להיזהר בזה כלל סעיף י גם כאן מדובר לגבי בואונה אז הכלל הוא שבנין קבע אסור מדוריסה בניין ארי אסור מדרבונון אז כן נראה אותולה משום כובד הבריאס אומר המכה ברבו גדול שמצדין אוסון כמין מושובול עושים אותם כמו הסלה מעמידים דופן מכאן ודופן מכאן ויושבים ומלם בסוד במקום המיוחד בסכיסה מותר לצד אדם בשבת ואף אגב דבנין אריו כיוון שזה רק בניין ארה שעשו רק מני רבונון לא יגוזרו ברבונו משום כובדברס מביא המשתבור המחלוא כספוסקים יש אומרים שדווקא להעמיד את הדפנות מכאן ומכאן אסור אבל להניח אבל למעלה על שתיהן אסור משום אויל אפילו שהוא אוילרי אבל יש פוסקים שמתירים גם בזה עוד מביאה משתברו שיש אומרים שכל היתר זה דווקא אם האבנים אינם מוקצה שהם מוכנים מקבר לזה אבל אם הם מוקצה לא יתרו מוקצה רק לקינוח ולא לעמדת הסלה ונעבור לסימן שיג טילטל דלס וחלון והמנעול בשבס ובו סעיפים וכאן נכנסים ינים של בוינה וסויסו הבסעיף א' נראה חלקו היום וחלקו בשיעור הבא אני שיש שלוש דרגות בבניין הראי בהשלמת בניין אז הדגה הראשונה זה פקק החלון כגון לוח אושר כלדובו שסיס חלון יש חלון בבית אפילו בהרובה כי למיס נראה להלום בעזרת השם שהמידת מחיצות לבד שזה הרז לא מחיצה מטרת אז אין יסור בשבת רק עשיית גג אז כמה מדובר אפילו שזה הרובה זה חלון בג זה ואין שמה חלון כמו שיש חלונות אצלנו שסוגרים זכוכית אלא היה שחור וסותמים את זה עם לוח או שר כל דבר ירחוים לסוס מו אפילו אם אין קוש למקום ולא יאמרינדה בכמוסיף על הבניין כיוון שדרכו בכך לפתוח ולסגור תמיד המשתבור המציין לברלוכ שם הוא כותב באמת שאם אינו עומד לפתוח לעתים רחוקות אסור כי זה מוישי עלו קבוע ואז צריך דווקא שיהיה קשור ותלויים בעוד יום ואומר המשתבור כמו שאמרנו שמדובר אפילו בחלון בהרובה שבגג זה לא נחשב כאו האוהל כבר עשוי וכשפוקק אותו סוגר הוא רק מוסיף על אוהיל שמכסה את החלל שהיה באויל וגם הוא ארי כמו שדקו בכך לפתוח ולסגור תמיד אז מותר מביא המשתבור המוגן אברו מביא שהרי הליבי כותב המשנה האחרונה מעשכבס כותבת שהיה מעשה שהיה מת בחדר והיה חלון לחדר אחר והטומה עוברת דרך החלון אז פקקו את החלון בשבת כדי שלא תעבור הטומא אז כותב הרי הליבי זה דווקא לפני שמת המת הוא גסס פחדו שיהיה מה שיהיה אז רק יוסף וסולרי וזה לא מתה כן מותר אבל אחרי שהוא מת זה נחשב כתיקון כהגורם שהטומ לא תעבור לחדר השני אז זה נחשב כתיקון שאסור לעשות אותו בשבת מלבונון המגדבום חולק הוא אומר זה לא נקרא מתקן הכלים שהיו כבר בתוכו כבר נטמעו הוא רק מועיל לאלה שיבואו מעתבח שלא יתמו אז זה לא נשבת בשרתשוב מצד תקמונן אברום המשתבור המציין פרגודים שם הוא טמע למוגן אברום מדוע לא נאסור את סתימת החלון אחרי מסמס משום מחיצה מטרס כמו שנראה לאלון מחיצה שמתירה מתירה תפילה וכדומה בכאן זה מתיר זה מתיר שיוכלו לקינים להיכנס לחדר שכלים שיכנסו שם לא יתאמו אז לכאורה צריך לסום מטעם זה ממשיך המחבר מה שאמרנו שפקק מותר להשתמש בו פקק החלון אפילו שלא צריך להיות קשור והוא שיחשבו לו מערב שבס לסוס מוביבים ואז אפילו מעולם לא שתמש בו מותר כל שקם כבר השתמש בו מקבר אפילו רק פעם אחת כבר ירד על זה תורס כלי ולא צריך אפילו מחשבה אומר המשתבור מה שצריך דעת מערב שבזה דווקא דבר שדרך לבטלו שם איזה חתכת עץ וכדומה אבל דבר שאין דרך לבטלו לעולם אלא ברור שהוא מניח זאת לפי שעה למשל הוא שם שם איזה בגד על החלון וודאי שמוסתר לסתום בו אפילו אם לא חשב על כך מערב שבת אמנם בסימן שזוב נראה שלטלות וילון לפני הפתח אסור לחבר את הווילון לפתח מנאמר למתן לצדדים באופן שלא יכול לזוז כסים קבוהה וזה אסור משום בוינה אבל אם הוא שם זאת לרק לכמה ימים זה כל זה דווקא שקבו לכמה ימים אבל בלילון שדרך כלל פתחו בכל עת אין איסור מן התאור לתל טוב ואפילו מדרבונו ניתכן שאין איסור בדבר כמו שנראה בסימן ש תזבוב אז זה דיברנו על הסוג הראשון הכי קל סוג שני שיותר חמור אומר המחבר וכונה שהסכינו לייסנוב הוא תוחב אותו אצל הדלת בכותל לא שהוא סוגר בו את המסגרת או שתי חצאי דלת זה ודאי לא דומה לבואינה אלא הוא דוחף זה מחבר בין הדלת לחור שבקיר אז זה דומה קצת לנהגור שנראה האופן השלישי אז לא מספיק רק מחשובה אבל אין צורך שיקשרנו בדלס כדי שיוכל להשתמש בשבת המשבור אמר צריך לומר גם בזה נמין צורך כמו בפקק החלון לא צריך שיהיה קשור אבל מקום מקום דומה לבניין ספקק החלון כיוון שזה נכנס בתוך הקיר ולא סג במחשוב שיחשב עליו מאתמו וצורך שתקננו לכך ואז כיוון שהוא תקנו לכלי אז הוא יוצא מתור אז בניין כי אין דרך לקבוע כלי בבניין וכולם מבינים שהוא שם זאת לפי שעה אבל נחלקו הראשון מה הכוונה שצריך לתקן זאת לכלי מביא מחרב שתי השיטות לרשי אנו שתקנה לו לשם כלי שרווי לשום תשמיש שום תשמיש אחר למשל שרוי לאפך ביזיסים שמהפכים בהם לפני שסוחטים אותם רוא לבצע בוא אגואיזם לפתוח אותם אה זה כלי רואים שמשתמש בכלי אז זה לא בניין ולרבנו טעם אין צריך שירו לדבורח אלוקים שתיקנוי ואוס ביסה וחינו לכך לשם סגירה דלת איתו סגה גם אז יש עליו תורס כלי ויוצא מתוררז בניין אז יש לנו כאן שתי שיטות אומר המשתברו לאיס צירך יש להקל כרבינותם כי כך סתימס השוכנור בס שח שמספיק שהוא תיקן זאת לשם שימוש זה המשך חסי בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: