האם מותר להקליט במוצאי שבת דבריו של אדם שטרם הבדיל?- רצ"ט ח' - י'
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר להקליט במוצאי שבת דבריו של אדם שטרם הבדיל?- רצ"ט ח' - י'
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סמן רט סעיף חס הסעיף שלפנינו לא עוסק בדיני אבדולה אלא בדיני ברק סנן אדם מבדיל על היין אם הוא שתה רביס הוא צריך לברך על הגפן מה קורה אם הוא מיד אחר כך הולך לאכול סעודה אז בסעיף הקודם למדנו בשיעור הקודם מה קורה עם היין שהוא שותה בתוך הסעודה האם זה נפטר בברכת היין או לא אז נו שתי שיטות שיטה אחת שאם הוא מבדיל באותו חדר הוא מיד הולך לסוד אז הוא פותר שיטה שנייה רק אם הוא הבדיל אחרי נטילת ידיים אז זה נוגע גם ליים ברוח חרונו עלין אבדולה אז בזה כמה אופנים ונקדים המשור לום מביא לגבי קידי שפסק השולח בסימן ר המבז שלא מברכים עלי רוח אחנו בכל אופן שהוא בין אם הוא שתה יים בסעודה בין אם הוא לא שטה בין הברך ירקס המוזן על בין אם לא כי בירקס המוזן פותרת גם את ין הקידוש אבל כאן נראה ששית הסתור שקידש שונה כיוון שזה צורך סעודה כאין קידיש אל מוקם סודה לכן שייך לסעודה והוא נפטר בברקס המוזן מה שאם כן יינה אבדולה אין לו פה טרוק שלעצמו בברקס המוזן כיוון שהוא לא שייך לסעודה למסה אדם ששותה יין כדי לשרות את האכילה ש במעיו לפני הסעודה גם כב לברך אבל כאן כל המטרה שין עבדולה זה לא לצורך הסעודה בכלל זה גורע מיין שבו לשרוט את המאכל כיוון שהוא בא למצווה ע כמה משלמה שפש שלוש שולחן הרוך משמע שגם אם הוא יכוון להדי בברק סמוז לפתור את ן עבדולה הוא לא יפתר אבל למיסה הוא כותב שאם הוא כיוון בדיה אז הוא כן פתר אז למיסה נרא קה משולחנו שלפי שיטת זו לפי שיטת התור כדי שלא יצטרך לברך בחרן לין אבדולה זה דווקא באחד משני האופנים או שעתיד לברך על ברכ סמוז ואז יברך חלב על הגופן אחרי שיאכל את כל הסעודה וישתה את אז הוא יברך עליו על הגופן יפתור גם את יין ה אבדולה או באופן שפותר על ידי הגופן שהוא עשה בהודו גם את היין שבתו חמ וזן קנה לפי שתי השיטות שלמדנו או שהוא הבדיל באותו חדר או ש הבדיל אכן נטילת ידיים הוא באמת שתה בתוי חסודה אז הוא כישר בין השטיות והרי השתייה ש בתוי ח המוזן ודאי נפטרת על ידי ברקס המוזן ממילא נפטר גם היין של הבדו ל באותה ברק סמוז אז זה אחד משתי האופנים או על ידי לגפן של או על ידי ברקס מוזן אם יש קשר בין שתי השתוות אומר המכב כשפ הין שבתו חמוז באמת שתה ין בתמוז שאין צריך לבוא אכלו גם אין צריך לבואנו על שדו כ שתיה אחת אוזן פותרת גם את יי דולה אבל מה קורה ואם אין לא יהיה לו אחד יש לו רק אחת של יין וסוב שיביאו לו יין יסו שאז הוא יוכל לברך עלי סמוז ובדיל לסוס שיש לו כעת למה חבר אומר סובו שיביאו לו יין יוסו אומר המשב שתי דברים כי אם אין לו יין יותר אז הרינו בס רשת גבוב שיש אומרים שעדיף לאכול כדם את הסעודה ולהבדיל ולברך על אותה אז לכן בהכרח מדובר שהוא חושב שיהיה לו עוד לכן הוא מבדיל כעת על עוד אם הוא לא חושב שיהיה לו עוד אז נכון אפילו לדעת הסופרים שוא יבדיל ואחר כך יסעד ויברר בלי אז לא כדאי לברך את רקס על הגפן רק אחרי הסעודה אל מיד ברך על הגופן ק פה עדיין יש לו אופציה לברך על הגופן הכו ש ברוכה אז אם באמת הביאו לו כוי ש ברוכה אז כמו שאמרנו על הגופן שלכו שברו פותר גם את דולמה קורה ואחר כך לא הביאו לו יסו סמוז בלוקוס יש מש משית הסתור שצורך לבוא ברוח החר על כושל אבדולה כי זה לא נפטר בברק סמוז למסה זה דסטור המוגבר מוכיח מראש שאין הבדל בין יין קידוש לין אבדול למיסה היין הזה לפני הסעודה והוא פותח את האוון ולכן זה נפטר בברק סמוז וגם בבור גרו דתו כמו גנ אברום ועל כי נירה אומר המשבר משמעות המשת בורו שאמנם לכתחילה אם הוא יודע שהוא לא ישתה בסעודה וגם אין לו לדקס המוזן יברך על הגפן לפני הסעודה אבל אם לא ירך לפני הסעודה סוף מכס לוקל לא יברך אחר כך כלפי המוגן אברום הוא יוצא בברקס המוז סעיף טס כידוע יש אלכס קדימה אדם הולך לאכול שתי דברים צריך להקדים ולברך על החשוב יותר ו כולי אז אם יש לו יין ולחם אז לחם קודם אז גם בעבד אם הולך מיד לסעוד הלחם קודם אז פה למסה הוא לא יכול להקדים בכל זאת אם צדו אם הוא לא רוצה לסעוד מיד אפילו שמונח כאן הלחם אין דידי דזה רק אם הוא רוצה לאכול את שני הדברים צך לזור ש יבי לחם לשולחן קדם אבדו וא כמו בשבתו מכס לפי שהוא מוקדם בפסוק וצריך להדם לא יכסנו אז המעשה כא להקדים כ אסור לאכול לפני אבדולה אבל כיוון שבעל הדין נותן להקדימו זה ביזיון לפת שמקדים לו דבר אחר לכן יש או לא להביאו או לפחות לכסותו ונעבור לסעיף י סעיף מאוד יסודי הכלל הוא כך מדריסה מיד בצת השבת כמובן קצת סף שבת כמו שלמדנו בסמן רג יצא שבת מותר במלוכה אפילו לפני שהבדיל אבל חר חזל אסרו לעשות מלוכה לפני שהוא יבדיל למה כימה שלא הבדיל אומר המשת עדיין חל קצת קדושת שבת עליו ואסרו במלוכה אז אומר המחבר אוסו לסוס שו מלוכה קודם שיבדיל אפילו מלוכה שאסורות רק מד רבון מובה כם הגשה זר בוך שמי שלא הבדיל רוצה אדם אחר שכבר הוציא את השבת לקטו אסור לעשות כן כי זה יתכן שנחשב כשג ולא ססק רק אם הועבר והקליט מותר להנות מזה במוצא יום טב דס הגשה זר בוך שלכאורה מותר לעשות מלכס אוכל נפש כמו בישול וכדומה לפני אבדולה כיוון ש לא מסתבר שיה יותר חמור מיום טב עצמו ממשיך המחול ואם יבדיל בתפילה אמר התוכן אונו מותר לעשות מלאכות אף על פי שעדיין לא יבדיל על ומצ כסס מלוכ קודם שבד בתפילה המבדיל בין הקודש ין הכל בברו ואוס מלוכ אבל אמירת שבוע טוב לא מספיק כמו שמובא כאן מביא השבור מהלבוש ש אומר בורך המב בין הקודש ובין החול וזה לא ברוך כיוון שהוא אומר בלי שם ו מלכוס ודי בלשון זו לן סת מלוכ שוא קר בעלמה ללוות את המלך הוא לא צריך לומר כל לושן של הבדול אבל זה הכל עשות מלכס לעניין אכילה לא מועיל עד שיבדיל אבדול גמור על וגם בתפילה אז משמעות המשת בורו שכדי לאכול צריך גם על וגם בתפילה מצוין כאן שמקומות אחרים משמע שברגע שהוא הבדיל על מותר לאכול אפילו שעדיין לא יתפלל ערבית אז שי כותב שם משתבר עליו דוק עיקר הנקודה היא שלפני אבדול על אפילו שהבדיל בתפילה עדיין עשור באכילה אומר המשת בור ביום טוב שחל מוצאי שבת ורוצה לעשות מלכ פ שמותרת ביום טו ולא הבדיל עדין בתפילה כי בתפילה אומרים נוך המבדיל בין קודש לקודש בלי שלוס אומר המלוכ אבל נין אכילה אפילו הבדיל בתפי שמונו אסור עד שקדש כדין יוז הגו וכן נושים שנו מבדיל בתפי רוב אנשים לא נהגו להתפלל ארס כי תפיס רשו ק גברים קיבלו על זה על עצמם כחובה יש ללמדו שמרו הבדיל בין קודש לכול קודם שיעשה מלוכ אבל כן מביא הרמו חידוש שרבינו וחם וישם דכל זה שאסור לעשות מלוכה לפני אבדולה במלו גמור כגו קוסב רג אבל דו קסה נר בעלמה זה מלאכה בלי טרחה או יצו מרוס לרוס אין צריך לזה כיוון שמדר גם בלי אבד מותר מלוכה זרקת חומים הקילו במלוכה שים בירך מובא כם בריס קרוב מהגרי שמבאר שהם סברו שאין איסור המלוכ נמשך מאיסורי שבת כי אם זה נמשך מאיסורי שבת כמו שוסף טוען כמו שכבר נראה מה ההבדל ב כזו למלאכה כזו אלא מכבוד אבדולה שלא יעשו מלאכה לפניה לפי כך לא נאסרה אלא מלאכה גמורה ממשיך הרמו ומזה מכוח רבנו אוכם נספ שת המג וקל שמדליק עם ניבית הכנסת מיד שאומר הכל ברוכו אפילו לפני שאמר נטונו לפני שאמרו בח מבדיל אבל קר כסבור רנו ולמן גם מאוד מפקפק במנהג זה וגם בס יוסף מנין לחלק מלו למלוכה גם רבנו רוחם יתכן שלא כיוון להקל בזה רק אחרי שהבדיל בתפילה כן מסיק שדרש ברבים שלמדו את בנותיהם לומר המב מקודש לכול לפני שעשו שום מלוכה כל שכן אלה שערות עצים ואש מחמות מים זה מלוכ שיש בטורח גם לרב רוחם ודאי שאסור בעל נפש יעשה כמו שכתב בדרכ מויש בשם הזורע וכך גם מקר בזוהר לא להדליק נר עד אחרי סד הקדושה אפילו שכבר אמר נטונו עד אחרי ונוי מתוקו שלא ידליק נר אבל השמש חזן הכנסת מותר להדליק נר אחרי שהבדיל בתפילה או אמר בברוך מבדיל בקוש לחול משום כבוי שלא ישבו בחושך זה הכל להדליק נר לטלטל נר אז ודאי שמותר גם לפני התו קודש עכשיו יש כאן חידוש המשת ברור כידוע בום ביום תב שני של גוליס בחוץ לארץ אסור להכין שום דבר מיום ת רישן ליום תוב שני כחד קודש אחת חול וגם להביא יין מיום לחד החברו עסור אז אומר המשת בורו להביא יין מיום תשני אחרי שחש אפילו שעדיין לא התפלל וגם לא קידש את הקידוש של יום טוב שני מותר כן בזה משום מלוכה רק משום מחונה מיום טוב לחברו מכיוון שנתקדש היום מותר למיס הגשה זואר בך טוען שלכאורה כל מלכס יום תם מותרות משכ שכה לא שהיה ח הבדול לא מבדילים מיום אחד לחברו אלא משבור כאן דיבר בבן אש מושס בנש מושס עדיין לא לילה אז הוא הקיל בחון אלא מלאכה גמורה אבל הרב ווזנר אומר שכל מלאכה באמת אסורה עד אחרי שמקדשים קידוש יום ת שני רק נשים ברגע שאמרו בורך הו בית הכנסת שהם שייכים אליו אמרו בברוך הוא אז נהגו לעשות מלאכות אבל האנשים לא נאמר מ זה חי משבור הקיל רק בהת יין מביא השבור דבר ידוע מריל מיד בצת השבת קיפל את הטלית כדי להתעסק מצווה מיד שבת בבוקר אחרי התפילה א אפשר לקפל מצווה לקפל אז מד מצאי שבת הוא קיפל ויש שאומרים לידס מים בכל מצאי שבמה כי יש אומרים כי בהרה של מרום סובב כל משב כס ומי שפגע בו ושמנו רכל החלב ולא גןג מי שמוף מכול ל הקודש אצלו עדיין שבתם ש ושם מבואר שמותר עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה