האם מותר לאדם לומר לעצמו בשבת 'מחר אתקן חפץ זה'?- ש"ז ו' - ח'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לאדם לומר לעצמו בשבת 'מחר אתקן חפץ זה'?- ש"ז ו' - ח'

[מוזיקה] בז שבורח סמן שז סוב כאן נלמד לגבי חשבון שאסור לעשות בשבת אז למעסה חשבון מה בכך שלא נגע למסה מותר כמו שמשמ מביא מהרמבם חשבו שצך מלשון כיצד כ נוש כמה כמה כסף צנו בחתונ כך וכך היסו של מלך וכסו בם שן סיכו בטלו שאין בהם צורך כלל אז זה לא כלול בכלל וד בדו כותב הגד משנה שבזה שרמן כותב שמסי הו בתיו רימז לנו שיש למנע מזה מצד סיכו בילו שיכו בתיו ראוו ירי חט לא ביום חול ודאי לא בשבס גם השל כותב שאפילו בחול א יפ כל כך את המת חוכם זה כמושב ליצי מבטל בהם לימודו זה הכל ש צריך אבל אומר המחבר חשבו אפילו אם ו כג כ וכס לד אבל זה אסור ודווקא שעדיין שכר הפל מצ אז זה נוגע לו למס כמה הוא צריך לתת להם אז החשבון שצריכין זה אשור מטעם וד בדוב הבו ברום כבר רק מספר היסטוריה מותר כמו שדיברנו שברגע שזה כבר לא נגע למיס המותר כותב המש פורו שאם הוא עדיין לא פרה אפילו אם אחרכך התברר ל עלפי חשבונו שאין מגיע להם ממנו כלום כיוון שהוא כבר פרע להם הכל כיוון שמתחילה לא נדע לו דבר זה ו נצרח לחשבון לכך יש בו איסור רק מיודע לכתחילה שכבר לא חייב להם כלום זה חשבו שלמה בכך שמותר ואם החשבוני האלו יש בהם צורך לחברו וחושב החשבונות האלו לצורכו אז גם עשור כמו כם מוב כם בבן איש חי שלומר לחברו את מחיר החפץ שקנה אם יודע שחברו רוצה גם לקנות אותו חפץ אסור שהרי יש לחברו צורך בדיבור כל זה בוק מגרשה זו בו שכאשר המחיר קבוע ואין צרך לחשו אפילו אם עדיין לא שילם מותר לו לדבר על כך כיון שאין זה לדרך סיפור שבוא שכמן שלוש פועלים אסור לשב רם אפילו שוא ידע שלא ישתנה כלום לחשב בהירו כותב הכפ החיים שמותר אר מרוסי בדובי שם בזה משום חיסור בונק שבס זה לא דומה רו בסקו לחשב חשבו של מצווה למד מסמן שוב שמותר וכמו כ שצריך לסוד מצוה סעיף ז כאן נלמד שכמו שראינו שארו מותר אז גם רמז לגבי אחרי שבת זה כמו רור לכן מות לח היהודי כמו כן לגוי אני ביני שתול מד לעורב נראה לך שתוכל להיות אצלי בערב אף על פי שמת כך מן שצריך לו לערב לוחו שיעשה ל אזש עבודה כין שלא מפרש לו בפרוש רק בדרך רמז לצרך מצ שבס אז רור מוטורים אבל נוחין אמי לו ערב אני רוצה שתהייה אצלי בערב זה דיבור ממיש ולא רק רמז אפילו של מזכיר בפירוש לשם מה הוא רוצה שיבוא אליו רגשה זב כיוון שכל השמע מבין שמזמן כד לסורו הרי זה אסור להודיע נהג מולית שישמח אם יבוא למצא שבת דס הגשה זו בו שמותר אין זו אמירה דרך ציווי רק דרך ציווי אנוח מלו ערב זה אסור ונעבור לסעיף ח ברש הסימן למדנו שכל דבר שאסור לעשותו ב שבת אסור לדבר על זה שייעשה זאת למחרת אז כאן נראה כמו שכבר ראינו בסימן הקודם שאם יש אופן שמותר לעשותו מותר לדבר אפילו שלמעשה מתכוון לעשותו באופן האסור מובא כ מסמן ש כג שמותר לומר לחברו שימלא כלי עבורו ומחר תמדדו את הכלי לדעת כמה לשלם לו כותב ה משתבר שאף על פי שאסור למדוד בשבת אז איך מותר לדבר על זה שהם ימדדו ייתכן שזה יותר מיוחד לצורך שבס אז נעבור לדבר מחבר ה לח לקרח פלני לעיר זו וזו אני אלך למוחו וכי ך אמי לקרח פלני למוחו אפילו שבשבת אסור ללכת לשם כיוון שזה מחוץ לתחום כיוון שיים יוח לילך על ידי בורגנים דהיינו אם היו סוכות של שומרים שמובל זה בתוך זה בתוך ש רבע תפוחים אז אפשר להעריך את העיר בלי גבול אז כיוון של עצם הליכה אין איסור רק שמחוסר בגוני אז אין איסור לומר לקרח פ אני הולך למחר אבל דווקא שהוא אומר אני הולך אבל אם הוא אומר אני רוכב למחר שאסור לרכב על חמור בשבת או שאני יסע שקוראים ביידיש פורן בקרון כיוון שדיבור אסור בעצם אז אסור והעצה הזו מעילה רק אם הוא אומר אני הולך למחר לומר שלמחרת תפליג בספין מב כמ חשוון שמותר כר מותר להפליג בשבת ולכן צדי דקשה זוב שמותר לאדם לומר שבתוכנית לנסוע מקום שאפשר להגיע ל בספינה אפי שמתכוון לנסוע במכונית או ברכבת כיוון שבלשון נסיעה נכללת גם מפלגה בספינה אז אין זו לשון שמורה על דבר אסור בוודאי בשבת ואפילו מקומות שאיין אפשרות להגיע אליהם בספינה דס הגשה זו בו שמותר לאדם לומר שתוכניתו נסע להם כ יכול לסוע באופניים שם עיקר מותר לסוע בשבת מוסיף הגרש שרבו שמן הסתם הורה הזו שכת דווקא במי שרגיל רכב עול אופניים ובין אנשים שרגילים לעשות כן אבל לא זה כמו שהוא אומר אניסה במכונית מפורש אפילו שהוא לא מזכיר את המכונית וגם היום שהתקבל כבר האיסור לסע בשבת באופניים אז י גם לכאורה איסור אבל דעס הגרי של אלישי שמכיוון שסתם נסיעה הי ברכב אין יתר לומר סתם לשון נסיעה אפילו שכוונתו להפלגה או לרכיבת אופניים וכל שכן שכוונתו למכונית ממשיך המחבר וכן כל כיצ ב שיש בו צד הט לסים יכלים לחו ששנו למחו למשל הוא אומר לחברו תביא לי למחרת מחוץ לתחום פירות שכבר נתלשו והם במיסו מוקצה אפילו שאי אפשר להביאם היום גם משום תחום וגם משום מיסור רשויות לטלטל מרשו רבם רשו יוחד כיוון שיש בו צעד התר אם היו מחיצות עד לשם היה כל רשו היחיד יכל להביאם אבל כשהוא מבקש לחברו להפעיל לו זאת בלבד ש יזכר לו סירוס לא ידבר איתו על זה שהוא משלם לו על זה ולומר לו לעשות את זה היום זה ודאי שאסור אפילו לגוי לומר אפילו בדי עבד אם גוי הביא לו מחוץ לתחום אסור להשתמש בזה כמו שנראה לעלון אפ ב בלבד כג שיש לו חוץ לתחום פ מוקצים כיוון שאי אפשר להביא אפילו א היה מחיצות כזה מקצ ש אז למ קת חוץ לתחום לא דווקא הוא בתחום כי זה מוקצה רק הוא רוצה להמשיך ולומר זה ד ב ש בכד ש לישום לאב יום כמו שלמדנו בסימן הקודם שכל מה שאסור לדבר עליו אסור להחשיך עליו אז פירות כאלה שהם וקצה אסור להחשיך הפירות שאינ מוקצה כיוון שמותר לומר לחברו שביים לו לאחר השבת מותר גם להחשיך בסוף התחום כדי שיד מצאי שבת יוכל לצאת להביא אותם הגוב וחן ימ דובו פני למוחו דהיינו אמב נקט שאסור לומר לחברו שיביא לו את זה למחרת אז הייתי חושב שדווקא שמדבר עם חברו ומתייעץ איתו ש בקשל שהוא יעשה זאת עבורו שיש צורך בדיבור אש מדבר בינו לבין עצמו את התוכניות שלו למחר אין בכך צורך בדיבור מותר קומש מלון כל דבר שאסור לעשותו בשבת גם כש מדבר בינו לבין עצמו שהוא יעשה זאת זה נקרא דיבור חול ואסור רק בעירור מותר ממשיך המחבר גם אם יש לו פירות מוקצים מחוץ לתחום אבל יוכל לאח ש בסייף התחום כדי למר לילך שום לשומרו בלי לתלוש אותם בלי להרים אותם שאפי היים הכול לשומרו ם המו בתוך התחום אז נמצא שעצם השמירה היא מלאכה שמותרת בשבת ומכשיר ש דבר המותר משהוא חוץ לתחום הריח ללכת עדי בורגון ולכן מותר למיס ם לא כיוון לאך שכלו לשמרם אז למיס כשהוא יצא יוכל אף לביום ואפילו שם היו מחוברים וצריך לתלוש אותם בערב כיוון שעיקר כוונתו באכ שוך היייתה בתחילה רק בשביל השמירה מותר גם בסוף גם לעשות מלוח דו הריסה ולהביא אותם עד כאן הדף היומי ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: