האם מותר להשתמש בסיר בישול כמיכל אחסון בשבת?- ש"ח ב' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להשתמש בסיר בישול כמיכל אחסון בשבת?- ש"ח ב' - ג'

[מוזיקה] בסיעת דשמיה סמ שכ סעיף ביז פוסק המחבר כל כלי אפילו גודל וכובד ארבה אפילו שצריך כמה בני אדם כדי להזיז אותו לא נבטל שם כלי ממנו לא מפני גודלו ולא מפני כובדו ומותר לטלטלו בשבת הוא הדין אבן גדולה או כורה גדולה אם יש תורת כלי עליה דהיינו שהא מיוחדת תשמיש מותר לטלטל אותה בכלי מותר אפילו גל לטלטלו בימות החול לא אומרים שאמני כבדו קבע לו מקום מקצות מדעתם לטלטלו ונראה שאם ימות החול הוא זיר לא להניע ממקומה את האבן הזו או את הכלי הזה כדי ש תפסל תקלקל ממילה הוא בכלל מוקצה אקיס ואסור לטלטלה אז אם יש ארון כבד שלא רוצים לטלטלו כדי שלא יתקלקל אז זה מוק צ מח מס חיסון קיס סעיף ג כאן נלמד את ההלכה של כלי שמלכת יסו דהיינו הוא מיוחד לעשייה דבר דבר שאסור לעשותו בשבת למשל פטיש הוא מיועד כדי להכניס מסמרים לקיר וכדומה שזה אסור בשבת מדריסה אפילו מיוחד רק לשימוש שאסור מד רבון מלאכתו ליסו ואפילו אם רק רוב מלאכתו מיודדת לאיסור הוא גם כן בכלל זה אז נראה שבכל זאת יש לו חשיבות של כלי בשונה מוקס מחמס גופו וגם אין לו את הבעייה שמוס מחסן כיס בוזה הקילו חזל שמותר לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו כמו שכבר נראה כלי כלי שהזמינו למלכת איסור ועדיין לא השתמשו בה בפועל למשל כלי שיחדו להדליק בונר מובא כאם מסימן רט סימן שיג שכיוון שהזמן ליב מסז עדיין לא מוקצה אבל כותב השבט הלווי שכלי שעומד מזומן מצד עצמו למלאכת יסור למשל פטיש אפילו שעדיין לא השתמשו בו מבואר בפר מגדים שהוא כבר כלי שמנתו לאיסור כלי שבעזרתו עושים איסור מסוים אבל האיסור לא נעשה בכלי עצמו למשל ספר טלפונים שעיון בו או לצורך התקשרות בטלפון שזה אסור לעשות בשבת דס הגרי של ישי שדינו ככלי שמחתו לאיסור כי רוב השימוש בו לצורך מלכת איסור אבל מותר לחפש בו כתובת מסוימת כדין תלתול כלי שמחתו לאיסור לצורך גופו הרגשה הזו בך הסתפק שהוא ייתכן שהוא לא חת ליסר אבל משו מובדל יכול אסור לטלטלו לחפש בו כתובת מותר ליסן קרליץ פוסק שהוא כ שתו ליסת איסור כר משטור דוטס אבל שוב לצורך מציאת כתובת מותר כלי ש הפלתו אסורה בשבת אבל השימוש והעניים המותרים למשל מאוורר שר כלי חשמל שמלאכת מלאכת תר כותב הגורס ויש שדינו ככלי ש מלכתו לאיסור כיוון שהפעלת כרוכה באיסור הדרשה זו ב כותב שמעבר מחובה בוודאי נחשב ליש ממלכתו לאיסור בודו פועל יש לדון שם נחשב כלי ש מלכתו לתר מדח דסר בניסים שבעוד המברר פועל יש לכו שהוא מוקצה גמור כשלהבת מחמת זרם החשמל עובר בתוכו ואפילו צ גופו מקומה אסור וכן זה כותב בשוט שבט הליוי וכשהוא מחובה הוא מסתפק ולכן יטלטל נו ברגלו מפתח של דלת המכונית מובא כ מפוס כ זמנינו שנחשב ככש מלכתו להתר כי מותר להיכנס למכונית בשבת כדי לשבת בה אבל אם אי אפשר לפצוח את הדלת בלי שתדלק דורה צידד הגשה זו בו שהמפתח נחשב לחתו לאיסור ח סיצ כותב שכשם שמחמירים כששים את הדלת עצמה כלי שמלתו לאיסור כר גם נחשב גם המבטח ככלי שמ לכתו לאיסור התו כביסה מבואר פמ גודים שנחשב כלי שמלאכתו לאיסור כי הוא משמש לתלית כביסה שאסורה בשבת כלי שמלאכתו לאיסור שבעליו אינו שומר תורה מצוות כותב שבת הלוי שמסתבר שהוא גם נחשב כמוקצה אבל משחקי ילדים שיש בשור ב כגון לגו הסתפק לשבת הליבי כיוון שלדים עצמם אין איסור לשחק בהם רק האף צריך לחנך אותם אז נעבור לדברי המחבר כלי שמלאכתו לאסר מותר לטלטלו לאחד משתי האופנים עוד מעט נראה את הרמו בין לצורך גופו לשימוש בו עצמו לשימוש המותר כגון קורנס פתיש של זהבים או נפחים שזה הם לא מקפידים על זה בשונה משל בסמים שלמדנו בשיעור הקודם רוצה לטוס בשבת לפצוע בו אגוזים זה פעולה שמותרת בשבת הוא רוצה לקחת קורדום לחתור בו דבילה אז מותר בין לצורך מקומו דן שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם זה מונח על כיסא והוא רוצה לשבת על הכיסא עכשיו קודם כל הרמו מכניס כאן דבר מעניין ואם נשתמש לאיסור בין השמוש כגון נר שהודלק ע לארטס אז פשס משמה שהוא בא לומר שכלי שעשו בו איסור בן השמוש אז הוא יותר חמור א בעצם פתיש שהשתמשו בן השמוש הוא לא מוקצה יותר חמור מסתם פטיש רק באמת משום בוסיס נר שהוא שימש בסיס ל שלבת אז הוא נשאר מוקצה כל ה שת זה מעניין מה שרמו מכניס כאן עכשיו יש כאן חידוש למשט בורו שיש חולקים עלמש בורו שמה שאמרנו שמותר להשתמש בו לצור גופו זה כשאין לו כלי יתר לתשמיש זה אבל אם יש לו למשל יש לו מפצח אגוזים והוא רוצה לקחת פתיש אסור תשתמש במפצח הואב שריצו מביא לכך מקור עכשיו מוסיף המחבר על פי מה שמאוחר גמורה מגד משנה אדם שהיה פטיש על הכיסא שלו רוצה ששבת על הכיסא הוא מרים את הפטיש לכאורה מיד צריך להניח זאת הזדמנות הראשונה לא ברגע שכבר הגיע לידו הומר לליטל משום להניחו באיזה מוקם שירצה עכשיו יש מחלוקת דולה באחרונים המוגן אברום כותב שלו דווקא כשהגיע לידו בהתר הוא הדין אם הוא שכח ונטל את המוץ הזה בידיים רשע לטלטלה יותר אף שנטילה הייתה שלא יצרו גופו מקומו אבל האחרונים הכריעו שזה דווקא בכלי ש מלכתו לאיסור אז הכאילו אפילו שהגיע לידו בתר באיסור אבל מוצ מחמס גופו למשל כסף או אבנים שעירים בטעות הו מיד צריך לזרוק את זה הביר גרו חולק על המוגן אברום והוא סובר שהיתר הוא רק אם הוא התחיל לטלטל ברשות כך משמע ברן רש ביצ ולכן רק אם הוא זה הגיע לידו כ הוא השתמש בו לצורר גופו או שהוא צריך לפנות את המקום אז מותר לו להמשיך לטלטל עד היכן שהוא רוצה מביא המשת מס שיא טילטול מוקצה בגופו זה מחלק הראשונים אנחנו פוסקים שמותר בכל מקרה גם לצ דבר ה מוקצה כי זה לא נחשב טלטול כלל ולכן אם הונח אתזה דבר מוקצה על הקרקע מותר לדחוף את זה ברגליים זה מ זה תטול בגופו לא בידיים כדי שלא פסד אז הוא גורר זאת ברגליים מתחת זהרון ממשיך המחבר אבל ממו לצל דהיינו שינו צריך לותו לתקל שיורש שישו והוא מונח בשמש הוא מפחד שזה יבקע מהשמש או אשוא מפחד שגונב שום או אסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מביא המשב יסוד מהפרי גודים אפילו שאנחנו יודעים שהמיר לאקום אסורה מדי רבון ואפילו לומר לגוי לעשות דרבון למדנו בסימן הקודם רק באופנים מסויימים מותר אבל סתם ומר לגוי לטלטל מוקצה אסור אבל כלי שמלאכתו לאיסור שגם ליהודי יש אופנים שמותר לו לטלטל זאת אז מותר לבקש מגוי לטלטלו גם מחם או לצל עוד כותב משת בורו שאם הוא חושב גם לתשמיש מותר לטלטל אפילו שעיקר כוונתו מחם או לציל אז אם נרצה לסכם יש לנו כאן שלוש עצות אם הונח איזה כלי בשמש הוא מפחד שהוא יתקלקל היכול לעשות אחד מהשלושה או לטלטלו ברגליים למדנו שמותר או לבקש מגוי להכניס את זה הביתה או להחליט שהוא משתמש בכלי ואז הוא יכול להכניס את זה הביתה אפילו שעיקר כוונתו להציל את הכלי עכשיו מביאה הרמו דבר שהמחבר עצמו כותב בסוף הסימן מעניין למה רמו חוזר על זה אגו כל מוקס בטלטול אומרים אסור לגעת במוקצה זה לא נכון מותר לגעת במוקצה אסור לטלטל להזיז מוקצה אבגי בעל שנו מנד שור אם זה דבר שנוגעים בו מתנדנד למשל ביצה שנולדה בשבת זה אסור אבל אם זה דבר שהוא לא מתנדנד מותר לגעת בו מביא מת הלוקס מסן שי באופן שנגיעה לצור דבר המוקצה למשל הוא קופה עליו כלי לשמור אותו אז המום כותב שצריך להיזהר לו לגע אז אפילו שהוא לא מטלטל אותו אבל הגרור פוסק שבכל מקרה אפילו שהוא הוא נוגע לצורך המוקצה מותר כזמן שוא לא מתנדנד וכך כותב בדרך החיים הוסיף הרמו לכן מו ליגה במיו שביס כנס שניר קסולו אם היא לא מתנדנדת שנוגעים בה או אם מותר לגעת בתנור שדולק בו ייש אפילו בתנור שמטלטל לא קבוע והוא לא נדנד שנוגעים בו מותר לגעת אפילו בשעה שדולקת באש למשל ה רוצה להתחמם רוצה לשים עלזה את הידיים וחמות ליקר דובר עתר אמונ לדוב מוקצה וזה מותר אפילו שהדבר המוקצה תלוי וכשהוא לוקח ממנו את דבר ההיתר אז המוקצה מתנדנד למה כ הוא לא נוגע במוקצה ישירות זה רק טלטול מן הצד וטלטול מן הצד כמו שנראה לאלון אם הוא עושה זאת דבר המותר אז מותר אז כאן שהטלת נעשה כדי להסיר ממנו את דבר היתר אפילו שמוקצה התנדנד עוד הלכה שכתובה להלום בסוף הסימן הרמ חוזר על זה כחד ניפוח לנפ בפיו וכך העף ט איד ולא מקר טלטול אלא מותר עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: