האם מותר לנער בגד רטוב בשבת?- ש"א מ"ד - מ"ז

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לנער בגד רטוב בשבת?- ש"א מ"ד - מ"ז

[מוזיקה] בעזר שמזבח סמן ש א סעיף מד כאן נלמד הלכה שבעצם מורכבת גם מלח סוצו וגם מגזר הסכומים שתיקנו לגבי דליקו כשנופלת דליקה בשבת אז חזל גזרו שלא יכלו להציל כמה שרוצים ואיך שרוצים כי חששו שיבוא לכבות את הדליקה כמובן באופן שאן סקונס נפוס לכן בגדים התירו לו להוציא רק דרך מלבוש אבל כן נראה שדרך מלבוש יכול להוציא כמה בגדים שהוא רוצה ואפילו שהוא צריך לצאת משו סיוד לסורה במקום שאין עירוב כיוון שזה דרך מלבוש התירו לו אומר המחבר הבוא לאציל קילב דינו בגדיו מפני הדליקו לבש כל מה שיוכל לבוש ועוטף כל מה שיוכל לעטוף ו פושת וחוזר ונכנס לבית ול יבש ומוצי כך יכול להוציא כמה פעמים שרוצה ונעבור ל סעיף מ סעיף זה כבר לא קשור בכלל לאלח סוי צוי אלא כמו שדיברנו בתחילת הסימן הסימן הזה עוסק בכללותו בדיני הליכה פתחנו את הסימן איך צריך ללכת בשבת אחר כך כשהולכים יוצאים החוצה יש צו כאן נלמד לגבי בגדים רטובים אז כמו שנראה בעזרת השם בסעיף הבא הרמו מביא שזל גזרו לטלטל בגדים רטובים עשו זאת כמוקצה חששו שמה יבוא לסחוט ואז אם הוא יסחוט אז זה מלבן דוש הקופונים אסור לטלטל אבל כאן נראה שבגדיו שהוא לבוש בהם או שוא אמור ללבוש אותם בזה לא גזרו אומר המחבר בין מי שנו שרו קילו במים כליו בגדיו נרטבו במים או שירדו גשמים או שהוא נפל לנהר לשלולית תלכלכו כליו הולך בם יכול להמשיך ללכת בהם ואינו חושש שמו יבו דחית כיז לא אסור על הבגדים שהוא לובש אותם מוסיף המי שברו לא רק שהוא כשהוא לבוש בהם הם נרטבו אלא גם נרטבו בגדיו ולובש מתחילה מהלך בהם זה מצו לפעמים אדם במקווה הוא מתפשט והבגדים נרטבו מותר לו ללבוש אותם המסתבר דהיינו דווקא אם אין לו בגדים אחרים מובא כאן מהמנחה שבס שאפילו כשנרטב הגרב של רגלו בתחתיתה הפסיק רישה שתחת מהמים אך מקוב את גופו מותר לא ללכת בה כך משמע מסטי מז דבר על שולחן רוך למה כי שחיטה כזו אינה אסורה רק מדר בונן כי נעשה את כלח היד ברגלו ומים נסחטים לאיבוד אז מלבן זה כלח היד דוש זה לאיבוד אז בזה לא גזרו חכמים וכך כתב הגשה זו בוך אבל הסטייפלר כן הקפיד ללכת לא ללכת בגרב שנרבה וגם מח שבס כותב שאם יש לו גרביים אחרות אז החליף אותם עוד נקודה מובת כאן שמשת בור כותב שמותר לו ללבוש בגדים שנרטבו רק אם אין לו אחרים אבל המשמע שדווקא אם הוא הולך ללבוש אותם אבל אם הוא לבוש בהם יכול להמשיך לו לבשם אפילו שיש לו בגדים אחרים ם יש לו בגד אבל בגד של יום חול אבשר ציון לאלון לגבי קיפול בגדים הוא כותב שזה לא נחשב שיש לו בגד להחליף רק אם יש לו בגד של שבת רק הוא פחות יפה זה נחשב שיש לו להחליף עכשיו הבגדים נרטבו הולך עם זה מגיע הביתה פושט את הבגדים אומר המכב וישכם נגבו אסור לשטוח אותם כדי שיתייבשו זו גזרה מפני מרי סעין של יחשדו שקיב שום בשבס אדם רואה שאדם תולה כבשים הוא תולה דבר שנרטב אז הוא אומר הוא קיבש את זה בשבת המוג מצדת שדווקא אם נשרה במים אבל אם נפלו עליהם קצת מים מותר לשטוח אותם כי זה לא נראה שהוא כיבס אותם אבל הרבה אחרונים סוברים שאין לחלק בזה יתרה מכך ההגשה הזו מבי בבן איש חי שאפילו לשטוח דברים יבשים לגמרי כדרך שרגילים לשטוח לייבוש אסור כיוון שהרואה לא יכול להבחין עם הבגד יבש או רטוב כשנרטב בגדים שאין דרך לחפשם כותב הגוס מויש שבזה אין חשש אז מותר כמו כן ניילון ל משל מעיל גשם שעשוי מניילון שאין בו איסור כיבוס מותר לשטח אותו לייבוש כיוון שהאיסור רק משומר יסו עין אז לחורה אם זה בבית אף אחד לא רואה זה לא בחוץ אז מותר אבל כידוע כל מה שעשו חזל משומר סעין אפילו בחדרי חדורים וסו לא פלוח אפילו בחדרי חדורים שאין שומרים אוסו כי לא חילקו חוסם אבל כם מביאה משבור יסוד מאוד גדול מהוסס והראש המוג אברום וטז ועוד אח מביאים זאת שכל העניין הזה שמה שעשו משומר איסן עשרו גם בחדרי חדורים זה רק באופן שכשיש אותו יחשדו אותו ביס דרס כמו כאן מי שייראה אותו שר בגדים יחשוב שהוא קיבל ואז הוא עבר על סו ריס אסור אפילו בחד החדורים מה שאם כן דבר שאסור משומר יסו עין דבר שהוא מותר רק מי שיראה אותו לעשות זאת יחשוב שהוא עושה איסור וגם לפי מה שהוא יחשוב זה רק איסור דרבון אז בזה לא יחמירו רק בפרהסיה שעלולים לראות אותו בביתו מותר דוגמה לכך שלמדנו בתחילת רכ שבס שיש אופנים שמותר לזכור גוי שיבנה עבור בניין למשל יש אופנים שעשו קלונוס ירוס אז שם למדנו שיש דברים שעשו משומרי סין אפילו שכרת בקבלנות יאמרו שהוא כיריים שלי אבל זה גםם יחשדו בי שעשית את בדרך אסורה אז רק מרבון אסור לכן מקום שהוא מחוץ לתחום ואף אחד לא רואה מותר מביא המשת בורו שבגדים שמלפפון זה חיתולים לפני עידן הטיטולים מותר לשטח אותה בביתו שהתייבשו ואפילו בשמש בחצר כיוון שיש להם גם צעת הקטן מוכח שלא קפסן ואין חשד ואם אין עליהם צועה אז גם אם לא נשר כולם במ הרגליים אז כולם יודעים שדרך התינוקות להשתין אז מותר אבל נגד התנור שיכול להתח ליד ולדס נראה ללון אז ודאי שאסור בכל מקרה אפילו להניח בלי שטיחה משום בישול כמו שנראה אבל כותב הקסיס שולחו שלטוט אותם על החבל כדרך שרגיל בחול זה אסור משו מוב דין החול לעשה שינוי כגון על מעכה ביתו זה לא כל כך מצוי בזמנינו אבל הכף החיים הביא שגם מגבת או ממחטה שנרטבו מקצת מרוב השימוש בהם אם ניכר עליהם קצת לכלוך אז זה כמו חיתולים שמותר ואם אין ניכר מגבת שום לכלוך כותב מיחסי צרוק שאפילו שקת לנו שהחיו נשאר בצור חיון בי דין החיתולים שנרטבו הבן איש חי כותב שאין למחות ביד המקילים אלא שמחמיר טובו יולב ברוכה לכן לכתחילה צריך שהם מהמחמירים המי שתולה אותם לייבוש את המגבות שנרטבו קצת משימוש לא עשה איסור כותם משתבר לכן שחוזרים מהמיק מבית המרחץ בערב שבת והמגבת לחה מבית המרחץ יזהר לשטוח אותה ש תתייבש מבעוד יום ולא ימת דרכי השקיעה כז אסור לשטוח בסימן שמבז נראה שדבר שמאוד נחוץ לו לשבת יש להקל בין השמוש אם זה רק כיסו דרבון אבל לשחות ביוד שזה רסה ודאי אסור עכשיו נראה כאן יסוד המרי סין זה לא המציאות שיראו בגדים תלויים אלא שיראו את הפעולה של התליה כי זה שרואים בגדים תלויים גם אם יחשדו שהוא קיבל זאת אולי הוא כבר קיבל זאת מאתמול אבל שרואים שהוא תולה בדרך כלל את הטליה עושים ביד אחרי הכיבוס זה אסור לכן אמר המכב וסרו לשות חום בשבס אבל אם שוטח מערב שבס כל מכובסים אדם תלה כביסה מערב שבת אינו חייב לסלק בשבס יכול להשאיר את הכביסה תלוייה כל השבת אפילו שהיא שטוחה כנגד העם במרפסת כי עיקר החשד רק ששותה בשבת אז יש רגליים לשדו שקיסם היום כי אם הוא קיב מאתמול השות מאתמול כי לאמרו שנשרו במים לא כולם יודעים אבל היא זה כבר שטוח אין חשש אומר הקף החיים שלכן גם מי שעבר על תקון ס חזל ושטח את בג רתומים בשבת אין עניין להסירם כי לא יועיל כלום מה שהוא כבר עבר הוא כבר עבר אבל למיסה החזון איש הקפיד בביתו שלא תישאר כביסה תלוייה לחב בכניסת שבת משומר אסן היום ידו יותר פרוץ צריך יותר להחמיר כך הוא סבר אם הוא לא הוריד את הכביסה מערב שבת ו רוצה להוריד בשבת את הכביסה ואז הגרש ווזנר שאם הוא לא צריך את הבגדים לשבת יש בכח יסור משל אחון אלול וכאן נעבור לסעיף מבוב למדנו בשיעור הקודם איסור שטיחה משום הריסים כ נראה שיש איסור לפעמים מדרס בגדים השרים במים אפילו שריה מועטת אוסו נגום להניח אותם סומו לש כנגד השמש אמרנו זה רק משומר יסיים כלי פיש מוב כש ביז אז גןם חדשים יש גם כנגד השמש משוו מלבן בדרך כלל רק משום הריסים כנגד הששי טוו מישהו מבש מבשל את המים וגם מישהו מלבן זה מתבן על ידי התנור ולכן אסור להניח זאת אפילו שלא בדרך שטיחה ייתרה מכך גם אפילו כשהוא לבוש בהם אסור לו לעמוד כנגד החום או קום שעה צ אולדס מה שאם כן לשטוח כנגד החמו אז רק לשטוח אסור שאמרו שהוא קיבש אבל כשההוא לבוש בהם אן שום יסו לכן אם אדם נרטב יכול ללכת על השמש להתייבש אז זה ענפ קמין זה דריסה וגם שאסור אפילו כשההוא לבוש בהם מובא כאן מהקשה זו ב שדין שאסור להעמיד כוסות או כלים נג כנגד האש כטיפות מתחממות א יש בזה מבש אם זה עלול להגיע לאצו לדס אומר המשת בורו לא דווקא אש הוא הדין אסור להניחן על התנור מקום שהצו לדס בהם והאולם נכשלים בזה בסינו הרבים שמניחים בחורב בגדים לכים על תנור חם לגבם אבל אם אין ה לדס בם המים לא יכולים אף פעם להגיע כזה חום מותר להניח שם אבל לא בדרך שטיחה כי בדרך שטיחה אסור משום הריסן שהוא קיבל זאת בשבת כמו שינו בסעיף הקודם מעדי מים זה מחלי מים קטנים להניח אותם על גופי חימון שהיה ולדת בהם שהמים יתעדו ילכלכו את אוויר החדר דס הגשה זא בוך שאם המים לא מגיעים לחום שע ולד בהם רק מתעדים עוד לפני זה מותר וזה לא דומה למים שבתוך הבגדים שאז הם מתחממים לפני שמתעדים מה שאם כן במכשיר הזה של מעדי מים הם לא מתחממים בכלל הם רק מתאדים הגוב כמו שדיברנו כאן המקור כל דבר שנרטב וסו לטלטלם שבדית מקודם דיברנו כנגד האש אסור אפילו נכחו מעט אבל זה איסור טלטול זה דווקא כששרה במים מרובים אבל אם יש זה רק קצת מים לא חוששים שבוא ידי סחית מותר לטלטל אותו אבל מה אסור לטלטל דווקא והוא שמקפיד על ממב דבר שהוא לא רוצה שהוא יהיה רטוב אבל סמרטוטים כלה דברים שתמיד הם רטובים אין לכו שמותרים בטיטול אפילו שם רטובים מסים הרמו וסו ליר בשב במם שו להחליק ליפל במים שמו אישרו רבו ידי סעיף מז דיברנו שאסור לשת בגדים שנרטבו אומר המכב לא דווקא הם נרטבו במים אלא לאשת ודם מסיל בשבס אפילו שהם רטובים רק מן הז עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: