האם אפשר ליצור 'בסיס לדבר האסור' באמצע שבת?- ש"י ו' - ז'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם אפשר ליצור 'בסיס לדבר האסור' באמצע שבת?- ש"י ו' - ז'

[מוזיקה] בסיעתי לשמיא סימן שין י סעיבוב כפי שלמדנו כל חפץ שמונח עליו מוקצה אז הוא בוסיס גם באופן שהוא לא נהפך לבוסיס עדיין החפץ אסור בטלטול משום טולטול המוקצא שעלה בטילטמן הצד רק באופנים מסוימים מותר מזה נובעת עוד הלכה שכבר הזכרנו כמה פעמים של ביטול קלי מיחוני אסור לגרום לכלי להפך למוקצה במהלך השבת אפילו לא לזמן מועט עד שינהרו ממנו את המוקצה וכדומה ולכן אומר המחב כל דוב שוס לטלטל אוסו ליטן תחתוב כלי כדי שיפול לטוי מפני שיסר הכלי בטלטול ונמצא מבטל כלי מהיכונו הוא מבטל את הכלי ממה שהוא מוכן לטלטול ומה הבעיה בזה מביא המשתברו הזה כמו סותר את הכלי עוד מובא כאן שרשי מקום אחר כותב שעל ידי שקובע לו מקום הרי כמ מחברו בתית ודומה הדבר למלוכה זה כאין בונה העבול מוטר ליך פוסלוב כלי והחידוש הוא שיש שיטסרביצוק בגימורה שאין כלי ניטל אלא לצר דברניטל זאת אומרת גם כלי שמותר לטלטלו כמו קערה וכדומה מותר לטלטלו רק לצורך דבר שעננו מוקצה אבל כאן שהוא מטלטל את הכלי כדי לכסות בו דבר המוקצא או סר בצחוק אנחנו פוסקים לא כך ולכן למשל ביצה שנולדה בשבת שהיא מוקצה מותר לקחת כלי ולהפוך פור זאת עליה כדי שלא תישבר הגשה הזו בורדן האם מותר לטלטל כלי שמנחתו לאיסור לצור דוב מוקצה אחר למשל טלטל פטיש עלמנת לסגור בו את הדלת כדי שלא יכנסו גנבים ויקחו חפצי מוקצה האם זה מותר כדין טלט קליש ליס לצר גופו ולמיס הוא מציין שפמגוד מסוס מבואר שטלטו לצר גופו זה דווקא טלטול לצור דבר שנצרך ל בשבת אז לפי זה לכאורה אסור מסיים המחבר ובלבד שלא יהי גבוי בשעה שהוא קופא את הכלי זר לא לגעת במוקצא עצמו ולמיס יש כאן קושי בסימן ש חרס למדנו בתחילת הסימן בסוף הסימן שמותר לגעת במוקצה אז יש כאן מחלוקת שכבר הזכרנו שם וכאן המשתבור נוקט כבהג ואגרו ועוד חכיים שדווקא בביצה מדובר כם וכדומה שבשעה שנוגעת בזה אז היא מתנענעת אבל דבר שלא מתנענע מותר לגעת בו גם באופן זה מציים בסוגריים דלא כמורגן אברום שהוא כמו שהמים משח סובר שכל היתר לגעת במוקצא זה כשהנגיעה היא לצורך שלא דבר המוקצא ואם זה לצורך דבר המוקצא כמו כאן שרוצים לכסות את המוקצא שלא ישור אז אפילו שהוא לא זז המוקצא אסור לגעת בו המשתבור כאן נוקט דלא כמו גרבום ותז והגרשה הזו בו מבאר שגם לשיטה שהמשתבור נוקד כמותה שהבעיה היא דווקא בביצה וכדומה שמתנענעת אז אין הייסור מחמת מענוע הביצה כי בעצם הוא לא מתכוון לכך וזה רק פסיק רישה ביסוד הרבונו של טילט מן הצד אלא איסור מחמת הנגיעה שנגיעה שגורמת לטלטול מוקצה אסורה בפני עצמה אז בעצם לפי מה שהוא מבאר לפ שתי השיטות הבעיה היא בנגיעה רק לפי המקרבון והתז הבעיה היא בנגיעה לצורך מוקצה ולכן אפילו באופן שלא מתנענעת גם אסור ולפי הגרו ודאימי הבעיה היא שנגיעה במוקצה אפילו על ידי כלי באופן שהמוקצה מתנענע אז הנגיעה כשלמה אסורה סעיף זן מיטו שיש שלו מוס יש עלי כסף אוי אפילו אינו לאטו ואיו או לא בנשמושס אוס לטלטלו דמיגצמוסס קצר לכל יומ אז כמובן מדובר שהוא הניח את הכסף בכוונה שיש שם בשבת כי אם הוא שכח הרי אפילו שהמעות עדיין על המיטה מותר לנהר אותם אם זה לצור דבר המוטו וכל שכן שלא נעשה את הביתה בוסס לכל השבס כמו שלמדנו בסימן שינטס הגו ואפילו לצר גופו לצרך מקומו אסור לטלטל את המיטה ככלל הוא שדין הבוסיס כדין המוקצה שעליו רש"י מבאר שהעניין של בוסיס כיוון שנעשה בוסיס תפל המוקצה ודי כך מבטל אתמנותו רסכלי וכיוון שכסף הוא מוקצה מחמס גופו שאסור לטלטלו אפילו לצור גוף המקוימוי קר גם דין המיתה והוא הדין כל דבר שמונח לו עול מיטה אם אין לו אתמויס וגם לא או בנשמוס מותלטלטלו אפילו איךדולמוס היא מיוחדת להנחת כסף עליה והניחו מולים בדיו כיוון שסילקון את הכסף מהמיתה כן בןשמושס אז היא לא בוסיס היא מותרת בטלטול הגו מביא רמו את שסנותם ויש אוסרים באיחד לכך למות את המיטה והניח בהם לפני שבת כסף אף על פי שסילקום לייבים את המושה רבנו תם מביא המשתבור מהפוסקים שהמיטה הזו גרועה יותר משור הכלי שמלכתו לאיסר שכלי שמלכתו לאיסר אפשר להבין שהמיטה כמיועדת להלחת כסף לא אפילו צר גוף המקוים אסור כיוון שהיא חדה בהדל לזה מסתום מייחד למקום ומקפיד לא להשתמש בתשמיש אחר זולת זה ולכן דינו כמוקצה מחמס חיסרונקיס א בכל זאת לא מספיק יחד לכך אלא צריך שלפחות פעם אחת הוא שתמש בזה אל הנחת מאות כי באי ייחוד מעלמה לאכל זה שמוצא כזמונה לו מסו ולכן מוסיף הרמ אותו דבר אוסו לטלטל כיס של מוז אף על פי שהויצי המוסמנו בדיו כי גם בכיס של מוס כיוון שהוא מיוחד לכך הוא מוקצה מחמסון כיסותם אלא אם כן אוס בכיס שפוס מלמטו וסילק מן הייחוד מעשה זו מבטלת את המחשוב של יחוד המעשה שעשה במיקורה שנר בו מוסי נוגין מי הוא מסיים רמו לצר גוף או לצרך מקוים מותר לטלטל את הכיס אפילו שלא עשה בו מעשה לביטול הייחוד המוגנברו מאוד טמע על הרמו כי כמו שביארנו הפוסקים מברים שדעס רבנו תם שיחוד ושימוש אחד מספיק להפוך את זה למוקצה תמיד זה משום שנעשה כמוקצה מחס כיס אם כך אפילו יצר גוף המקום גם אסור הוא נשאר בתלרמו הביא ראיות לכך גם בפרי שוב בגרום מסכים לדבריו אבל לדינה מסכים בספר רבי שאפילו שהכיס כיס מיוחד לכסף כל שדקו להקפיד ולהניח בו דברים אחרים הוא לא בכלל מוקס מכניסו על כיס רק כמו שהרמו פוסק באמת שהוא כלי שמלכתו לאיסו כמיועד לכסף ומותר לתלטלו צר גוף מקומו קר גם הסכים בספר בשמיך הרמו וכן בכיס הטוף ובו בבגד אויל ועיקר הבגד אומד לילבוש אם מוצי המוס משום הכיס כתרק מוטר לילבוש הבגד דכיס בוטל אצלו כעיקר הבגד עומד אלבוש ולכן מותר אפ אפילו לצאת איתו לרשו רבים מקום שאין נרו ולא אומרים שהכיס אומסוי בטל הבגד כך כותב מגן אברהם עוד הוא כותב שאפילו אם נסבור כדעס רבנום שאפילו יצר גוף המקום אסור לטלטל את הקיש המיוחד למוס כמו שדיברנו אז כאן מותר לתת דברים בתוך הקיש ולטול ממנו כי הרי ברגע שזה חלק מהבגד אז הוא לא מקפיד על זה בכל אני בו גם דברים אחרים אז ודאי שרבי נתם מודה שהוא לא מוקצה מחמס חיסונקיס המשך דברי הרמו בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: