האם מותר להסיר בשבת נמלה הנמצאת על החולצה?- ש"ח ל"ו - מ'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להסיר בשבת נמלה הנמצאת על החולצה?- ש"ח ל"ו - מ'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שח סעיף לדבוב למדנו שמותר להוציא גרף של רעי גרף זה כלי שעשוי לרעי זה שם כולל להיתר שמשום כבודו התירו להוציא דברים שמעוסים עליו אבל פוסק המחבר אין אויסים גרף של רי לכתחילה דהיינו להובידובו שאוס למוס כדי לא יצאו לכשי מועס אבל אובעשוי וזה מאוס על מות לא יציו למעיסה בגימור משמע שאפילו אם לא עשה כדי להוציאו אלא דבר שעשוי לבסוף להוציאו גם כן אסור שאף שהתירו להוציא ש דבר שמעוס מכל מקום לעשות לכתחילה דבר שיהיה בוודאי אחר כך מאוס לפניו יוציאנו אסור ומה שאמר חרב בנקט כדי להוציאו משום סיפה שבדיעבד גם אם העשה זאת כדי שיוכל אחר כך להוציאו מותר להוציאו יתרה מכך מובא כמסים שש למחס שאפילו דעתו שישאר הגרה במקומו ולא יטלטלנו לאחר מכן כתוב שאסור וביר לא חשם שהמניע חפץ על דעת שיהיה אסור אחר כך לטלטלו זה בכלל מבט אל כלי מיכונו אומנם להניח לפניו קליפות בשעת אכילתו על דעת לזורקן לאחר מכן כותב בשיד בקובצה שמותר רב ניסי מסביר שיש להתיר זאת הפיורה ברשבו שפסולת שאי אפשר לסלקים בעוד יום לא נאמר איסור עשיית גרב שרי לכתחילה וזה פסולת שמיוצרת בשבת גם בדעס הרב מה בשולחנו אחוריו שיש לזרוק את הקליפות לאחוריו ולא לנחן לפניו באופן שיהיו גרף דע סגרי שלישי שבזמנינו רשאל ליתם על השולחן לפני לאחר מכן כר לפי הרגילות אצלנו גם אם יזרוק אותם מאחוריו לקרקע עם מעשו ויצטרך לפנותם להזמין גוי לשתות איתו יין באופן שישארו בכוס פרורי פת שנשרו ביין ונאסרו בשתייתו ומחמת המיוסף פנו את הכוסבר בסמי ש חופי שמותר כפרורים בטלים לכוס ולא מופכים אותם לברוסיס למוקצא החזון איש כותב שזה זה לא ברור ה מותר כהזמנה לא נחשבת כעשיית גרב של ר לכתחילה סעיף לז מיוסד על מעשה בגמרא במוקים די כפסידה יכול לבוא הפסד אם ישאר הגרף שם במקום שהוא מונח שיגנב שם או שר כלול והוא מונח בבית באיזה חדר שהוא לא דר שם או שהוא מונח בחצר מקום שאין דרסת רגלו שם שאז אין היתר להוציו אז מותר להכניס מטוסו אצל גרף של רי ולקבוע ישיבוסום כדי לא ציוויים למשל ככניס שם את המיטה לשכב עליה או יכניס שולחנו ויאכל שם שעל ידי זה נחשב כאילו דירתו שם וממילא מותר להוציא את הגרף ואפילו שינוי עם גרף שרי לכתחילה כאן במוקסידה והוא מביא את עצמו אל הגרף מותר אבל ישיבה בעל משם זה לא מועיל צריך ישיבה קבועה שתפריע לו לשכף שם או לאכול שם כאלה דברים זה יתיר לו לטלטל את הגרף שלרי אחר כך וכך הוא ינצל מהפסד סעיף לכם חזו הלכה שהייתה נוגע בזמנם בזמנינו לא כל כך נוגע בזמנם לא היו מרצפות הקרקע הייתה מלאה בעפר אז מלופס אופני על קרקע ומחד קרן זובס בפינה מסוימת בעצב כגנו לחס בזה ואף על פי שיתכן שלא תצרוג בבית ולא יצטרך לחול בסמ טוב צדק חס שנחשבחוד ומותר לכסותב בו והוסיף שכך הדין ככניס את החול בסתם אבל כשכניסה מל להשתמש בו תשמיש ודאי מחלוקספוסקים מותר להשתמש בו תשמיש ספק כותב המשתברו שצריך להיזהר שמוציא את החול שלא יעשה גומה דני שיתול בשווה או שהחול דק או תיכוח שתכף שנותן את החול נופל לתוך הגומה וסותמה והוא לא עושה כאן חפירה ומשלמ מסיין לשים את טוב סק שם הוא כותב שאפילו בעפר שכבר נטלש ונחפר וכן בעפר שבכלים שייך איסור של עשיית גומה אבול אומר המחבר אם לא יחד לקרן זוביס בוטל אגב עפרס ואוסלטלטלו דהיינו אפילו אם בעת שהכניס את הקופה לבית אתה כוונתו לכסות בוצאה ורוק שהוא יצטרך מכל מקום כיוון שפזרו באמצע ביתו והוא לא שם אותו בקרן זווית וזה נעשה למדרס רגליים הרי הוא בטל לגבי קרקאית הבית והוא מוקצא ואסור ולפי זה אסור לקחת בשבת מעט מנכון שמפוזר בקרקע בטבש בו לאיזה דבר כי רואים שזה ודאי מוקצה גם שהוא מכניס בטל לזה אגו כיוון שאמרנו שאפשר לייחד חול והפר לשיבוש לו מוט ליקח פרס התמונים בחול כי אינו סיפוקצה כי זה מיוחד להתמנת הפירות אם הוא תמום בעפר שלו מוקצה איך מוציאים את הפירות נראה בסמ יא סעיף לס כאן נראה יסוד ידוע שכל בעלי חיים כיוון שאי אפשר לעשות אותם שום דבר בשבת הם בכלל מוקצה מחמס גופו כמו עצים עוונים אומר המחבר אוסו לטלטל בשבת בהימו חיובוף גם ציפורים טוקים שמיעדות לנוי ושעשוע כותב הראש שמוקצם כיוון שהם משתמשים בעלי חיים לא חילקו חום באים בעלי חיים אקווריום דגים אז גוריסמו שמחמיר שזה מוקצה מידוך רב חיים נו בקצס השולחן כותב שאפילו שאת הדגים עצמם אסור לטלטל אם האקווריום כיוון שהדבר עשוי לנוי מותר וכר גם דעס הגרשה זו בו שמסתבר שבזה הראש מודה בפרט אם הדרך גם ביום חול לטלטל את האקויום לעבור מקום למקום עוד מובא כמגשה לעזור בו שכל כלא שמיד לא לחת עיברים הוא לא מוקצה כיוון שהוא עומד לשימוש של טלטול בסימן שטז מובר שמותר לטול כי קינה ופרעוש מהגוף מהבגדים ולמה זה לא מוקצה כותבים הפרמגונט לדובידוד כיוון שהקינה והפרוש מעוסים הם אז נחשב כגרף שלרי לכן מותר אפלו שזה מוקצה להוציא זבוב מהמאכל באופן שזה לא בירו כותב החזוני שמותר כיוון שזה לא נחשב כטלמו מוקצה אלא כתיקון אוכל מוסיף המשתברור אפילו אם עלול להגיע להפסד על ידי על ידי הבהמות חיות ואופות למשל שיש לו עוף שפורח על גבי כלים יכול לשברם אסור לו לתפוס עוד בידיים אפילו באופן שהעוף מורגל בבית ואין משום ציידה אסור לטול בידיים משום מוקצה אלפריח נמה להם כי איסור טלטלו לאפילו מוקם הפסד לטלטל בעל חיים על ידי גוי כדמנה ההפסד זה מותר כדין שבוז דשבוז מוקם הפסד אבל אפילו שהאפרוכים הם מוקצה ואף על פי כן מותר לכפות את הסע לפני האפרוחים כדי שישתמשו בזה כמדרגה כדי שיהיה לו וירדובי ואפילו שכש שהפוכים עליו אז הסל בסיס להם הם בזכשש ביטל כלי מכונו שהוא גורם שהסל יהיה מוקצה כיכול להפריחם כל שעה באמת בודם עליו כל מה שהפרוכים עליו עוס לטלטלי ואם היו עליו בן השמושס אז אפילו שירדו אחר כך אז כיוון שזה היה מוקצה בן השמושס מי קצל בן השמושס קצו לכוליו לתפוס את הסע לנער ממנו את האפוכים כותב החזון שאסור רק להפריח מותר והוסיף שאם היה בדעתו להפריח את הפרכים במשך השבת אזתסטוס וסכם מותר לנרם כי זה לא נהפך לבוסיס כמו שנראה בעזרת השם סימן שינטס סעיף מ קדינמד לגבי הולכת בעלי חיים אז היסוד הוא שגם מקצת מוקצה אסור לטלטל כמו שמבואר לאלון שמת שהוא מוקצה אסור לטלטל פה אפילו עבר אחד המשומצר בליחהם התירו טלטול כזה ולכן כל חייבוף בין גדול בין קטן מדדמויסם בחוצם מה זה ק דידוי דהינו שאוכס בצבור בצדודים ומליכון אבל דווקא אם צריך הבחים לכך כי אם הם לא צריכים אז טלטל במקצא הותר רק ממצא בליכים מותר ובלבד שלי גבי ב שיקרו רגלי מן האורץ כזה טלטול של כל הבלחי דמוקצמים ואסור לטלטלו המחב מדגיש בחוצו בשוסורבים אסור שגזרו שמה יגביהם ויבירם דלדם זה ישראל חטוס כי בבהי ובשונה מהאדם שנראה בעזרת השם בשיעור הבא לא אומרים חי נויסס עצמו ויש חיוב מדריסיס על טלטול בהמה מה בראשוס רבים מה קורה עם קרמליס אז בטו ובלבוש מחמירים בזה הבסיוסה מצד להקל בקרמלי שכל האיסור רק מן הרבונון מוסיף המשתבור השרן כותב שכל האיסור זה רק בבמו דקו אבוג גסו לאסרו שמה הוא יגביע זאת כי הם הולכים בקלות אז בעגלים גדולים כן אפשר להקל בקרמליס החזון איש כותב שגם עגלים קטנים נחשמים כדולים עניין זה סוס יתכן שאפשר להקל לא רק בקרמלס אל גםבר שהוא סורבים כדעסרן כיוון שזה רקס מדרבונון אז למיסה אמרנו שלהגביע את הכל אסור אפילו שיש כאן צר בלי חיים אומנם בסימן שני מובא מלבה שמוקצר בליחיים יש מתירים גם טלטול גמור ה כמו שדיברנו שם דגים קטנים של מר ציו הקברים אוכלו מהדגים הגדולים אין יותר משומצר בלחיים כמו שמובא כאן מכמה סיבות לומר לגוי להוציא הסתפק בשוט הרצבי מותר כי ייתכן שזה כמו שבוז שבוז זה מוקם הפסדברנו על דידוי מה קורה אם לסחוב אותו לכוח הסתפגשה זו ברוך שמה נחשב כטלטול כולו ואסור גם ממוק מצר בלי חיים לטלטל את צערו של הבלחי כגון לקנח את הדעה בזנב הסוס וסימן שבז מבואר שדעסתשבס אסור לעשות כן מפני שמטלטל מקצתו של בלחי שם הוא מפקפק בעיקר דבריו לסובב בורג צידר צבי שאינו נחשב כטלטול כיוון שאינו מזיזו מקום למקום וכך מבואר בפסף הפסקת שובה שלחיצה עלגבי מתק חשמל כשהזרם מדותק אין איסור משומטלת למוקצה כי המתק לא זז במקומו אלא רק סובב על צירו אבל הגזו ברוך כן מחמיר בזה מסיים המחבר אמרנו שמותר לדות זה בכל בעלי החיים חוץ מתרנגוילס שאם מדעדינושוי מפני שמגבס עצמו מן האורץ בטבעה כשמדדים אותם ונמצו זה מטלטל את כולה אהבול דויכי בוייסו דוחף אותם מאחוריה ביודיים כדי שתיכונס הביתה ודיברנו שלדדות מותר רק לסור בלי רק במוקום של צר בליחיים אבל לדחות אז זה מותר זה טלטול פחות הוא רק דוחה אותה רק דוחף אותה אז אפילו אם זה רק לתועלתו לא כדי לאכילה אלא לתועלתו כדי שלבוא ידי הפסד כגון שברכה מהבית או שהיא בכה מן הביצים אבל אם אין שום הפסד לא מבחינתה ולא הפסד מומון אז אפילו התחייה אינו נכון לעשות כיוון שאינו לצורכה אז סתם כך לא כדאי לדחות לדחוף אותה אם אין צורך בכך עד כאן הדף היומי เ
לצפיה בתכנים נוספים: