האם מותר לטלטל בגד יבש שהיה רטוב בכניסת השבת?- ש"ח ט"ו י"ז

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לטלטל בגד יבש שהיה רטוב בכניסת השבת?- ש"ח ט"ו י"ז

[מוזיקה] סיעת דשמיה סמ שח סעיף זבוב כאן נלמד הלכה שהייתה נוגעת בזמנם להם היו סנדלים שהיו לו שני רסיות מקום קביעת הרצועות אחד מבחוץ ואחד מבפנים בין שתי הרגליים כנפ הפנימי ראוי לתקן זאת אפילו שהתיקון ניכר וזה גנאי אבל לא רואים את זה כל כך אז עדיין שם כלי עליו אבל נפסק החיצונה אינו הגון לתקנו והדרך לזרק ולכן בטל ממנו שם כלי אז פוסק המחבר סנדול שנפסקו רצוע הפנימי ואין הבדל אם נפסקה מערב שבת בשבת עדיין סליו כ ראוי לתיקון ומ לטל פסחנו בט מסולת אומר המשור כל זה בסנדלים שלהם אב בנעליים שלנו אפילו שנפסקה הרצועה עדיין ראוי ללבישה ורת כלי עליו כי דווקא שם שהיו פוחים למרי מלמ והצד הו עץ המאור קשה והרצועה נקשרת על גבי הרגל ואם נפסקה לאכל לעלו השקב שלנו שאפשר להסתדר גם כך ממשיך המחבר בכל זאת אפילו שנפסקה חיצונה אסור לטלטלו במוקה עם אפסד התירו אפילו שאסור לטלטל מוקצה ממש במו קו עם אפסד כנראה כאן שכבר נעול על רגלו אז מותר למיס הגרש זר ברוך כותב שלכה היה בכלל מותר לטלטל ברגלו כ מותר לטלטל מוקצה ברגליים אז ה מסביר שנעל ברגל ש דרך וצו אז כם זה דרך טלטל זה לא שינוי המוקם אפסד התירו ויש כאן דבר מעניין כר אמרנו המשור כותב שהדרך לזרו לאשפה אז מה זה ההפסד אז כנראה צריך לומר שהשפע הכוונה שה ממזרים משם החומר עדיין יקר אז תלוי ואם הוא בקרמס משיר זאת עד מוצאי שבת זהי עבד מקג מלך ש ב לתנו מרג לקרוא חוט או משיכה כותב שאסור שם הישיר זאת לתמיד וקשר של קיומי א אם כן עושה עניבה אז ודאי מותר בג מילך אין איסור כושר כותב הרמבם מובא כאן כין שראוי למאכל בהמה אין איסור כושר מכל בהמה מהיה הלוח מביא לאלון שיש חולקים על כך זה הכל בקרמס חוצ שוש שום זה לא יעבד אוסו זה מוקצה אז צריך להסר זאת מהרגל להשאיר זאת שם אבל אם יש שמה אנשים רבים והוא מתבייש ללכת בלי נעליים אז מותר גם בוצר משום כובד בריס לקרול אזה ג מילה כדי שיצטרך שיוכל ללכת נעל זו ונעבור לסעיף את הז למדנו בשיעור הקודם לגבי דפוס שדפוס הוא כלי שמלתו לישר לכן אין יסו בטלטול לצורך מקומו שרוצים להסיר את הנעל ממנו אבל כאן מדובר בכונה שהוא מוקצה סתם קנה שישמשו בו איזה עץ כדי ללוט עליו חלוק בערב שבת למיש המשת מציין מהרן שאפילו שהוא השתמש במקל הזה בעוד יום כדי טלוט על את החלוק עדיין לא נעשה כלי בכך כי אין היה דרכם ליחד קנים הדבר ש דר חד ה לא נפ לכלי בשיו אחד ל זה כבים האר לדד במם שהדרך חד כנים תלות עליהם אז די שימוש זה כבר נהפך לכלי וזה לא מוקצה הקופונים פוסק המחבר חלוק שיפו בערב שבת וך בערב שבת כונ ליפש שט עליו יכ לשמ את החלוק מעל הכונה אב ליקח הקונ בויוס לפי שנו כלי אז קודם כל כותב משמ שמדובר שהוא התייבש קצת עם בעוד יום כי אם בשמוש היה במצב ש חנס להטפיח שהיד שנוגעת בו היא נעשת לחה כדי ללחלח שאם יגע עם היד במקום אחר גם הוא יהיה לח אז אסור לטלטל את החלוק למה כי בשמו שס אסור בטלטול כמו שאמרנו בסמן שא שבוא לשחות וכיוון שבן השמוש היה מוקצה אז מיגוס קצו לבן השמוש קצו לכולם אפלו ש במהלך השבת הוא התייבש לגמרי אם אולי היה תופח המנס להטפיח אז הוא לא היה מוקצה ג פק מוב כ שאפ להקל מ שן לו בד אחרים למנו ש שמר לו לבו ב לים למ דברי מוד מחודשים כי בסמן ש נראה יסוד גו בודום חפץ שהוא בן השמוש לא ראוי לשימוש אב במהלך השבת הוא הוא יהיה ראוי לשימוש אז הוא לא מוצ לא אומרים בו מיגו למשל הגמורה אומרת לוקחים דברים שלא מוכנים לאכילה שמים אותם על האש בערב שבת באופן שמותר ו מתבשלים מלאך השבת השמו ש ר לאכילה זה מוס גופו בשבת ר לך מותר לאכול ז כי זה גורם בד ודום אז איך כאן אסור להשתמש בבגד שהתייבש במלך השבת אז מחסי צחוק כותב שיתכן שלא סר משתבר כאן אלא באופן שאין וודאות שהתייבש במהלך השבת ולכן מקצה אותו בעלה מדעתו בזמן בנש מושס כך כתב הגשה זרך כן זה כתב ששו שבת הלוי ש בימים חמים שוודאי התייבש הבגד אין דינו כמוקצה רמי ש איינשטין מוסיף שאם לא טלה את הבגד להתייבש עם בוד יום שכח שרצונו לייבשו אז הוא כן מוקצה אפילו אם ודאי שהתייבש בשבת מידור דס של ישי הוא אומ יסוד גדול שכ מובה בכובד שיעורים שכל ההיתר שגום דודם זה רק בחפץ שלא ראוי לשימוש בן השמוש ויודעים שמלך השבת הוא יהיה ראוי לשימוש אבל חפץ שנאסר בשמוש שימוש מחמת איסור כמו כאן מחמת איסור סחיטה אז לא נאמר בו דין זה והוא נשאר מוקצה כל השבת אפילו שסיבת האסור שרה ממנו המוב כ מכמה בפוסקים שזה לא מוקצה ומקיים בזה בגדים שהכניסה שכניסה למכונת יבוש בערב שבת כדי שיבשו בשבת הגורס מי שכותב שדינם כמוקצה כ אסור לגרום למכונת יבוש לפעול בשבת כי משמיע הכל מידו הגשה זו בך צידד להקל שבלו מוקצה בגדים אם התייבשו מלאך השבת אז למיס ראינו שאת הבגד מותר להסיר המשב מביים עליר לכאורה כשההוא מסיר את הבגד הוא מטלטל גם את הקנה בסעיף יד מוחך שאסור לשמוט את הנל מפני שמטלטל על ידי זה את הדפוס אלא התרו כיוון שדפוס הוא כלי אבל לו ש אם הלא היה כלי היה אסור בכונה זה לא כלי אומר הרב מדובר ש יכול לשמוט את הכתונת בלי טלטול הקנה באמת צריך ביור כאן כי הוא מטלטל את הקנה רק כלחית באופן עקיף אז זה טלטל מן הצד שמותר בכל מקרה לצ דבר המוטו צריך לומר שלרבי מתכוון שכשהוא מסיר את את החלוק הוא מטלטל באופן ישיר את הכנה ולכן אומר שמדובר באופן שהוא לא מטלטל באופן ישיר זה הכל בסתם כנה שו מוקצה אבל אומר המחבר ום תוכו בחלוק כלי למשל איזה כנש מיוחד איזה תשמיש מולית ל מתוכו אפילו מלא סרק למשל לקח פטיש ארוך ותלה זה בגד כרי מוצ שק שלחת לייס מוותר בטלטול צורך מקומו וזקן צורך מקומו הוא צריך את החלוק צריך שהחלו יהיה פנוי מהפטיש הזה לכן מותר בשבת לטלטל את הקנה או את הפטיש בעצמו וכאן יש דבר מעניין שמתחילה הלכה שונה לגמרי באותו סעיף קיירה שעומדת ע שלוש או ארבע רגליים שנשמת אפילו אכס מחוו אוסו לטלטול בשבת כי גוזרים שמה תקה את הרגל בחוזק לחברה ואז חייב או משום קפטיש או יש ראשונים שסוברים שאז יש ביניין גם בקין כמו שלמדנו לאל כל שקים שמטו שתיים מערכותיה שאיין להעמידה בכלל ודאי חוששים שמה יתקה לה הרגליים למס הרגשה זור בוך מקשה שבסעיף חס למדנו שדלתות כלים שהתפרקו בשבת הם לא מוקצה לכאורה למה לא נחשוב שהוא יתקע את הדלת אז מסביר שהכלי ראוי לשימוש בקלות בלי הדלת אז אין חוששים מה שאם כן בכירה שהיא מתנדנדת חששו שהוא יתקע את הרגל פתאם זה משקפיים שנפלה מהם ידית אחת הוא הדין הזגוגית דס הגשה זו בו שמוקצה כיוון שיש לחוש ש תקנם בשבת כי אינם רוים לשימוש של ה בדוחק במטה שהתפרק אז דס רב ניסי שמותר לטלטל את המברשת כיוון שריה לשימוש אין חשש שיתקע את המקל את המקל שאין דרך להשתמש בו כנפרד אסור לטלטל כמו כן גלת ילדים שהתפרק בגלגל דס פוס קז בנ שאסור לטלטלה אפילו אם רק התרופף הגלגל אפשר לשה את הגלגל ת העגלה אסור לטלטל שמה יתקן בשבת הגום מוסיף רמו מאותו טעם של שם התקה וכן סףס שנשמת אחד מרגלו כל שכן אם נשמטו שתיים דסו טלטלו את הסס ניחה על ספסל אחרת לשב עליה אפילו נשבר בדיים בשבע לחוד לא מטלטל כלום שבת על הספסל השבו מותר אלא אם כן יושב ולוקח פעם מחס קודם השבו אז הוא הוכיח שהוא יושב ג בלי לתקוע אז גם בשבת לא חוששים שהוא יתקע מביא ה משתבר שתי התרים דומים כיון שכל החשש הוא שם התקה אז דווקא קיים החשש אז דווקא אם נשמט שאפשר לחברו לכן אסור גם בטלטול שמע יבוא לתקוע האם ישבע רגל אחד שלא שאח שמו יתק לצריך לבנות רגל חדשה זה לא חוששים שעשה בשבת ולפי זה מה שרמו כותב אפילו נשברו בדוים ל דוקא נשברה כי נשברה מותר ל נשמתה עוד אופן אם נשמט אותו הרגל מקווה ונאבד הרגל על הספסל או בלי רגל אין איסו לסמוך אותו על ספסל אחר כי לא שייך שם הו יתקה אז כותב הגיר של ישי שלפי זה משקפיים שנפלה עמה הידית ונאבד הבורג אז יכול להשתמש ב מלדי הדחק אפילו שיכולת תקנה מדיחות ברזל ו סיקה זה תיקון שעשו רק מרבו בזה לא גזרו מוסיף הרמו גם באופן שהוא ישב על הספסל פעם אחת לפני שבת שמותר הספסל בטלטול אבל גם הוסו להכניס הרגל לשו משום בינין אפילו לא יתקע בחוזק שמה יתקה בחוזק כי סתם רגלי ספסלים רגלם להיות מהודקים אז כותב הגום שאם דרך הרגל להיות לעולם רפוי אצלו מותר להכניסו ברפיון אבל דווקא רפואי ממש רפואי ולא רפואי אסור סעיף יז לונים שניש גמרו לבנות בנין נשארו לבנים מטלום כי בזמנם הדרך היה עו ק לבנין השר אלא למזג לי לשבת עם יש להם תרס כלי זה עומד לכך המותר לטלטלם אפילו מחו לצל כד כ שת טו ומשמ שאין צורך במחשבה מערב שעה ב לשבת עליהם ויש מחמירים שכן צריך מחשבה כותב הפרגוד ישברו הלבנים אז ככל שהם רואים לאיזשהו שימוש אז השב רק למ בסביב שמותר אבל בזמנינו כותבים פסק נינו שלבנים הם מוקצה כי לא עלי משתמשים בהם לבניין אחר מוסיף המכב גם בזמנם ם סדרון מערב שבת זה על זה גודג דעתו שקו לנין ט אפילו צ גופ מקומו כן סקלי דינם דיונים שר בסי חבז שאפילו מחשבה מערב שבת לא מועילה אל ה מעשה כמו שנראה שם את כל הפרטים עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: