האם מותר להניח מאכל לא מבושל ב'כלי שני'?- שי"ח ד'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להניח מאכל לא מבושל ב'כלי שני'?- שי"ח ד'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש יחס אמצע סעיף ד במילים ואם הוא דוב או יובש כמו שהזכרנו בשיעור הקודם כתוב בגימור שכלישיני אינו מבשל אבל חז"ל גזרו משום זה כמבשל אומנם כמו שנראה בסעיף טס על פי הגימורה בתבלין לא שייך מאזה כי לא מתכוונים לבשל את התבלין אלא להטעים את התבשיל ולכן מותר להכניס סו בכלי שיני כמוכם כן מוברקמהחזוני שמותר לתת פרוסת לימון בכלישני שאת צולדס בוי וכן לגבי עלי ננה מתיר באור לציון עכשיו כך יש עוד חומרה כי משמע בגימורה שיש דברים שמתבשלים גם בקלישיני כיוון שהם ק לייבשל עוד דבר נגדים ונאמר יש דין עירוי שאני שופך מכלי על דבר מאכל אז נחלקו הראשון האם אירועים מבעש של או לא לדע רשבם הוא לא מבשל כלל לדעס רבינותם מבשל כדי קליפה בעובי של קליפה ולעלום מסעיף י נראה שנפסע כמו רבנו תם עכשיו נעבור לדברי המחבר בשיעור הקודם למדנו שיובש שנזבשל אפילו שהוא הצטנן אין בו בישל אומר המכבר אבל ואם הוא דוב יובש שלא ינזבשל מלפני השבס אין שירנויסוי בחמים בשבס בכה חמים שצולדס בהם ואפילו שלא מניח זאת עד שיהיה נימויח ואפילו בכלי שיני כמו שאמרנו מישהו מר זה כמבשלול מדיים אוסי בך מבש ושופכים עליו מים חמים הבהכרח הכוונה לאירוי מכלי שיני כי מכלי ראשון כמו שדיברנו אסור להראות עליו כי הוא מבשל כדי קליפה המקלי שיני מותר לערות וגם על דבור לך כי זה לא מבשל כלל זה כמו דוכה בעלמה חוץ מן המוליח היושון דג מלוח משנה שעברה ומן הדג שניקרויס האיספנים שהם בטבע ם שאינום צריכים בישול אלו מעט והדוחוסון אפילו לשפוך עליהם מים מקלישיני דהיינו מילתי מים בכוס מהמיחם ומהכוס הזו אני שופך על הדג היא גמר מלחתון וידך בשבת חיב חטוס זה הכל במים חמים אפילו בקלישיני אבל בצוינן מותר להדיחו וגם לשרוטו בהם ואפילו בדבר שעל ידי שריה בצוינן נעשה רוי להכילה כי כל דבר שאינו אוכל מותר לעשותו אוכל אוכל בשבת ברלוכם מעריך דלא יקרפי בגודים שעוסר משומק בפטיש אין איסור לגרום לדבר מאכל שיהיה מוכן לאכילה אלא אם אני עושה זאת בדרך בישול בדרכים אחרות מותר אמנם בשולחו בסימן שיטס מבואר שאסור לשרות קרשינים במים כדי להסיר מהם את הפסולת שעל גביהם ויש בזה משום בויראו אז מבאר הגרשה הזו ברוך למה כאן מותר להסיר את גרגירי המלח שבדג על ידי הדחתו או שרייתו לא במים אז הוא כותב שאולי יסוד ההיתר כשהמלח מונח על גביו כפי שמותר להדיח בשר מהדם שעליו המלח מונח על גביוב עוד כותב שיתכן שטעם ההיתר הוא משום שנחשב המלח כיפת הדג ומותר להסיר קליפה סמוך לאכילה אמנם מביאה משתמור שנחלקו החינים איך הדין בדברים שאפשר לאכול אותם על ידי הדחתם במים צוננים שיש אומרים שממילא אין איסור לדיחן גם בחמים מכלי שיני לפי זה דג מלוח שבמקומנו שנקרא ארינג שאפשר לאכול אותו על ידי הדכה בצוננים ולפעמים אפילו בלי הדחה מותר להדיחו גם במים חמים המטז משמע שעוסר בזה כיוון שלמעשה כעת התיקון נעשה על ידי ריכוך שנעשה על ידי המים החמיםישיני מסיים שתברו שנוחנינוג למיס כתז ולהדיח זאת רק במים קרים ולא במים חמים סיום השיא בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: