האם מותר לחבר כסא תינוק לעגלת שכיבה בשבת?- שט"ו ד' - ו'
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר לחבר כסא תינוק לעגלת שכיבה בשבת?- שט"ו ד' - ו'
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש תזבוב סעיף ד ממשיכים בדין תוספס אוריי וכאן בסעיף זה מדובר במיטה שעשויה מחבלים עם רווחים ביניהם הוא רוצה בשבת לפרוס עדין מזרן על החבלים אז יש גם בעיה של צור הסיל אז למיסה כמו שראינו בסעיף ג' כל האיסו זה רק אם יש מחיצות שמגיעות עד הארץ במיטה שלנו שהיא רק על רגליים אין בכלל בכלל בעיה ושר הציו מוסיף המשתבר שמדובר גם שהוא מעמיד כעת בשבת את המיתה מקום זה כדי לפרוס עליה את הסדין כי אם הייתה עומדת פה עם בעוד יום הרי נעשו המחיצות עם בעוד יום אז שוב אין איסור של אוהל כשהוא לא מתכוון להגן תחתיו אבל החזון איש מחמיר והוא כותב שדבר שנמתח כמו בגד הסדין אסור לפוסו כגג גם בלי מחיצות אפילו כשאין כוונתו להגן מפני החמ והקשומים כיוון שדרכו למותחו אפילו אם לא מתחו גם אסור אמנם אם מתחו קודם שניחו כגג כתב שם שמותר לניחו כגג משום שהדרך היא למותכו לאחר הנחתו כשפרסו קודם לכם אחר כך הוא מניח את זה אין זה דרך בניין וזה כמו שהוא עושה גג ואחר כך מחיצות אמנם נמתוח בידו בגד כהל זה מותר כי אוהל שהוא לא מניחו אלא מחזיק בידו אלה לזה שם אויל כמו שדיברנו בתחילת הסימן אז אומר המחבר מיטושי מסורי גס בחבולים אם יש בין חבל לחבל שלא ישטפוכים אז אין כאן התחלה של אויל כמובן החבלים עצמם אין כאן חבל שורחב טפח אוסולף אוסלם סדין משום דוביד או הולה הוא עושה כאן צורה של אוהל אבל אם יש פחות משלושפוכים בין חבל לחבל אומרים לאוד אז זה כאילו סתום יש כאן התחלה כמו שרנו בסי ביז ומשתברו שם הוא כותב גם כאן שאפלים רק במקום אחד יש פחות מגבל תפוחים זה גם מספיק החזון איש חולק כי לא אומרים לווד שזה יחשב כהתחלה גם להמשך אלא לובודווד מותיר גם רק לסתום את החלק של לובוד אז לפי החזון איש רק אם יש בין כל החבלים בין אחד לשני פחות לשלושות פוחי כמו כן אם יש לו אישפוס הדין בערב שבת אוסו לסלק בגד התחתון שכוסו כוסותרל אבל ואם הוולו אפילו שיש לו שתפוך מחבל לחבל עליה קר או כסוב בגד פרוס מרב שבס כשיעור טפח מות לפוס בשבס על כל המיטו כי זה רק טויספס אוהלרי וכמה עובד טענה יפה של הטויס שבסו טוען שאפשר לעשות כל אוהל בשבת בשתי שלבים איך הוא פורס חבלים שהם ביניהם שלושות תפוחים. החבלים זה לא אוהל. הוא חבל פחות משתפוחים ועוד חבל. אין בכל חבל טפח. ועכשיו זה כאילו לא עובוד. אז יהיה מותר עכשיו לפרוס מעל. הבגשה זו בוכ מחמירו. כל היתר זה רק אם מערב שבת כבר עשו את החבלים אז מותר לפרוס. גם אם פרסו את החבלים בשבת לצור דבר אחר ואחר כך רוצה לפרוס. היסתפק הקשה זה מצד לאיסור כי למיסה הכל נעשה בשבת. ונעבור לסעיף ה. כן נראה יסוד גדול בהתר באויל עובד וכהן דבר שכבר מוכן בעוד יום הוא רק נפתח ונסגר אז הדוגמה של המחבר זה כיסא מתקפל כיסא אוסיפרוקים כשרוצים לי שבולובוף פוסחים והעור נפתח זה אור שמתקפל וכשמסירים כשרוצים לקפל סוגרים וא נכפל מוטר לפוס לכתחיל בשבת אפילו שהוא עושה כאן צורה של אוהל כי זהובד בכהן בודיום הוא רק פושטור מישבו אומר המשתבור שמדובר אפילו שהכיסא עשוי מחיצות על ידי שהוא פותח את זה נפשטים גם המחיצות כי אם זה רק הרגליים אז בלבכם מותר כי זה גג שלא עשוי להגן תחתיו אז מותר לעשות גג לחוד לגבי אוהל שעשוי למשחק ומתקפל סביב חישוק שמתכת דעת הגרי שלישי שעשו לפותחו לסותרו בשבת כיוון שפתיחתו נחשבת כעסיאת אוהל מתחילה כן צורתו קיימת כשהוא סגור כותב המשתברורו שכותבים הפוסקים שמאותו טעם מותר להעמיד חופאה שקשורה בקלונסאות מערב שבת ולסלקה כי זה עובד וכוי שר הציון מדייק שאפילו שבח חופה יש בעצם בעיה אפילו שאין מחיצות כי יש על זה הוא רוצה להגן תחתיו חוסן קל שיהיו תחתיו או שיהיה אצל בכל זאת מותר כיוון שזה עשוי מערב שבת מובא כאן שיש נידון גדול לגבי מטריה האם מותר לפותחה בשבת ברלוכלון ואני יודבי יוד טוען לכאורה היה מותר כי זה עובד וכה זה הרי מוכן רק צריך לפתוח ולסגור אז הוא טוען שכל ההיתר של עובד וכוז רק בכיסא וכדומה שאין מטרה באמת באוהל זה רק צורה של אוהל אבל החזון איש אומר קם בחופה יש כן מטרה רה באוהל של החופה ובכל זאת אומרים את היתר של עובדית וכהן החנויות בדיוק לעצמו סובר שזה רק לקובט חוסן קלה זה זה רק נחשב צורה של אוהל ולא אוהל ממש חזון איש מוכיח גם מלחסוק שם כותב הרמו שמותר לפתוח ולסגור ביום טוב את הגגות שעל גבי הסוכה שיש להם צירים למה כי זוכה ולכן כותב החזוני שמותר לפתוח ולסגור שמשיה אפילו כדי לשבת תחתיה לצל רק מטריה בזה יש גזרה מיוחדת כמו חגת תינוק שיש על הגגון שנמתח ומתקפל מותר לבותחו ולקפלו כמה שהגגון קבוע בגלה ועשוי להטותו ולקפלו זה כמו כיסא של פרוקים כמו דלת שסובבת על ציריה אין בזה משום עשיית אוהל וסתירתו מוכים משתבו הו דין הדף שקבוע בכוט של בית הכנסת סטנדר שמניחים על הספרים מותר לפותחו ולסוגרו בשבת הבדל לאבוכה מותר כרי אין כוונתו לשם אוהל אלא רק זה רק צורה של אוהל ההור יעשה רק גג בלי מחיצות אז בכל מקרה מותר שאם כבפרי בכופה כן צריך להגיע להתר שלא בדבקות פועל כי הוא בעצם כן רוצה את ההגנה מתחת כמו שדיברנו סעיבוב כמו שראינו בסעיף ג' אסור לעשות צורה של אוהל אפילו שהוא לא מתכוון לאל אלא יעשה זאת בהפוך אז לכן כשמסדרים חובייוס זו על גבי זו אחס על גבי שתיים שם חבית ועוד חבית בצידה עושה רווח ביניהם ועליהם הוא שם חבית באמצע אז זה כמו מחיצות וגג ואפילו שלמרנו שהמחבה מחמיא רק הוא צריך את האוויר שתחת כאן הוא צריך את האוויר כי אם יצמידו את החביות הם הם התעפשו אז רוצים שיהיה רווח אז לכן צריך לעשות בשינוי אוכסבוד אליונו וישדרתחתינו סתחתו כז הוא עושה מלמעלה למטו שזה התירו בשינוי אבל לא יסדרתחנו יניח הליון עלין כי הוא עושה צורה של אוהל שסרור חז"ל עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה