האם מותר לנקוב בשבת נקב זעיר בכלי?- שי"ד א' - ב' שי"ד א' - ב'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לנקוב בשבת נקב זעיר בכלי?- שי"ד א' - ב' שי"ד א' - ב'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא ממשיכים סימן שיד אמצע סעיף א' במילים ואפילו יש בו נקב חודש למדנו בשיעור הקודם חבית אפילו שהיא מוסטקי שהיא חבית גרועה שמותר לשבור אותה אבל לעשות נקב אסור ממשיך המחבר ואפילו יש בו נקב חודש מה הכוונה חודש לא נקב שנסתם שנראה לאלון אם להרחיב אוי סו ואפילו אם הוא לא מרחיבו כל כך שיהיה עשוי להכניס ולהוציא על ידו בכל זאת אסור מלבון כל הרחבת נקב שהוא הגום מוסיף הרמו ובלבד שזכה ואין לכך מה הכוונה המחבר הנח עכשיו הולך להמשיך ולומר שמותר להוציא סכין באופן שהוא לא מתכוון להרחיב את החור אז לכן הרמו מקדים ואומר שמה שהמחבר כותב שאפילו אם יש בו נקב חדש אסור להרחיבו זה הכל קור שהוא מתכוון להרחיב אבל אם הוא עושה פעולה שהיא בהכרח תרחיב את הנקב אבל הוא לא מתכוון לכך מותר לעשות כך כמו שהמחבר עצמו מסיים אבל הרמו עצמו חולק על המחבר כמו שנראה אבל הוא בא כעת להסביר ולהקדים שנבין את המשך דברי המחברו וכאן אנחנו נראה יסוד מאוד גדול כידוע הכלל הוא שדורש מסכב הלוכר שמן שמותר למשל אדם גורר כיסא ויתכן שבגרירתו הוא יעשה חריץ בקרקע. כיוון שהוא לא מתכוון לעשות חריץ מותר. אבל באופן שזה פסיק רש דהיינו בהכרח יעשה כאן חריץ גם רבי שמעון מודה שאסור ואסור לעשות כן. השאלה היא מה קורה באופן שפסיק רישה לדבר שאסור רק מדרבונון? פסיקר שבדרבונון דהיינו הוא מתכוון לעשות א' דבר שמותר אבל בהכרח שתצא מכך פעולה ב ופעולה ב אסורה מדרבוננו אז כאן נראה שהמחבר מתיר זו דבר המוסר אומר המחבר ואם אויו סכין תקוע מערב שבז בחוביס מותר לאציו בשבת ולהכניס בחזרה שהרי אינו מזכר ולא הסיף דהיינו אפילו שה תקוע בחוזק ועל ידי ההוצאה והכנסה פסיק רישה דהיינו בהכרח שהתרחב הנקב בכל זאת כיוון שעיקר האיסור להרחיב נקב זה רק מדרבונון והוא הרי לא מתכוון לכך אז מותר אגו בא רמו וחולק ובעצם היה צריך לכתוב יהיה שאומרים רק רוצה לסתום כן לעלוכה אז הוא כביכול מכניז בדברי המחבר אפילו שבאמת המחבר חולק שהרבה פעמים ברמו כך ודווקא שהוא הציע גם כן פעמס בודים לא רק שהוא נעץ זאת עם בעוד יום שאז כשהוא מוציא זאת פעם ראשונה ודאי שהוא ירחיב אלא מדובר שהוא נעץ הוציא ושוב החזיר אז כבר התרחב קצת וזה לא פסיקרי שבהוצאה והכנסה הבאות התרחב הנקב רק יתכן שהתרחב הרי לא מתכוון אז מותר אבל אם לא יצא בידוים רק נעד זאת פעם אחת אוסו דאב פסיק רישה דוס נקב ופסח לחוביס ואפילו שהוא פסח שהוא לא עשוי להכניס ולהוציא רק להוציא דרכו שאיסורו רק מדרבונון שאסור גם בדבר דרבונון עכשיו כך בסעיף יבז נראה שבאופן שהסכין תחוף בדבר תלוש באיזשהיא קורה למשל מותר להוציאו בשבת בכל אופן כי לא שייך שם בוינה אבל כאן בא רמו ועושה כי נכון שבוני לא שייך אבל יש כא מישהו מתקן פיסכה ואפילו שלא עשוי להכניס ולהוציא מדרבון הנסור מצד שני נראה בסעיף י בז שאם הסכין רוץ בכותל שהוא מחובר גם המחר במדרש שאסור להוציא את הסכין שהיה תקוע בו מערב שבת והוא הדין בחבית שמחזיקה בו עם סאו שיש לשם אויל כי שם אם הוא מתכוון להרחיב את הנקב חי משום קודח שתולדבוינה לכן גם אם מכוון הקופונם סקרי שבדויריסו שאסור זאת אומרת כך לסיכום אם הסכין דחופה בזה שהיא קורה כלשהיא לכולה על ממותר אם הקורה אם הסכין תחופה בכותל אז לכולל על מהסור כי זה פסיקרי שלדיריסה אם הסכין תחוב בחבית שכאן זה פסיקרי שרק לדרבונון בזה המח מתיר והרב מורסרו החזון איש מסביר אחרת את ההבדל בין סכין שתקועה בחבית לסכין שתקועה בכותל שהרחבת נקב בחבית לדעס המחבר אינה נחשבת מלאכה כלל אם לא נוח לו בהרחבה ולכן מותר להוציא סכין שתקועה בחבית אבל הרחבת נקב הכותל נחשבת מלאכה גם אם לא נוח לו יש לה חשיבות ולכן אסור להוציא סכין שתקוע בכותל למיסה לעניין עניר הדין הסכימו אמוגן אברום אליו רבה אגרו רבי קיב איגר שפסיקרי שאסור גם בדבר דרבוננו כשיטסרמו בנידון שלנו מצדדים מו גנברו ואגרו שמעיקר הדין אפילו בכותל שהמחבר עוסר בסעיף יבז מותר באופן שלא מתכוון להרחיב את הנקב למה כרי לא צריך את הנקב אז מלאכו שאין צריך לגופו וזה קל יותר משער ריסו דרבונון שעשו בפסיק רש כיוון שהוא גם מקלקל וגם כלח היד עושה בשינוי לא כך עושים גדיחה של נקב ה יש כמה לוחל שאני צריך לגופו מקלקל כלחייד ממילא נעשה הגומה בכות ידי הצעת העסקין שמתרחב הגומה אז באופן זה מעיקר הדין מותר אל שהאוילום נהגו באיסור להוציא מהכותל כי נראה נקבותל גם הטז מצד כן בעיקר הדין גם בכותל מסיים שהם בידו להקל נגד התרומ שדה שאין שום מקורדים השולחונור ורמו שכולם הסכימו להחמיר ניין כותל וכך גם סובר על יורה בללוכה קורס טוען שאפשר שניכללי שהנקב יהיה מרווח יותר כדי יוכל לחזור ולתקוב את הסכין ואז לכולם על מה אסור אבל לעניין חבית שבכל מקרה גם אם הוא מתכוון איסור רק מדרבונון יש לסמוך בצורך גדול על דס המחבר שמתיר להוציא את עסקים בשבת כיוון שלא מתכוון להוסיף את הנק על הנקב אפילו באופן שלו הוציו מעולם מתחילה ואז זה פסיק ריש שיוסיף על הנקב אז בוקצורגל אפשר להקל לגבי עצם הים פסיק רשב דרבונו שאמרנו שאסור המוב כאן שבסימש שז במק צר מקל המשתברורו בפסיקר שדלח במלוך דרבונו כמו שנראה שם עוד מובא כאן שפסיקרי שנלך בטרידרבוננו אשר הציון כותב שמותר וכך נוקט החזון איש אבל הוא אומר שלדינה זה לא מוכרח ולכן ראוי לחמירו יש כאן ציון כלי שנסרהו מנוחס לסנח סעיף ד כאן דיברנו בנקב חדש סעיף ביז אויובו נקב וניסתם הנקב אז תלוי אם הוא למטו מן השמורים בחבית של יין אז ממש נמוךשמרים הם למטה והנקב שם למטה אוספוסים כאילו שהוא למטו כל כבד היין לוב צריך סתי ממעליה אז כאילו שמעולם לא היה כנקב וחושיף כפסח מחודש ואפילו שבאותו מקום היה המקום של הברז וסתמו אותו ועשו אותו מקום אחר וכעת רוצים לפתוח מחדש אז כביכול זה לא סתימה גמורה כי היה קם ברז ברגע שסתמו אסור ולכן אסור לעשות שם אפילו נקב קטן שאין עשוי להכניס ולצע לידו כי מן רבונן אסור אבל אפילו בנקב גדול כותב החזון איש שבכל מקרה היסור הזה הוא רק מדרבוננון כיוון שאפילו סתמה מעולה שבנקב חבית אינה מבטלת את הנקב וטיחתה נחשבת כפתיחת ברז שמותרת מעיקר הדין אלא שחכומים החמירו ואסור לעשות כן אם מן השמורים אבל אומר המחבר אם הנקב למעלה מן השמורים מותר לפוס מחדש אפילו נקב גדול כי אותה סתימה לא חשיבה סתימה כלל והחזון איש מוס מוסיף שאפילו חבית שמחזיקה 40 סור שנחשבת כהל ובים וסתירה בנחשבים כזה בים וסתרה בקרקע מותר לפתוח בנקב שנסתם למעלה מנשמורים כי זה בכלל לא נחשב כסתימה זה סתימה הראית מובקו שמוי שקופסאות קרטון שסגורות על ידי קיפולם מלמעלה בדבקתם כגון קופסאות חלב ומיץ טבעי והדרך לפותחן עלי הפרדת הכפלים אז הוא כותב שאסור לפותחם ואין דינן כדין עקב ישן שנסתם מעל השמרים משום שבקופסאות האלו אחרי מילוי תוכן הקופסה סוגרים את הפתח יפה יפה ובטל הנקב הראשון ונחשב את פתיחתן כסיית נקב חדש שאסורה בשבת. עד כאן הדף היומי. เ
לצפיה בתכנים נוספים: