האם מותר ליהנות ממלאכה שעשה גוי בשבת בבית מלון של גויים?- רע"ו א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר ליהנות ממלאכה שעשה גוי בשבת בבית מלון של גויים?- רע"ו א'

[מוזיקה] בסיעת דשמיה סמן רשב דיני נר שדק אי יודי בשבס ובו ה סעיפים כאן נלמד לגבי אמיר קום אנו ממיקום כידוע אמיר אלקום שבוס חזל אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה עבורי בשבת הלכה זו מפוזרת בכמה מקומות אחד המקומות זה בסימן שלפנינו אנחנו עוסקים בענייני נרות אז ממשיכים בעניני נר זה היה דבר שהיה מצוי בזמנם הרבה שגוי הדליק נרות ולמעשה אין הבדל בין הדקת נר אלא כל מלאכה שעושה הגוי בשבת בשל ישראל אסור לכולם להנות מזה האיסור מד רבון אומר המשת בור כי אם יהיה מותר להנות יאמר לו להדליק בסמן שן חופי מובא כאן יש עוד הסבר כי יש איסור להנות ממלאכה שנשתה בשבת המשל מסביר שזה גנאי לאדם כמו כם מובא שחרש קוטן שעשו מלאכה עבור ישראל אסור להנות המלאכה ועד מתי עד מצא שבז בדי שיעשו שיעבור זמן שה אפשר מצאי שבת לעשות מלאכה זו אם הגוי עשה מלאכה בפרהסיה והרבים יודעים מכך אז בבורס שז מבואר שלמי שנעשתה מלאכה אסור לעולם לנות ממנה בשעת הצורך אז מחמירים רק לגבי כבר אבל לא בשער דברים אז נעבור לדברי המחר בסעיף א' אינו יהודי שאדלי קסנר בשביל ישראל אסור לכל להנות מזה בשבת אפילו למי שלא ידלג בשבילו ולא פלוק חומים אפילו שבעצם זה של הודג בשבילו אין כזה חשש שוא אמר לו עוד פעם לעשות זאת אומר המשור למ בסמן ש חופ מבואר שאם גוי הביע עבורי דבר מחוץ לתחום אז לי אסור לנות מזה אבל החרים מותר לנות מזה ההבדל הוא כך דלו קסנר עם מלוכת דריס כגו עבור מלוכת דרס זאת אומרת שיהודי עושה זא שגו עושה זאת אסור לכולם לות מזה תחום מזרק סו דרבון כמו כן כל ייסוד רבון שעושה גוי בשביל ישראל אז לאחר מותר ליהנות מזה אבל למי שהובא בשבילו אסור להנות מזה גם לא השתנה הדבר הוא הביא אותו מחוץ לתחום הדבר נשאר אותו דבר בשונה מאשר כשיהודי עושה מלאכה בשבת רחמון ליצלן שיש איסור של מס שבס שם מצדד הביר הלוכ בסמן שיכ שאם לא השתנה הדבר מותר להנות מסביר השבט עלווי כאן שטעם האיסור שחוששים שיעשה זאת עוד פעם הוא יבקש לו שייעשה זאת אז אין הבדל ישתנה או לא ישתנה שם זה רק משום כנס אז אם לא השתנה אז לא סו בייסד רבון רק הוא עצמו אסור להנות מזה וגם בני ביתו מבואר שאסור להנות מזה והוא הדין אורחים שסמוכים באופן קבוע וגם אלה שהזמינה במקרה מצדד השבר להחמיר אין אם כן הם תרכו אצלו אחרי שהגוי עשה זאת הגו מוסיף הרמו למד מסרנו ביז לענין קבלוס שאם הוא קוצב לו שחר מערב שבת אין בעיה שהוא עושה זאת בשבת אבל כאן שישראל עצמו נהנה מהנר שהודלק בשבת עצמה אומר הרמו ואין חילוק בזה בן קוצב סחה או לא קוצב לו מערב שבת אוי שעשוי בקבלו בסירוס בקוצב סחה יש לפעמים קבלנות שאומר לו אתה תדליק נ מתי שאני אצטרך ולכל הדלקה תקבל כך וכך שכירות שהוא שכיר יום מקבל יומית דול וישו ננה מלוך העצ בשבס אסור בכל עניין אבל מוסיף המחבר כשמר המיר לקו מותר לכולם להנות לכן אבל אם הדליק וי את הנר הגוי הדליק זאת לצורכו לצורך הגוי עצמו אוי לצורך חוי לישראל אפילו א בקונה שהכלל הוא שלכול שם בקונה מותר אמיר לקום הגור או שהוא הדליק צרך קטנים דו כחוש בקונה באופן שהם צריכים הרבה לכך מותר לכל ישראל להשתמש לר כילא שר גזר ש ימר לו להדליק בשביל חולה כרי מותר לו למר להדליק בש חולה וגם כשהוא הדליק לעצמו אין איסו אפילו שהוא מכיר אותו לא חוששים שמה ירבה בשבילו כי נר לאחד נר למיו ואין ההבדל עם הגוי הדליק זאת בביתו או בביס ישראל כל זמן שהוא הדליק אותו עבור עצמו מותר ליהודי נות מזה זה הכל לגבי נר שלא שיך שרבה מה קורה במדורה מחלוק המחבר סותם דעה ראשונה ווא הדין לא מדור ל לצור מותר לכל ישראל להתחמם פלי יהודי שהוא מכיר את הגוי לא חוששים שהוא ירבה כי מדורה קטנה גם מחממת הרבה אנשים נר לאכ נר למ אז גם מדורה אומרים כך אבל מוסיף המב וישר במדור להנות ממדורה שגוי הדליק עבורו א לעצמו משום גזר ש בשבילו אז כמובן אם יד ידוע שהגוי לא מכיר אותו אז אין חשש כזה אם הגוי מכיר אותו יש חשש זה לא דומה לנר לפי דעה זו כי לפי ריבוי האנשים שצריכים מתחמם אצל המדורה צריך להוסיף ולהגדיל את המדורה אבל אם הגוי השיק את התנור בזה כולם מודעים שרשה הגוי הישראל להיכנס לבית החורף לחדר שמיימים בו כי חימום לאחד חימום למו זה לכולם רק מדורה הם נחלקו הגום מוסיף הרמו מי הוא אוסו אין יהודי בבי ישראל מידתו אינ ישראל צריך לא צס שנהנה מניר ממדורה לא הטריחו את היהודי לצאת מביתו גוי הגיע והדליק מדעתו לא ביקשתי לו לא צריך לצאת מהבית כמו כן מובא כאן מאחו שוני שגם אם יהודי אמר לגוי תדליק אור בבית חברי או אפילו ישרו ל עצמו דליק אין צורך לצאת אבל אומר המשת בורו זה הכל אחרי שכבר עשה הגוי מה יש לו לעשות לצאת לא יטריח אותו לצאת רק יזהיר את הגוי עוד פעם אל תעשה כך אבל אם נזדמן ליהודי שראה בעת הגוי רוצה להדליק בשבילו לעשות את המדורה צריך למחות בידו אפילו כשזה בביתו של הגוי גם צריך למחות כיוון שהנר והעצים של הישראל ואפילו אם דעת ישו לצאת אחר כך לחדר אחר שלא יהנה מהנר גם כן צריך למחות כי יחשדו אותו שהוא ביקש לו וכל שכן בביס ישראל צריך למחוות בידו ואם הגוי עושה בעל כוחו חייב לגרשו מביתו אם פני חילו לשם שחשדו שעושה הגוי בשליחותו כמ שההוא בביס ישראל ואיין הבדל עם הגוי עושה בחינם אוש קצץ בקבלו נס כמ שהוא עושה ביס ישראל חייב לגרש אותו שלא יעשה זאת מובא כ מסמ רש מד שכש הגוי עושה מלאכה בשביל עצמו בביס ישראל אז יש אוסרים ויש מתיירים אבל אם זה בגדים שכולם רואים ששלו אז אן ניסור כששר להה נר דולק בא גוי והוסיף עוד נר שנראה בסעיף ד' שכיוון שזה רק תוספת הנאה כזמן שנ הראשון דולק מותר להענות כותב הביר לוכ לום מסמן שז שגם אין חיוב למחות בגוי שבא להוסיף נר המשב לאלון משמע שהוא כן חייב למחוות בו גוי שבא לכבות את האור עבור ישראל שיוכל לישון אף על פי שמותר להנות מכך בדי יבד כיוון שאין זו הניה חיובית אבל בכל זאת הגרי ש לישי סובר שחייב למחט בידו אבל הגשה הזוהר ברוך והרחב שיינברג מתקילים שלא צריך למחות בידו לעניין ישראל שמסר בגדיו לכובש נוחי בערב שבת ויתני מו שישלם לו ה בסמר אשנו ביז למדנו שאם הגוי מכבש את זה בביתו אפילו שיהודי רה אותו הוא לא חייב למחות בו כיוון שהגוי מחבה זאת רק למהר ולהשלים את מלאכתו ולא עבור היהודי מה שאם כן כשאחי מדליק את הנו בשביל שינ ישראל בשבת אפילו שד בביתו נראה שעוסה כם בשליחות הישראל לכן למדנו כאן שצריך למחוות בידו ואם מיחה בידו ובכל זאת הוא עשה אז נראה לנו משת בורו שאז זה נחשב שעשה לצורך עצמו אפילו שהוא הדליק בשבילי אבל צעקתי עליו אז מותר לי ליהנות מזה בדי עבד מי שסיכם עם גוי שיבנה לו בית בקבלנות ולא יתנה איתו שלא יעבוד בשבת אז מהשמה מלאו ש ראה בסמ ר מד שאם הגוי בונה בשבת לא מספיק שימחה בו צריך גם להוציא כסף על כך ונשאר בצור חיון אז מה ראינו שאם הנר והעצים של היהודי אפלו בבית הגוי הוא צריך למחות בידו אבל אם הנר והעצים של הגוי אז לא צריך למחות בידו אם הוא אומר לגוי ברמז שלא בדרך ציווי כמו שתראה בסימן שז אומר איני יכול לקרות להור נר שיש בפחם או הנר אינו מהיר יפה והגו מביאים מתקן אותו זה מותר גם בסיס רול ומה שמה שלא צריך למחות אז הגרי לאשי מסביר שכיוון שאינו עושה מלאכה חדשה עבור האסול ר משפר את המצב הקיים אין חוי וס מחוי רמי סמ קרדיס מסביר שדווקא מלאכה שאין דרך לעשותה בלי רשות בבעל הבית זה חייב למחות שאם לא כן נראה שעושה בשליחותו אבל כזה דבר כמו לתקן נר שלוש שנים רשות אין חיוב מחוי אבל מה למדנו בשולחנו רוך למסה שאם דליק הוא לא חייב לצאת והרמה אומר שאם הוא הדליק בביס ישר ה לא צריך לצאת מביתו לו דווקא אומר המשת בו הוא הדין מושבת במלון אצל גוי אז בשבת זו זה כביתו אם הגוי בא ומדליק עבורו לא טריכו לצאת ממנו אבל דווקא שהוא הדליק מדעתו דהיינו שלא ציווה אותו הישראל אפילו שהגו עושה זאת בשבילו בשביל היהודי לא הטריח אותו לצאת מהבית אפילו שבעל כוחו הוא נהנה רק שאסור להשתמש לורו דבר שלא היה אפשרי לעשות בלי נר או להתחמק ל בתורה אסור לו לצאת הוא לא צריך אבל אם ציווה או מתחילה תדליק עבורי אז לא רק שאסור לו לנות א גם צריך לצאת אחר כך מהבית כדי שלא יענה מסיים המשת רורו שהוא הדין שלא רק לא צריך לצאת מהבית גם לא צריך להפוך את פניו מהנר אלא א אם כן רוצה לעשות מיד סידס אז כמו שוב ון אחרב יש כן עניין לעשות כך כדי להראות שנו חפץ בזה כך כוג ביוסף החידוש הרש ממש משהו מחמיר בזה שכן צריך להפוך פניו מהנר עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: