האם מותר להוציא מהמרק יֶרֶק שאינו חפץ בו כשחבירו יאכל אותו לאלתר?- שי"ט ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להוציא מהמרק יֶרֶק שאינו חפץ בו כשחבירו יאכל אותו לאלתר?- שי"ט ג'

סיעתא דשמיא סימן שטס אמצע סעיף ג אמצע דיורי הרמו אבול כל שום מין חוד מהשיעור הקודם למדנו הרמו מביא את תחילה דברי הטרומס הדשן ששני מיני דגים שייר בהם בריירה ממשיך הרמו ומביא את הכול של תורמס הדשן אבל כלשהו מין איך עוד למשל יש לו הרבה חתיכות דגים מוותו מין אבל יש בהם גדולות וקטנות אף על פי שבחת גדול מטוס לא מקר ביר כי במין אחד לא שר בירה ואפילו היו שני מינים אבל הברירה משניהם ביחד את כל הגדולות מתוך הקטנות או להפך שורה אויל ואינו ברו מין מתי חברי הוא לוקח גם את הגדולות של מין זה וגם את הגדולות של מין זה הוא מוציא את כל הגדולות אז הוא לא מברר מין מחברו אבל אם יש הבדל משמעותי ביניהם הם כן נחשבים בשני מינים למשל אומר המש שתברו אם חלק מהחתיכות הדגים התבשלו יותר מדי או חלק מדג חי וחלק מדג מת זה דומה ממש לעלים מאופשים בסעיף א' שצריך כן לברור מי שרוצה כעת ולאלתר או דן המשתברורו תפוחים חמוצים ומתוקים מסתפק הפרימגודים האם זה נשב כשני מינים או מין אחד יש כמהזנים של תפוחים ומובא כמאגרש ארבוך שתערוב התפוחים חמוצים בתוקים זה ספק כיוון כאן שזה רק טעם שונה. מה שאם כן בישול וצלי אז זה המשתברו כעת מביא שבשר צלי ומבושל זה ודאי נחשב כשני מינים כדי שתי מציאות שונות. כל שכן אומר המשתבר בשר שמיני עופות מחולקים בכמה עופות מסוגי עופות. ולכן צריך להיזהר בסעודות גדולות שמונכים כמה מיני עופות יחד וברוררים להניח למוצאי שבת שיבררו את אלו שרוצים לאכול עכשיו ולא להפך. חתיכות דגים ממין אחד שבחלקן יש עצמות יותר מאחרות משל זנבות דגים חתיכות אחרות נעס הגשעזור בו שזה לא כשני מינים חלקי עוף שונים המשתבור מדבר מעופות שונים מה קורה אותו עוף למשל תרנגול אבל חלקי עוף שונים משל שוקיים חזה כנפיים שמורבים זה בזה מחלוקספויס כזמנינו האם זה שני מין או מן אחת כמו שמובא כאן כותב הרגורס מוישה שני בגדים זים אלא שצבעם שונה אם הוא מקפיד איזה צבע ללבוש זה נחשב כשני שני מינים כמו כן הסתפקשה הזו ברוך שמשל יש כאן חתיכות גדולות וקטנות אבל הגדולות שכחות לראובן הקטנות לשימן וכל אחד ורוצה לברור את חלקו ייתכן שאז זה כן נחשב כשני מינים עוד מובא כמיחוד שוני שחלות שחלקן אפויות היטב וחלקן קצת פחות הם בקרברירה רק שי משמעותי משל דגים שחלקם מאורפשים או שרופים זה מחשיב זאת כפסולת שינוי כלשהו לא מחשיב את המאכלים לפסולת כל זה דעס הרמוק כמו שאמרנו על פי הטרומס הדשן אבל כותב המשתב הטז מחמיר שגם במין אחד לא יברור אלא אותו שרוצה לאכול אתה משל אם רוצה כעת את הקטנים שהיו את הקטנים מתוך הגדולים ולא להפך או שיקח סתם מנבה בידו להניח לסעודה אחרת לא דרירה הוא תופס חתיכה לא זה אני לא רוצה שם אבל לא לברור ולהוציא דווקא את הקטנים שהוא רוצה לסעודה באה ולהשאיר לעצמו את הגדולים לסעודה זו אבל הרבה האחרונים חולקים על הטז והסכימו עם הרמו שבמין נחוד אברירה ממשיך המחבר ואם ביר והניח לאח הזמן אפילו לבוא ביום כגון שביר שכריס לאכול בין ארבעים חייב אז לא למדנו לגבי פסולת ואוכל שאם זה לאחר זמן אז זה כיבור לאיצא וכאן המחבנו כותב שכריס לאכל בן ארבעים אבל אז קומס הפוסקים כך נוקט המשתברורו שלו דווקא אלא כמו בפסולת ככל שזה לא סמוך ממש לסעודה לא רק משהחס לבין ארבעים חייב כותבים האחורינים לא רק במיני מאכל יש בוירו אלא בכל דבר שהם שני מינים כלים בגדים שער ברירה ואכן צריך לברוא מי שרוצה ליטול עכשיו להשתמש בו עכשיו השער ישאר על מקומו ולא להפך אבל המשתברות מסתפק שיתכן שאם תלויים כמה בגדים על הקיר ומחפש אחרי בגדו שרוצה עכשיו ללובשו ולכן מוכרח להוריד מתחילה כל שאר הבגדים שהוא לא רוצה כעת זה לא נקרא בואיר פסולילס מתוך שהוא מוריד את הבגדים שהוא לא רוצה כי זה כדי להגיע לבגד שמתחת כמו חן מונחים בקערה כמה מינים יחד זה על זה והמין שהוא רוצה לאכול מונח למטה ומסלק את אלו שמונחים למעלה כדי שיוכל להגיע להמין שלמטה זה לא בכלל בירום אבל בשביסס השבס כותב שכל מה שהמשתבור צידד להיתר זה רק באופן שיודע את מיקומו של הבגד שהוא רוצה הוא מסלק את העליונים כדי להגיע אליו אבל אם כל הבגדים בערבוביה והוא לא יודע היכן זה והוא בורר ובורר עד שהוא מגיע לבגד שלו זה כן נחשב כבוירו אבל קצס שולחונג והגשה הזורבוך כותבים מצד כך שגם באופן זה שהוא בתנועה של חיפוש לבגד שהוא צריך אותו גם בזה ציד המשתברו להתיר כמוכם מובה כמגשה הזורבור שכרטסת של ספריה שבה מנחים הכרטיסים זהצל לפי סדר מסוים ורוצה לחפש כרטיס מסוים וצריך לשם כך להזיז כרטיסים אחרים שבהם הוא לא מעוניין הם בכך איסור מובא כמחלוקספוסקזמנינו לגבי סקום רטוב שמונר בתערובת ורוצה לנגב כל אחד ולהחזירו לטעם מיוחד לו הגשה הזור בו טוען שמותר כי כשהוא לוקח הוא לא בואירו הוא לוקח מכל הבא ביד כשהוא גומר לנגב אז זה לא תערובת הוא מחזיק רק אחד בודד ביד הוא שם את זה בתע שלו וככה הלאה אבל דעס הגר של ישי שאסור לעשות כן כיוון שמתחילה הייתה דעתו מינם אז הוצאה תערובת אפילו שהוא לוקח מכל הבעל היד היא תחילת המיון קר דס רבליסים קרליץ עד כאן הדף היומי เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: