האם בשבת חנוכה אומרים 'במה מדליקין'?- ע"ר

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם בשבת חנוכה אומרים 'במה מדליקין'?- ע"ר

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמע רש לאמר משנ מדליק וב בספ אחרי שסיימנו הלכות תפילת רבי של שבת קידוש שעושים אחר כך עוברים כעת לעוד עניין כידוע אשכנזים אלה שמתפנים נוסח ספרד אחרי כבול השבס לפני ארווס אומרים המזר הקודש גבנו אלה שתפ נוסח אשכנז אומרים פרק שני במס שב פרג ב מדליק אז כאן נראה את העניין אומר המח בסעיף אג פר ב מדליק אומר המשור לפי שיש בו דין הדלקה הדלקת הנר לשבת וג דברים שצריך אדם לומר בתוך בתו ערב שע בשמח שיכו כמו שדיברנו סרתם רבתם הדליקו סנר ומובא כאן מסנ בשם השל הקודש יש לומר זאת בניגון של לימוד משני אומר המקור חיים אפילו תמיד חוח מופל שגומר מסכת שבת בכל שבת לא יפרוש ציבור יאמר זאת כי אם לא יאמר זאת ילמדו ממנו בני אודום להקל באמירתו ומותר לומר זאת לא רנר כמו שלמדנו בסמן רעה כיוון שנזכר בו עניני איסור הדלקה אין לחשו ש מיטא את הנר עכשיו מתי אומרים זאת אומר המחבר והספרדים אמסו קודם תפילה סרביס והוא הכן כ הם התפללו מוקדם ארויס כמו שדיברנו לה בסימן שז וידי קריאת פרק זה שיקרא מקודם ידע הם מדליקין ויזכור השלושה דברים יזהיר עליהם אם הוא עדיין לא הזהיר או לא הדליק הוא ירוץ הביתה יוכל להזהיר ולהדליק לכן כותב השולחן שוה נכון כי אחרי רויס מקמי מה שהיה כבר היה ולפי זה צריך לומר זאת מובא כאן לפני בוי בשולים לפני מזמור שיר כזה כבר קבלת שבת כותב הוח שלחון מטעם זה שאחרי התפילה אין תועלת באמירתו יש נהגו שלא למר כלל פרג מדליקין החסידים וכדומה שהרי גם קודם תפילת סרביס אין תועלת כ קיבלו שבת אלא אחרי קבול השבס לפני בורכו אומרים מזו פרסומו גבנו וכולו הקד שאומרים אחרי מדליקין הוא כבר שייך לשבת אז מי שיש לו זכות לומר קדיש בשבת כשיש תורנות מי שיש לו יצל בשבת זה כבר שייך לשבת כך מובא כמסי מן קלב עכשיו כך יש מקומות שנהגים לומר זאת אחרי תפילה סרביס מה העניין מובע כ מינוג מערק בברום קלויזנר כאים בירקס מ שב שתיקנו שלמדנו בסימן ר שחס שאם יאחר אדם להתפלל יהיה לו שעות להתפלל בעוד שומרו המדליקים ולכן כמו שנראה לאלון יש מנהג לא לומר זאת בש בסול מויד לפי שז לא מכים כ כך בית הכנסת לפי שאין לסים מז מלאכה כותב הבח אלה שאומרים אחרי רויס יאמרו זאת אחרי קידיש כי עדיף להכניס קודם את היום לומר הקידוש אומר המשת ברור אנחנו נגים לומר במדים קודם כותב הפריש כמו שראינו בסמ ר שג נר ביס וקידוש היים נר ביס הודף אם אדם יש לו כסף רק לאחד מהשניים אז זה קודם מובא כאם בור מסוף מסוף הסימן שהבוס די כותב בשם הקול בוי שבי סוב לא אומרים פרג מדליקין הפסח אדוויר כותב ששוכנו תיק זאת המוכח שיש לאומרו הדסט מביא כח מגור יהודו שיש לאומרו מריל דיסקין כותב שגם ההבל עצמו יאמר אפילו שאסור לו ללמוד כי שזה כבר החי קבול הש בסים לא יאמר זה הבל בפרסה אבל גשר החיים כתב שהב ההבל עצמו לא יומר ס ביז יש מנהג יש כאלה שנהגים שאין ביום טב שחל ז בערב שבס כי אחד הדברים שאומרים סרתם ואסור לומר סרתם ביום טוב סור לאסר ביום טוב אז משום כך יש נוהגים גם ביום טוב שחל בשבת משום לא פלוג שלא יחלקו בין יום טו שחל בשבת ליום תו שחל בערב שבת דהיינו בשר ציון להלא מבואה שזה גזירה גזירה משום יוםטוב שכל בערב שבת שעה אז אסור להשר ויש שינוס בשעה בשל חניקה זה מאוד מעניין כי בפרק הזה אומרים כל מיני מוצרים שאסור להדליק בהם בשבת אבל נר חנוכה גם בליל שבת מותר להדליק בזה כי לא משתמשים לאור הנר אז לא שייך לומר זו בשבת של חנוכה זה מאוד מעניין כי נר שבת שמדליקים באותה שבת כן אסור להדליק באותם שמנים ה חנוכה זה מותר להדליק בכל השמנים באמת הגום כותב הרמו וג כ חנוכה בשבת של חנוכה כן אומרים א בשבת של חולוד אינו מוסו כמו שהזכרנו ליל וכן ביום ט שחל בשבס אינו מוסוי וגם ביום הכיפורים שחל בשבס לא אומרים מובא כנסת גדולו לא שייך לומר הסרתם לא אוכלים יום כיפר מוצא יום כיפר אפשר אז להסר לא שייך הדליקו הסנר כי מש להדליק נר ליום כיפר אינו חיוב רק מנהג וגם בפרק הזה מובא שבין השמוש מותר להטמין את החמין מיום כיפר לא מטמינים גם אלה שכותבים שמותר להטמין למוצאי החג אין בזה מצווה עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: