האם מותר ליטול תרופה עם מעט מים לפני קידוש?- רע"א ד' - ה'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר ליטול תרופה עם מעט מים לפני קידוש?- רע"א ד' - ה'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ריש א א סעיף ד כאן נלמד הלכה ידועה לפני קידוש לא אוכלים ולא שותים כלום המשבר כותב שחיוב הקידוש חל עליו מיד בכניסת השבת ולפני זה לא אוכלים ושותים למיסה לאלון כותב המשת בורו שכך נתקן קידוש קידוש זה מקום סעודה ולפני הסעודה זה פותח את הסעודה לפני זה לא אוכלים כלום אומר המחבר אסור ליתום כלום קודם שיקדש לא רק אכילה אסורה אפילו טעימה אפילו מים לשתות אסור אבל זה רק איסור דרבון ואפילו לא קיבל עליו שבת בהדיה כיוון שנעשה ספק חשכה בנש מושס ממילא חל על השבת ואפילו שעדיין לא הגיע זמן פילס ארויס ולכאורה אין זה זמן סעודה ואם כן לא חל על החס קידיש כמו שרואים בבוקר שלפני התפילה מותר לשתות ב רגשה זרך שכיוון שיכול לקדש גם בן השמוש לאכל מכביצה נחשב גם בן השמוש כזמן חיוב קידוש אם קיבל עליו שבת אומר המשת בורו משמה אפילו בלי תפילת הרביס אפילו עדיין יום גדול גם אסור לו לאכול ולשתות כלום לפני קידוש אישה שמקבלת שבת בהדלקת נורות קודם בן השמוש וצמאה מוד למים רוצה לשתות מובא כאן מהמרשם שכיוון שמוקם צערו זה ואין היא יכולה לקדש יש להקל שתשתה המחסר צחו כותב שזה לא מצוי שהי לא יכולה לקדש אישה שמרגישה לפני הדלקה ש צמאה למים א אלא שה מפחדת שמה יעבור הזמן ולכן היא הולכת להדליק נרות כותב הקצ שלחון שאולי זה חשוב כמו כמ הצרך ורשאית להדליק נרות על תנאי שהיא לא מקבלת שבת וכך היא תוכל אחר כך לשתות אומר המשת בורו אם רוצה לקבל שס בודים ד מפלג מנחה ולוך ולקדש ולאכול להתפלל מירי ואחר כך בלילה מותר בתנאי שכשהוא יותה לדים לסעודה יהיה חצי שעה לפני זמן מריב כי מ חצי שעה לפני זמן מריב אסור להתיישב לאכול סעודה מוסיף המשב בשונה עבדול שנראה לעלון גם למן דומר שביק המוזן טאו אז אפילו באופן שיש לו רק אחת ואם הוא יקדש אלה לפני הסעודה הוא יאלץ לברר בלי בכל זאת לא יאכל לפני קידוש אלא יקדש על ואחר כך יברך בלי קוס כותב המשת בורו לרחוץ פי במים מותר כי הוא לא מכווה להנעה טעימה א אפילו אם הוא תום קצת טיפת מים אין בזה איסור ולכן מובא כאן שמותר לבלוע תרופה עם קצת מים מוסיף המכב ואפילו אם מתחילים בודים אדם מתיישב לסעודה ביום שישי מצוי ביום פורים שחל בערב שבת מגיע בנש מושס צריך להפסיק ואפילו שהוא התחיל בהיתר ובשאר מקומות יודעים שאם אדם התחיל בהתר אחר כך מגיע הזמן שאסור לאכול כי הגיע זמן מצווה מותר לו להמשיך שי נוכה שהקדוש שייך לסעודה ולכתחילה נתקן שיקדש לפני סעודה או במקום סעודה אבל לא צריך סיים לגמרי בברקס המוזן אלא הוא עוצר באמצע הסעודה שפו רסמה פל הלחם עד אחרי קידוש ומקדש ואחר כך הוא מסיר את המפה ואז נראה שהסוד מגיעה לכבוד שבת למעשה כמו שנראה בסעיף טס בכל אופן גם כשהוא לא באמצע הסעודה צריך לפרוס מפה על הלחם משעת הקידוש רק החידוש שמספיק פריסת מפה ולא צריך לברר בקס המוזן כמו שיש שיטה כזו בגימורי כמו כן ביום טב שחל מוצאי שבת הוא התחיל לאכול סעודה השלישית של שבת ומגיע יום טוב כותב הגרי אלישי שפורס מפה מקדש קידוש של יום טוב אחר כך ממשיך את הסעודה עכשיו כב לקדש באמצע הסעודה אז דיברנו בדרך כלל זה קורה בפורים אז הוא כבר שתה לפני זה יין אז מה הוא עושה עם מרקס הגופן אז נראה כאן שגופן לא לגבי המוצי נראה כ מוקס אומר המכב שוס יין חילו אימר לקידוש בלבד בלא ברקס היין כ הוא כבר בירך על היין אז ממילא הוא אומר ויכולו ויד אחר כך ברקס הקדש וגרס מוש מוכיח מכאן שבקס הגפן איננה חלק מהקידוש אל זה ברקס יין ולכן אם הוה וברך שהכל בקידוש שיוצאים בדיעבד או שאפילו לא בירך בכלל והוא כבר שתה יצא דחס קידיש טיל לדוב מפקפק בזה כמו כן אדם שרוצה לשמוע מחברו קידוש והוא לא שמע את ברקס הגופן שמע את ברכת הקידוש יצא מוסיף המשור הוא הדין כשהוא אחר כך שותה יין בתוך הסעודה גם הוא צריך לברך שוב הגופן ל שו מסה חדש אבל לגבי בריקס המוצ יש כ מח לוקס אומר המכבה ואחר כך הוא גמר לקדש הוא מסיר את המפה הוא בא לגמור את סעודתו מבורר רקס המוצי מחדש בירקס המוצי שבורר בתחילת הסעודה ממנה הוא כבר הסיר דעת כ הקידוש בינתיים שהיה צריך לאומרו מפני שנאסר באכילה עד שיקדש זה הפסק ולכן צריך ברח שני ברקס מוצי ברק סמוז כמובן רק בסוף אבל זה הכל כשהוא מקדש על יין ם אין ו ין ז כמ שנראה לון מקדשים הלחם מקשל הפס אין המוצי כ מתי הזמן לברך המוצי לפני קידוש עדיין לא היה הפסק עצם זה שנאסר עליו זה לא הפסק ההפסק הוא נאסר והוא אמר קידוש בזמן הזה ולכן לא צריך לברך המוצי לכול שיטה שניה ויש אמרים שאף כמקדש לייין אין מברך המוצי קידוש לא הפסק מכיוון שסופק ברוס וקל יש לתפוס כשומרים והוא לא מברך המוצי בכל אופן שהו ובכל זא אפילו שלא ברחו המוצי יש בזה ענין של לח משנה שפותחים את הסעודה בשני לחמים וגם המסובים יוצאים לשנ מזה שהם לוקחים מראש המסובים לחם עיף ה שני שו שוסים אומר המש זהור ש מדובר בסוק חשו אז תחבו בקידוש בכל מקרה פה מדובר שם ישבים בעוד וג ואמרו בקד קידוש בוא נפסיק נעשה קידוש שקשו כעל ידי אמירת ב נקדש חל עליהם וקידש ונאסר עליהם לשתות וכאן יש דבר מאוד מעניין דבר נדיר לא יודע אם יש אותו בכל ארלקי שולחן רוך שמרבה נותן כאן הלכה למי שרוצה לעבור על ההלכה דהיינו אומר המכב ואמ רוצו לרז וטוס קודם שיקשו אף על פי שאינו רשים כי כבר חל להם קדושת היום ואסור לטום לפני קידוש אבל הם כן רוצים לשתות צריכים לחזור לבור תחי פרי הגופן ואחרכך כיחו את דעתם מלשתות עוד לפני קידוש אז זה דומה למי שאדם אדם שומר לפני סמוז אבלו נבור שאם אחר כך הוא חוזר בו ורוצה עוד לשתות הוא צריך לברך אבל על של קידש אומר המוג אברום שלא צריך פר גופל הוא יוצא בברכה שהוא ברך לפני זה על השתייה הקודמת כי מכוס של קידש הוא לא הסיר דעתו בזה שוא אמר בו נקדש רק מלשתות לפני קידוש כמו כן אחרי קידוש הוא שותה עוד יין הוא גם לא צריך לברך הוא הסח דתו רק משתיה של לפני קידוש אבל בזה הרבה דואות רכונים יש חולקים על המוגן אברום שכ כן צריך לברך על של קידש לכן ראוי לכל בעל נפש להיזהר שלבו דך לא לומר בואו נקדש שאז הוא יכנס לשאלה כותב הז אם לא אמרו בוא נקדש אלא שהחשיך ואז נאסרו מלשתות אם רצו לחזור ולשתות באיסור כמו שדיברנו הם לא צריכים לחזור לברך הגופן אפילו שאסור מחמת שוא קודם קידוש האיסור לבד אינו עשה דעת רק אם אמרו בוא נקדש וכאן עובר הרמו הלכה שעה אחרת אדם חוזר הביתה בליל שבת משום מה הוא שכח לעשות קידוש נוטל ידיים הוא תופס את שתי החלות או חלה אחת אם הוא שכח ששבת אז גם לא לקח לך משנה כמו שנראה ומברך המוצי אחרי שמסיים לברר בקס המוצי הוא נזכר עדיין לא קידשתי בשבת היום מה הוא עושה כעת אם הוא כעת יקדש על היין זה יהיה הפסק לברקס המוצי לאכילה אומר הרמו ודום ששוכח לקדש עד לאח שוצי ונזכר קודם ש יקדש על הפס דינו ימשיך ויאמר קס אשר קדשו ויכולו לא יאמר כעת זה הפסק ויכול יאמר באמצע סעודה ואחר כך יכל מהלחם אבל זה הכל נזכר קודם שאכל הם הוא כבר טעה מפרסת המוצי ואז הוא נזכר שלא עשה קידוש יקדש על היין אם יש לו כי כשיש יין לא מקדשים על הלחם מה שאם כן זה שהוא נזכר לפני שאכל אפילו שיש לו יין אם הוא קדש כעת קדש על היין יהיה רקס בור פרגון הפסק בן קמצ לאכילה לכן קדש על הלחם ומה ספרים בגוד סקורס המז מובע כאן הוא מדבר ל מי שקידש על הלחם לפני שהספיק טום הביאו לו יין אז הוא אומר שייתכן שצריך לברך על היין והגפן זה לא הפסג מברק סמוצ ל אכילת הפה כי שיקר מצוות קידוש על היין מה זה שנה מהלכה שלפנינו ב רגשה זר ב שכאן שלא התכוון מתחילה לקדש על הלחם נחשבת ברכת היין הפסק בברק סמוץ להכי ספס כיוון שברק סוצי אינה בריק סנני לה כל שייכות לקידוש מה שאכן בו באופן שהפרי גודם דיבר שהוא קידש על הלחם שכיוון שהתכוון לקדש על הלחם והיין הוא עידור בקידוש אז בזה יתכן שבר קס היין לא נחשבת הפסק במרכס המוצי לאכילת הלחם אומר המשת בור אבל אם הוא אמר המוצי הלחם יחיד צריך להביא לו עוד לחם משנה וזה לא הפסק אפילו לדיבור מובא כאן זה לא הפסק כזה צורכי סעודה ומה זה יחשב לחם משנה לכם משנה זה לא דווקא עצם רכת המוצי על שני לחמים אלא דינו שתחילת הסעודה תהיה בשני לחמים אם נזכר אחרי שאכל קצת אומר המשת בורו בין כשאין לו יין ואומר בריכת השר קלשון על הלחם בין כשיש לו יין מקדש על היין כשחוזר לאכול את הלחם אין צריך לברך שני את המוצי זה הכל בקידוש אבל באב דולה אדם מגיע מוצאי שבת יטל דיים לסעודה מברך המוצי ואז הוא נזכר שעדיין לא הבדיל וגם בפני עבדולה אסור לטעום כלום כמו שנראה לעלון בכל זאת יוכל תחיו כי כאן אין את העצה שדיברנו בקידוש דריין מבדי על הפס אז יוכל רק וסת המוצי שלא תהיה ברוכל בתולה ופסיק ובדיל המוג אבו מסר קטס מצדד שלפי הפוסקים שחיו הבדול זה רק מרבון הוא לא צריך להפסיק אלא גומר סעודתו ואחר כך מבדיל למה כי הכלל הוא שלפני מצוות רבונו שאסור לאכול אם הוא התחיל לאכול אפילו התחיל באיסור לא מפסיק אבל למיס אשר ציון שמביא מהנער שולים שההוא מקשה מאוד על המוגן אברון כי כאן זה לא סתם שאסור לאכול לפני מצווה אסור לאכול לפני הבדלה עצם האכילה אז כל אכילה ואכילה שהוא אוכל ודאי שהוא צריך צריך להפסיד גם באמצע סודה בסימן טו קט מבואר שאדם בירך על מאכל ביום טב ונתנו לתוך פי ואז זה נזכר שהוא מוקצה אז מהש משם שאסור לבל אותו מה זה שונה מלפני אבדולה ורק משבת הליווי איסור החילה לפני אבדולה אינו איסור בעצם ש כשמתחיל בהתר מתחיל סודה שלישית לפני השקיעה מותר להמשיך לאכול לכתחילה אשך שכה לכן כשכבר בירך משום מיסו ברוח שנו צריכו עשו לכול פוני נהיה פרוסת המוצי כמי שהתחיל לאכול מבעוד יום ואין כאן איסור אכילה כלל עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: