האם מותר להחליק פני מאכל בשבת?- שי"ד י"א - י"ב
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר להחליק פני מאכל בשבת?- שי"ד י"א - י"ב
בסיעתא דשמיא סימן ש יד סעיף יא כאן נלמד כמה חילוקים בסתימת נקב שבחבית אז ראשית כל נגדים ונמר מה שהמשתבור כותב לאלון שכל הנידון זה דווקא כשהוא סותם זו בדבר שאין דרך לסתום בו אבל לכולם מותר לסתום בעץ כגון בברזה בפקק כמו שהוא הדרך תמיד לסתום בו זה ודאי לא נחשב כתיקון לחבית אז נראה כאן שתי חלקים. חלק אחד זה סתימה בדבר ששאר בו מרוח. אחת אם לא חשה באיזה ממרח שהוא ממחק את האור, מחליקו, מהשערות שליו. וזה שייר גם כשוצה לסתום חבית עם שעווה ואז יש חשש שהוא יחליק את השעוה בתוך החור. הנידון השני זה מישהו מתקן. חבית שיש בחור ואתה סותם את החור אתה מתקן את החבית. אז זה נראה את שתי החלקים. אומר המחבו או סוולית שעבו אוי שמן אוב שמן סמיך בנקב החוביס לסוסמו מפני שמן הריח אפילו שאין מרוח בשמן כי אין מרוחו ניקר כל כך אסור כי גוזרים אוטוש אהבה אבל דווקא שמן סמיך שמן אב כיוון שייר בו קצת מרוח זה בא אפשר להתחלף עם שעווה אבל לא שמן רגיל עכשיו כך יש כאן עוד נידון שמגנברו מעורר שעוה זה חומר גלם אז זה לא כלי מייצרים זה נרות וכדומה אז זה מוקצה אז איך בכלל יש נידון אם אפשר להשתמש בשבע אומר המוגן אברהם מביא משתבור שמדובר שהכין אותו לתשמיש מ מאתמול אז אין בו מישהו מוקצה ולכן מותר לטלטלו וגם לא גוזרים שמע ידביק אותו לכותל או לדבר אחר כי גם הוא ידביק זה אסור רק מדרבוננון שמה ימרח כל מה שהוא לא במרח זה רק לרבוננון אז לא גוזרים גזרה לגזירה הבאמת זה פלא מה שייך להכין מערב שבת אם אין שום שימוש אפשר לעשות בו בשבת אז מה שייך להכין אותו חשוך מקום מתפלא על זה מביא משתמרות ששומן וחילב דינו כשאבה ולמעשה שומן זה אוכל ואין סמרח באוכלין המובא כמה ברלוכל להלון שאין שמרח באוכלין דווקא כשהוא מרח את האוכל עצמו שהוא מורח פרוסה עם חמה וכדומה אבל אם סותם בו פי חרבית ומרחום מלמעלה שייר בו שם המרח כותב רבי שתבור כיוון שהאיסור בשבע זה משום חשש מרוח אסור אפילו אם מכניס השמן בתוך הנקב אלא בהנחה בעלמה על גבה ולמעלה וגם כמובן שאין הבדל בין תמיד חורכם למורץ שנראה לאלון ממשיך המחבר אבל בשאר דבורים דלז בו משהו מרוח רוצה להכניס איזה צר קטן או איזה כיסם אויל ואין הי יוצא אוז מוותר מותר אפילו להכניס לתוך הנקב כיוון שאין היין יוצא גם בלי תיקון אז זה לא נראה כמתקן אבל ואם הו היין יוצא דרך הנקב אוס לסוסמד רבונון כי מרקמתקן כמו שאמרנו דווקא בדבר שאין הדרך כמו בצרוק קטנה בכיסם דבר שעומד לכך שזה לא נראה כמתקן אז למעשה המחבר מחלק בין אופן שהיין לא יוצא דרך החור שאז מותר כי זה לא נראה כמתקן לבין אופן שהיין יוצא אבל האחרונים נוקטים כדס הרמבם שהוא חולק והוא סובר שאפילו אם אין היין יוצא דרך הנקב גם כן אסור להכניס שם שום דבר בתוך הנקב לסתמו כי זה כין בואינה כי למעשה הוא משלים כאן את החבית אלא על גבי הנקב מלמעלה שאין בזה משום בניין זה מותר אבל דבר שלא מתמרח, דבר שמתמרח זה אסור כמו שלמדנו בתחילת הסעיף ממשיך המחבר ואפילו ליטם בושום רוצה להכניס שם שן שום דרך הערום לא ימר שהנה מכוון אלו להצנישום גם כן אסור אבל אם הוא תמיד חוכ לערים בכך להכניס שם שום להצנעה כיוון שהוא תלמיד חוכם אין לחושב בו שם נתר על ידי הרומה יבוא לעבור על יסוד הרבנו זה אפילו בלי הרומה לכן גם אם נוזל יין מהנקב אז תמיד חוכר יכול לעשות הרומה להכניס שם שום ולומר שהוא מכוון רק לצניות שם. עכשיו כך בהרבה מקומות שכתוב שיש כולה מיוחדת לתלמיד חוכ אז כתוב שבזמנינו אין לנו דין תמיד חוכ אבל כם מביא משבור מחלוקסמום כותב שליין זה אין להחמיר וגם את המתחוכם שבזמנינו נחשב כתמ חוכ לגבי זה שחולקים עליו שגם כאן אין היום כולזו ובק לגבי ממריח שנחלקו פה איסקמני לגבי פקקי אוזניים שעשוים משאבה שבשעת הכנסתם לאוזן הם מרכים בצורתם כדי שיתאימו לצורת עלת הו אוזן הגשה זברך כותב שם מכנסתם לאוזן משום איסור ממריח מידח הגרן קרליץ כותב שכיוון שמכניסם לאוזן יוצר בהם צורה כצורת עלת האוזן וכך נשארת צורתם יש בהכנסתם לאוזן בשבת משום איסור בווינה נעבור לסעיף יב זו ההשלמה לסעיף א' כבר הזכרנו את הסעיף שם שם למדנו לגבי סכין שתקועה בחבית וכאן נראה לגבי שסכין שתקועה בכותל או שתקועה בספסל בכל דבר תלוש אומר המחבר סכין שהוא תוכוב בכויסל של איצים בודעים אוסו לא הציו בשבס כיוון שהוא דובר מחובר בשונה מספסל שנראה בשונה מחבית שלא דבר מחובר וכיוון שזה מחובר ועל ידי יוצאתו כיוון שהיה מתחילה תקוע קצת בחוזק אי אפשר שלא יתרחב הסדק שם וסיאת נקב כלשהו בכותל מחובר יש בו משום קודח שהוא טול דדבוינה ואפילו שלא מתכוון לכך כמעט פסיקרי שהוא בהכרח שיהיה הרחבה לכן אסור המשתבור המציין למשהו הוא כתב בספקות יא שם הוא מביא מאחורני שמעיקר הדין יש להקל כי יש כאן כמה צירופים זה כלחיד וכולי אבל האוי לא מנההג בזה יסור המרחב נקעת קותל של עץ כי בקותל של אבנים מצוי כמה פעמים שאין השורות דבוקות זה לזה ואז אם זה טחוף בין השורות מותר להוציא אפילו לא שלף ונעצם בעוד יום כמה פעמים כיוון שזה לא מרחיב את הנקב ממשיך המחבז הכל במחובר האבו מתוך בספסול וכן בכל דובו טולוש מותר לו ציו כיוון שזה לא אין איסור בוינה בספסל אז אין חשש שהכחור יתרחב אופן שלא מתכוון לכך אגו ואם דוצו ושולופ בו אדיועים אפילו בקויסל שורה אם הוא נעד זאת מבעוד יום והוא שלף והוא שוב החזיר אז מותר בשבת להוציא וגם להחזיר אחר כך כיוון שכבר החור כבר ורחב וזה לא פסיק ריש שירחיב את החור אבל אם הוא רק נעץ ושלף רוצה כעת בשבת להכניס בחזרה וזה מחמיר המשתברו כי עדיין לא התרחב המ שהוציאו פעם אחת מן הכותל אז נכון שהרמו כותב דוצו ושולפו אבל צריך לומר שהכוונה דוצו דהיינו הכניס שלב ושוב הכניס ואז מותר להוציא ולהכניס כמה שוא רוצה בשבת עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
