האם מותר לומר לגוי לטלטל מוקצה בשבת?- רע"ו ג'
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר לומר לגוי לטלטל מוקצה בשבת?- רע"ו ג'
[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמן ריבוב סעיף ג למדנו שאם גוי מדליק נר עבור יהודי אסור ליהודי להנות מזה בשבת אם הוא מדליק עבור עצמו מותר ליהודי אומר המכבה מה קורה אם אומר אודום לעבדו או לשבחו למוי הוא אומר להם בואו תלכו איתי למרתף למשל לקח משם יין והדליקו הנר כיוון שחשוך הלך העבד הלכה השיפ והדליק הנר אף על פי שגם הם צריכים לו גם העבד והשפחה צריכים לראות איפה הם הולכים אז לכאורה יש כאן הוכחה שלכו הדליק לא אין זה לצורך הנו יהודי כן שעיקר הליכ בשביל ישראל כיוון שהוא גם הולך איתם אז ממילא אז ההדלקה נחשבת עבור ישראל ועשור לו להנות מזה א באמת דווקא באופן כזה אבל אם הוא אומר לעבד תרד בעצמך למרתף ותביא את היין אז אם הוא הדליק את הנר להעיר לעצמו זה ודאי נקרא לצורך או יומר המשת בור אפילו שעיקר הליכה להביא את היין זה בשביל היש אול כיוון שאן גופו של הישרו נהנה מהנר בעת ההדלקה אז זה נחשב שהוא הדליק את הצורך עצמו וכש הגוי אחר כך משאיר את הנר היכן שהוא מותר ליהודי להנות מהנר הזה כאין זה כתב התד בסוף הסימן שפחה שצריכה להדיח את כלי האכילה שאכלו בהם והיא מדליקה נר כדי שתראה איך היא מדיחה זה לא נקרא לצורך ישראל כיוון שאן גו ישראל נהנה ממנו אלא כילים שלא מודחים והיא חייבת להדיח לצורכי מדלקת אומר מורבו כמו שמובא כאן שדווקא אם היא יבד או שבחו שהיא חייבת לעשות זאת וממילא מותר אחר כך לישראל להשתמש לנר זה גם לצורכי גופו כיון שבשעת הדלקת הנר הא הדליקה לצורה לא רק זה אלא גם מותר ליהודי לסייע לשפחה גם בהדחת הכלים לפני נר זה אפילו שהפר מגון מצדד להחמיר בזה היינו דווקא כשישראל הניח לבדו את הכלים אחרי שהדליק שבחה את הנר כז זה נראה שהדליקה לצורכו אבל אם הוא רק מסייע אז העיקר היא עשתה לעצמה מותר מובא כאן מימי חסי צחוק בתי מלון שמעסיקים גויים והגויים משתמשים במעלית להוריד ולעלות כלים אין להתיר להם שימוש זה בשבת כיוון שיש בו תועלת לישראל במ שמלאכתם נעשת בזריזות ו בזה חשד שעושים את המלאכה בשליחות הישראל לצורכי מאז שהתיר תת בשפחה ש מדיחה הכלים משום שניכר לכל שהיא עושה כן צורכה אבל מוב כם מרבני סם קרליץ שמי שמתארח במלון מותר לו לומר לגוי שייעלה את האוכל לחדרו למרות שהורי ישתמש במעלית שכיוון שהנרי יכול לעלות את האוכל במדרגות אם כן מה שהוא משתמש במעלית הוא עושה זאת לדעת עצמו אבל דווקא עם החברה בקומה נמוכה אם זה בקומה גבוהה אסור כיוון שאין זה סביר כלל שאנוכי עלי המדרגות אז כאילו אומר לו מפורש תשתמש במעלית עוד מובא כם הגשה זו בוך שפחה שמחממת מים כדי להוריד את השומן של הכלים זה נחשב שעושה כן לצורך ישו וצריך למחות בזה שלא תעשה זאת אם עושה כך שלא יתקררו ידיה מהמים זה נחשב שעושה לצורכו כמו שמדליקה הנר שראינו בתז הוא מותר עכשיו מוסיף הרמו חידוש גדול ראינו שאסור ליהודי לומר לגוי תדליק נר זה וודאי וגם אם הוא הדליק והוא ולר יחד איתו אסור לנות מזה א מה קורה אם הנר כבר דלוק אז יש כאן חידוש שמשת בו כותב שזה חידוש שאין להתירו אלא לבני תוירה כם להתיר זאת לאנשים שלא בני תוירה הם עלולים להקל יותר שטלטל מוקצה בעיקרון אסור לומר לגוי לטלטל מוקצה כי כל דבר שאסור גם מ דרבון אסור לומר לגוי לעשות ד שוס ד שוס אבל כזה מוקצה כזה אופן שאני בעצמי יש לי דרך לטלטל זאת בשבת בהיתר מותר לבקש לגוי לטלטל זאת באופן רגיל אומר הרבו אגו ומות יהודי לימו ללכת למרתף לקחת משם יים וכדומה ליטול נר דולוק כבר אומר לגו יש כאן נר דלוק תביא את זה איתך אויל נויס קטלטל הנר בלמה ואיין הבדל בין נר של שעוה וחלב או של שמן רק בי נר של שמן אכול להחמיר שלא נמר לגוי ללכת במרוצה כאז אי אפשר שלא יתקרב השמן לפתילה ויתרחק והה בזה מישהו מחב ומעביר אם הישר עושה זאת בעצמו לכן אין לו מ זאת לגויים ומה האמת ההיתר אז מסביר המשב כמו שאמרנו אויל ווא רק איסו מוקצה ומוקצה מותר ליהודי גם לעשות עלל ידי טילט מן הצד מכיוון שמישל עצמו היה רוצה לטלטל את היה יכול לעשות בטילט מן הצד אומר המשת בור כגון באחורי ידיו או בין הצילי ידיו וכ יוצא בזה ממילא מותר לומר לגוי להביא זאת גם שוא מטלטל זאת באופן רגיל למיס מובה כמש הלוחש ש החזון אש הוא סובר ש זה לא נחשב טלטל מצד שיהיה מותב לפי דבריו צריך להבין מה הת של הרמו מסיים המשת ברו ש בסימן ר הנטס כותב המוגן אברום שכל ההיתר כאן זה רק אם הוא צריך את גוף הנר שיאיר לו במרתף או שהוא צרייך את מקומות של הנר אבל אם הוא רוצה שהגוי יטלטל את הנר כדי שהנר לא יגנב או פסד זה אסור למה אז מובע כאן כמו שהסברנו כל ההיתר זה כיוון שליהודי מותר לעשות זאת בטילט מן הצד בטילט מן הצד מותר רק לצורך דובו המוטו כמו לצורך מקוי מוי או לצורך שימוש בנר מבואר כאן אבל לצורך הנר לצורך דבר וסר אסור גם טלטל מן הצד אז ממילא אז אין ליהודי אופן לטלטל זאת אז אסור למר לגוי אבל כאן יש קושי שאין לי תרוץ הזה שלמעשה זמ אורבוך טען שהמשבר עצמו הוא סובר שטלטל מוקצה באחד מאיבריו כמו החר ודו והציל ודוב מותר גם להצר דבר הוס כי זה טלטל בגופו אם כך יש כן אופן שמותר לטלטל וציל ליוד וכדומה אומר הגשה הזר בוך טלטול בגופו לא נחשב לטלטול כלל שמחתו טרטלט גו מנוכי זה לא אומר שהיהודי יכול לטלטל הוא יכול לעשות באופן שזה לא טלטול אבל זה באמת מאוד קשה כמו ש הקדמנו כי בישל השבור היה אומר שיהודי היה יכול לעשות טלטל מן הצ דיינו הנר מונח על איזה שולחן היה יכול לקחת את זה עם השולחן מובן זה מותר רק לצורר דומו אבל הוא הרי נותן דוגמה בחו רודו צי ודו וזה מותר אפילו לצו וסו אז אין לי ביור כאן לדברי המשור א לפי מה שמב כאן עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה