האם מותר להאכיל קטן לפני תפילת שחרית?- רס"ח י"ב - י"ג רס"ט
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר להאכיל קטן לפני תפילת שחרית?- רס"ח י"ב - י"ג רס"ט
[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמרי שמכ סעיף ז דיברנו שתיקנו בירקס מן שבע מפני המאחרים בזמנם שבתי הכנסיות היו מחוץ לעיר כיום בזמנינו החשש הזה לא קיים בכל זאת התקנה נשארה לומדה וכמו שנראה כאן הלבוש אומר צריך להקשיב למה שהחזן אומר אפלו שלא שיך בזמנינו התקנה אומר המחבר אי לדבר בשו שמר וכ ציבור יחד אחרי תפילת הלחש ו יבשו ששח ציב שבע מביא המשת בש חסיד מ בחוס שר לחוס אר במ הגילי בחלום ור שם במ אמר צורים ובמ וגדל בשעת אמירת קדיש ונעבור לסעיף יג כאן מבי המחבר חידוש שהטור מביא מאחד מהגאונים רמוש גון הוא טוען כך כיוון שתפיל ארויס רוס אז אפשר לצאת ידי חובה גם בברקס מ שבע לחוד למה זה נגע אחד משני האופנים אומר המחבר אם מספל של חול אדם בטעות התפלל תפילת חול בליל שבת ולא יזכר של שבס אז דיברנו שצד חובתו צריך לחזור ולהתפלל או שלא ספל כלל אבל ושומה משליח ציבו וכ מ שבע מראש וסוף וצו מקילים שהוא יצא תפיל ארביס בזה אפלו שר קיצור של 18 מובא כאן גודים ועוד מכלי קס הפוסקים אדם שלא התפלל מח בערב שבס הוא צריך להתפלל תפיס ארבוס פעמיים לשלומה למנחה הוא התפלל תפיס ארביס במקום להשלים עוד ברק עווד 18 או תפילת לחש הוא שמע ברקס ש מחלוק הפוסק הוא יצא אומר המשב לכתחילה יש להיזהר לומר משליח ציבור מי לא במילו מתחילת הברכה עסו וחת השם מקדש השבו בשונה מחזר כוון שהשליח ציבור לא מכוון להוציא את הציבור ידי חובה וכותב החי ידום שכוון שהוא יוצא בזה ידי חובה תפילה אז אחרי זה הוא יפסע ג פסיות ויאמר אויס שולים אם כבר אמר השליח ציבו בקס מ שבע הוא לא יכול לומר זאת לבד הוא צריך לחזור ולהתפלל כותב המשת ברור כיוון שיש חולקים על עיקר דין זה כמו שמובא בתור אז לכן יותר כדאי שאם הוא נזכר לפני שהוא שמע משלח ציבור ברוח הנעל לא יסמוך על זה רק יתפלל עוד פעם תפילת שבע כסדר רק אם הוא כבר שמע הוא יצא חובתו אבל שליח ציבו שטה בתפילת לחש מובע כס ק חובב שיכול לכתחילה לסמוך על ברקס מן שבע ו יחזור להתפלל תפילת הלחש ונעבור לסמ די הק הכנסי אחד זה מנהג שהיה פעם נפוץ מוזכר כבר בגימור כיום רק מקומות בודדים נוהגים במנהג הזה למסה אין קידיש א במום סודה פעם היו אורחים שאכלו בבית הכנסת אז כתוב בגימור שהיו מקדשים עבורם ואפילו שח עצמו הוא לא אוכל כאן והוא לא יוצא כאן קידוש יכול לעשות קידוש לאחרים כמו שנראה בסימן רעג כיום אין אורכים אבל יש שישוו זאת לת הכונה שדיברנו בסימן הקודם של בריקס מן שבע שאפילו שבטל הטעם לאבטלה את הכונה אז לא בטלה את הכונה שעושים קידוש בבית הכנסת מיד אחרי התפילה יש חולקים המכב חולק על זה שזה לא דומה לתכונה הזו וצריך כן לבטל זאת אומר המכב יגים לקדש בי הכנסת מיד אחרי תפיל רביס אבל ואין לה מקדש עצמו לטום י נקי אקדס כין שהוא לא יצא בקידוש זה אסור לו לטעום כלום לפני קידוש אז נים לקטן עוד מ נדבר על זה ומקור בזמנה מעיקר התקנה תן אלא בשביל אורים ני שם אוכלים ושותים בית הכנסת וצא אפילו שהוא עצמו לא יוצא קידוש כזה לא מסו עבור הוא עושה זא עבור אחרים וכש אג בשב זה שגו לקדש הכנס אבל סב להג ש לקדש בבי הכנס ונג ארץ ישראל המשבר כותב דנו המנהג לקדש בית הכנסת בשבת ויום טוב חוץ מל לראשון של פסח אז לא מקדשים בית הכנסת כולם יש ארבע כוסס אז לא מקדשים מהדרים לקדש דווקא על יין לא על חמה המדינה נוהגים לקנות בדמים המצווה מוכרים את המצווה מי יספק את היין לבית הכנסת לקידוש והבדלה לכל השנה ואתל המנהג ש לקדש גם בזמנינו כ הרבה גאונים זדו כמו שכוס הרש בו עכשיו כך כיוון שהוא לעצמו לא יכול לשתות נותנים לקטן אז יש שומרים נכונה הכוונה ל בלבך שיזהר ליתן רק לקטן שלא הגיע לחינוך שבו אין איסור לספות לו להכיל לו איסור כך סובר הבר זה חידוש בדרך כלל נוקטים ש שס ספיר כבר מגיל אפס אב עולמ גרמון כותב להפך שיתנו דווקא לקטן שהגיע לחינוך ש שבע לפי חריפותו כי אם תנו לקטן שלא הגיע לחינוך אז בירקס הגופן שהוא מברך זה לטולה כמו כן לא יתנו לחרש ושוטה כיוון שנמני חינוך שיש ברית מלאה ביום כיפר נותנים לתינוק הנימול אומר המגן אברום שם אפילו שלא חיה בחינוך כיוון שזה נעשה עבורו אז זה מספיק בתי שבו נותנים לתינוקות אחרים לשתות זה דרבו ותר מקדים כותב הגשה הזוהר בוך שכל העניין רק הגופן אז הקוטן ישמע ממנו הגופן קידוש לא צריך לשמע ממנו הוא לא שותה מלו לו גמוב ואיש לאברום כתוב כן שאשת מלא לוג מוב ומשמה ש יוצא ידי קידוש אפילו שנסים מג מבואר שאסור להכיל בידיים לקטן אפילו דברים שאסורים ר רבך מחילים אותו לפני קידוש כאן מותר נק מימים אי מוגן אברום שם הוא כותב בעיקר שהעניין הוא כיוון שזה זמן אסור ולא חפצ שאסורה לא אכילה אסורה אז מותר והוא הדין שמותר להכיל לקטנים בשבת בשח ריס לפני קידש ואסור ענותו דבר ש תקנתו של הכון לא צריך לענות אותו בדבר שזה רק זמן איסור לכן כם ישתו גם סופוב שבכל השבוע מותר לתת לו לאכול לפני תפילת שחרית מה עשים אם אין קוטן בס הכנס מה הוא יעשה הבס רעג נראה שיטס גונים שקי מוקם סודה לא דוק סעודה אלא אם הוא שותה רביעית יין זה כבר סעודה אז בעצם יש עוברים שצריך לשתות רביעית חוץ רביעי של קידוש רביעי של קידוש וזה מלאו לוג מספיק ועוד רביעית אבל למה משמור כאן מקל שישתה רביעי שלמה ויצא בזה יברר בך החינו רק יחשוב בדעתו לצאת דח הסקי דיש ואז אין בעיה אז ה לשתות כ יצא ידי קידוש בכל מקום יכול אחר כך שהוא בא הביתה לעשות קידוש כדי להוציא בני ביתו כמו שמב בסמ רעג הגו מביא רמוש סגולה ונוהג ולם וד הציבור בשור ש מקצ בס הכנס אמרו הראשונים שמועיל עייפות הבריקים מי שרוצה שלא שלא תהייה לעייפות הבריקים יעמוד בקידוד שבית הכנסת עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה