האם מותר בימינו להטביל כלי מטומאתו בשבת?- ר"ס ב' רס"א א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר בימינו להטביל כלי מטומאתו בשבת?- ר"ס ב' רס"א א'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמן רש סמ סעיף בז בסעיף שלפנינו נלמד מה שמוזכר במשנה מסכת שבס שאדם צריך לזרז את בני בתו לפני כניסת השבת להכין את הדברים שאסור לעשות בשבת אומר המחבר כש סמוך לחשו איש בשקו רתם רבתם שתחלה ילם הדליקו אסנר אז צריך לעשות את סמוך לחשיכה דיינו לפני בן השמוש בעוד ודעי יום ושיהיה עדיין זמן גם להוסיף מחולל הקודש כמו שנראה לעלון ולמה לשאול כל כך מאוחר למה לא ביום שישי בצהריים כי אז הם יכולים לפשוע ולומר עדיין יש לנו זמן לכן לא מדי מאוחר ולא מדי מוקדם וצריך לעשות בלא שרקו כי רק אז הם יקבלו ממנו ומשב מביא הגוד ב שמת היר שם יראים האבא שצועק הח שב לפעמים הם פוחדים שהוא יצק שלא כינו משהו הוא מכי כמו שגמור מביאה כמה סיפורים שקרו על השאלה הראשונה הסרתם האם סרתם את הפרות בזמנינו שרוב האנשים קונים עם הכשר ולא מסרים אז לא צריך לשול זאת כמובן הבתם אז בעצם נראה שגם בשמוש מותר לעשות עירוב כמו שנראה לאלון בשיעור הבא אבל זה רק בדיעבד לכתחילה צריך לעשות את העירוב קודם במקומות שאין דרך להניח רוב וחצי רו עסקים מערב פסח לערב פסח או כמו בזמנינו שהרב מניח מי שמתעסק בעיר הוא מניח לא כל אחד צריך להניח וגם עירוב תחומין אין דרכו להניח לא צריך לשאול האם ערבתם ושאלה השלישית פרשת מחלה מביא המשת בור שכעת אין נוהגים לשאול כך ו בתשוב כנסת יחזקאל סמכ ג שכוסו טעם לו זה שם הוא כותב שאפילו אם לא יפרישו בערב שבס יש תקנה לחס חוץ לורץ על ידי שיאכל וישיר מעט ויפרי מוצא שעה בסנ משיר כמו שנראה בהמשך הוסיף הכנסת יחזקל שלפי זה בערב פסח שחל בשבת ועפים קצת חמץ לצורך השבת אז ודאי צריך לשאול בערב שבת כ לא יוכל בשבת לאכול לשייר כי זה חובץ הכן תמוש דבר מעניין שהוא מסיים אך בערב פסח בבד צרך לשאל ואם חול בשבש צריך לשאול בערב שבס ובעצם ה מתכוון להביא לכאורה את הכנסת יחזקל ושם זה לא בכל ערב פסח זה רק בשבת של ערב פסח לגבי החמץ אבל יתכן שקמת המשת בור כמו שנראה לעלון שגם כל ערב פסח צריך לשאול כי במצות יותר קשה לעשות את העניין שכל מצה הוא ישאיר קצת ואחרי ששואל אותם את שלושת השאלות האלה וימ להם הד הדליקו את הנר בה לא שייך שאלה אתה רואה אם הדליקו א לא אם כבר הדליקו אז הדליקו אין לך מה לשאול ואם לא הדליקו אז אומר בלשון ציווי כותב התז שאם הוא בחדר אחר שממנו לא רואים את מקום הנרות ומשם הולך מיד לבית הכנסת שא לא יודע אם כבר הדליקו כותב אתה שגם בזה יאמר בלשן שילה בחיריק האם הדליקו את הנר מסיים המחר ב כמו שהזכרנו במו קם שאיין מאסרים בחוץ לארץ או גם בארץ ישראל אם לא מאסרים לבד אין צריך סרתם לגבי חלה בארצ ישרל לכאורה כן צריך לשאול אז בא שלב בוצץ אומר שכיוון שללם של שבת קוראים חלה אז כל אחת זוכרת להפריש חלה ולא חוששים שעדיין לא יפרישו חלה מסיים המשבר צעיר גם להזהיר אותם להפסיק מלעשות מלוכה ואם הוא אז בסמדר שלמקום אחר צריך לשלוח אחר שיזהיר לזה ונתחיל בסיעתא דשמ סר ס זמן דקסס לשבס ובו ל סעיפים וכאן נלמד את תחילת הסעיף בעזרת השם בשיעור הבא את חלקו שני של הסעיף בהנ השמו שזה הזמן משקיע סכמו הצי סק חובים שהוא ספק יום ספק לילה אז מספק צריך להחמיר ולא לעשות שום מלאכה גם מוכס דרבון לא התירו אפילו שספק דרבון לכולה כשחל גזרו לא לעשות שוסים בשבת הם גזרו גם על בנש מושס אבל באופנים מסוימים הם כן התירו אז את ההיתרים של בן הש מושס נראה בעזרת השם בשיעור הבא ובשיעור הנוכחי נלמד מה שלא התירו בבין הש מושס ולמעשה בבין הש מושס יש מחלוקת גדולה מתי זה יש שתי שיטות מרכזיות בראשונים שנראה גם בהמשך בסימן הזה שיטס רבינו ותם ושיט אס הגונים כי למעשה יש סתירה בין שתי גמרות בגמרא אחת נאמר שמי שקע סכה מצס חובים יש זמן של ארב מילן ארבע מילן עם כל מיל זה 18 דקות ה-18 * 4 זה 72 דקות מצד שני יש גמרא אחרת שבין הש מושס זה רק שיעור של שר מיל אם זה 18 דקות זה 13 וחצ דקות אז שיט הסגן מי שיש שתי צי סק חובים יש את השקיה הראשונה השקיע שכולנו קוראים להשקיע 13 וחצי דקות אחר כך או יש זמנים שיעורים אחרים למיל אבל אם אם מיל זה 18 דקות 13 חצ דקות אחר כך זה רכובים ששלוש כוכבים נרים ויש אחר כך 72 דקות אחרי השקיעה צס רכובים גמורה יותר שיוצאים כל הכוכבים אבל זה לא כ משנה הלכתית זאת אומרת שבן השמוש זה משקע סכמו עד 13 וחצי דקות אחר כך אבל לפי רבינו תם שהמחר בכן לסימן זה הולך בשיטתו אז יש שתי שקיעות שקיעה הראשונה מה שאנחנו קוראים שקיעהה שהשמש שוקעת אז עדיין ודה יום ורק אחרי 58 וחצי דקות 13 וח דקות האחרונות של ארבעת המיל דינו מ-8 ח עד 72 אז זה בן השמוש זו השקיעה השנייה אחרי 58 ח דקות ו3 ח דקות אחק זה צס חובים אז אומר המחבר סופק חשכו והוא בן השמוש והיינו כדי שיור איל ג רבי מיל אחר שקיע סכמו דהיינו אחר סוף שקיעה שלד השולח ביותם אז מתחילת השקיעה צופה יותר משל מילים אמרנו 58 ח דקות ואחר כך מתחיל הזמן דנש מושס ושיעור מיל הוא שליש שעה פחות חלק 30 השליש שעה אם שעה זה 60 דקות אז שליש זה 20 דקות פחות חלק 30 30 60 לחלק ל30 זה 2 ת אומרת פחות שתי דקות 18 דקות מוסיף המשת בור לא רק בן השמוש גם בסוף הקבן השמוש אסור לעשות דברים הלו אין מסר מסדי כל האיסור להסר בשבת הוא רק בדרבנן אסור להסר גם מס דרבון אסור לעשות כי הוא מתקן נראה כ מתקן וגזרו גם בן הש מושס והוא הדין שאסור להפריש חלה אפילו בחוץ לארץ שזה רק דרבנן ולא רק זה אלא חמורה חלס חוץ לארץ יותר ממיס כ מיסר אם אין לו מה לאכול אז כמו שנראה בהמשך חזל התירו שבוז בין השמו ש צרך מצווה אז אם ין לו דבר אחר לאכול הוא יכול להפריש מיסר בין הש מושס כ צריך מיצ מותר אבל אן חלה יש להחמיר כ חלס חוץ ל יש לו עצה כמו שדיברנו לאכול בלי אושס חלה לשאר מעט עד אחרי שבת להפריש מ משוי באמת אם זה ברסיס אוהל שאין תקנה כזו מותר להפריש בן שמוש אם אין לו חלה אחרת לאכול כיוון שזה צורך מצווה ולכן אומר המשת בו כשחל שבס בערב פסח ולא הפריש חלה מהמצע בערב שבס בו דיים מותר להפריש אב בערב שבת בן הש מושס כי אי אפשר לכוב ולהשאר חתיכה מכל מצה זה מה שהזכרנו להיל וואדי אם לא הפריש חלים בוד ם מה לחם חמץ שאכל בבוקר בשבת גם א אפשר לשייר אז יפריש בנש מושס אם שכח להפריש בערב שבת מהלחם חמץ וגם בן השמוש זה לא נזכר המובא כ מסמ טוף קופו שבשעת תחה שהין לו פת אחרת יוכל בד להפריש חלה בשבת ויתנה לכהן קטן פחות מגיל תע לאכול זאת או אפילו לכהן גודל שטובל זה בכל אס חוץ לורץ אז המשת בור מקל רק אם אין לו דברים אחרים לאכול כמו כן כבר נראה לגבי טבילת כלי בן השמוש הוא מתיר רק אם אין לו כלי אחר אבל לוכ בסמן שביס כותב שכל דבר שהוא צורך שבת לא גזרו עלי בנש מושס ואפילו שהוא צריך זאת רק לתוספת ונק שבס נחשב הדבר כצורך מצווה הגר שרוך מסביר שייתכן שעשר זה יותר חמור כיון שהמשנה ת אין מש בקר גם סתמו הראשונים השולחן הוך ורב כותב שכל דבר שאי אפשר בלעדיו מותר לעשותו בן הש מושס אפילו אם ה לא צורך גדול רק דוחק צס מי שיש לו לחם לצורך סעודת שבת ומלבד זה אין לו אלא פירות שנה מוסרים כותב הקס השולחן שפשוט שיכול סרם כן לךש דתך גודל מזו שאין לו פירות אחרים לחמי שיש לו שר צורכי יסודה אבל אין לו לחם רק כזה לחם שהוא לא מוסר מותר לעשור בשמוש כון שקר הסעודה הו הלחם ממשיך המחבר עוד דבר שאסור בנ השמוש אפילו שזה רק איסור דרבנן ואין מדבי סקידים זה לא שנ משנה בשבס זה לא נוגע למיס יום שאיין לנו דין טו ותהר אבל אז פקמ גם לדידן לין טביל סקילים חדשים שקונים מגוי צריך לטבול אז נראה בסימן ש חג שיש ושרים לטבול אותם בשבת כי זה נראה כמתקן את ה לדי התפילה אפשר להשתמש בו אז זה נראה כמתקן אז אסור גם מן השמו שס להטביל אבל אם הוא צריך את הכלי לשבת ואין לו אחר כמו שהזכרנו אז זה שס הדחק יכול תבול את הכלי בן השמוש ולברך כדין ומסיים המח עוד דבר שאסור לעשות ואיין מדליק אסרס וזה איסור דריס ולכן גם לצורך מצווה אפילו שהוא תבטל על ידי אזה מסו השבס כיה לו חשוך אסור להדליק נרות בן השמוש ספק יום ספק לספק לחומר לא רק זה אפילו בדיעבד אם הדליק או שעשה שר איזה מלוכ בן השמוש אסור לנות ממנה כאילו שעשה זו בשבת עצמה שאפילו שעשה זאת רק בשוגג אסור להנות על מוצאי שבת כך דעס שם בסן שיס שם נראה שבאופן שבו כצורך הש מקל שם בשוגג ועוד דבר ואין מתחומי אז המעשה בשיעור הבא נראה שרו חצי רוס מותר להניח בן השמוש אז השבס כותב ש שחומי זה יותר חמור כי יש לזה סמך בפסוק אבל הלבוש אומר אינו כ מדובר שלא לצריך מצווה לדבר מצווה מותר גם ערוב חומ לרב בשמוש ל שבד הניח את העירוב בנש מושס רו עירוב המשך הס בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: