במה חמוּרה קבלת שבת של ציבור יותר משל יחיד?- רס"א ג' - ד'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

במה חמוּרה קבלת שבת של ציבור יותר משל יחיד?- רס"א ג' - ד'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סמן רסא סעיף ג למדנו שצריך לקבל טויס שבס ממתי הזמן הזה מ שתשקע חמו כך שית שמחבר שסבר קדס רבינו תם מתי זה לא כל אחד בקיא מתי מתחיל הזמן הזה כמובן שבזמנינו יש לכל אחד שעון ויש לוח הוא יודע מתי השקיעה מתי זמן דקת נרות כל אחד לפי מנהגו המשת בוקה מציין שאם יש לו מורה שעות שהולך בטוב ויודע מתי זמן השקיעה לפיו יכול לסמוך עליו א בזמנם לא לכל אחד היה שעון הפעולה האחרונה שעושים בפני כניסת השבת זה הדלקת הנרות אז אומר המכבה מי שינו בוקי בשיעור זה ידליק את הנרות וימנע משאר מלאכות באו ש השמש ברוש או לונוס או בראשי הגגות הגבוהים ואם הוא ימה מאונן ולא יכול לראות בדיוק מתי השמש נמצאת בראש האילנות ידליק כש התרנגולים ישבים על הקרו מבויים כי ככה הטבע שלהם ש התרנגולים שהלילה מתקרב ם עוולים על הקורה ואם הוא בסוד שאין שם תרנגולים מיד לקשר ושים בדים כך תבם ונעבור לסעיף ד' בתחילת הסימן למדנו שבנ הש מושס הקילו חזל בכמה פעולות שמותר לעשות אותם אבל כאן נלמד שזה הכל שהוא לא קיבל לעצמו שבת אם קיבל קדושת השבת אז הוא עסור בכל המלאכות וגם בכל הסייגים והגרים שגרו חזל וגם בהיתרים שנתנו בבן השמוש הוא אסור עכשיו כך קבלת שבת בדרך כלל היייתה בזמנם על ידי אנית בורכו הם התפללו ארויס מוקדם כמו שנראה בסימן רש מרזין שגם מי שלא נוהג כל השנה להתפלל מוקדם יכול להתפלל מוקדם מפלג המנחה כדי לקבל שבת וברגע שענו בורכו על תפיל הס ארוויס של שבס אז הוא קיבל שבת אומר המחבר אחר אניז בורך הו אף על פי שעדיין יומו הרבה זמן לפני בן הש מושס כמובן אחרי פלג המנחה אין מארווין אפילו דבר מצווה לא אירוב חצירו ואין ומנין אפילו בדבר שאבל משום קיבלי לשבס לי זה התחלה תפילת ארבי ש שבס וכולם פורשים מלוכה אז כאילו קיבל על עצמו קדושת שבס בפירוש ועשו בכל הסייגים גדרים שגרו חזל לשבת גם באיסורי דרבון למשל להיכנס למרחץ רחיצה בחמין אפילו להזיע בעלמה ש אסרו לרחוץ בחמין שהם יבואו לחמם מ בשבת ומחמת כן גזרו גם לא להיכנס להזיע כ היו אובר ורה שנכנסו להתרחץ ואמרו אנחנו רק מזיעים חב בעיקר ב להשמיע לנו שאפילו אותם דברים שהתירו בנש מושס כגון ערובי חצירו תמונה שודה לצורך שבת דים כל שבוש לצורך מצווה בכל זאת כאן כיוון שקיבל השבת בפירוש אפילו ש הרבה זמן לפני בן השמוש זה חמור מבן השמוש בלי קבולה זאת אומר זה עוד תור חמור מבן השמוש שהוא לא קיבל כמו כן בסימן רא מבואר שכבר אסור לו לטום שום דבר לפני קידוש ברגע שהוא קיבל שבת לעניין אמיר לקום לצורך מצוו ראינו ליל שלא גזרו אומר המשת בור לפי זה אז נופל בבירה כל ההיתר שלמדנו בתחילת הסימן שבנ אש מושס אפשר להרב ובח צירוס אפשר להטמין ועוד כהרי אם הוא נמצא מקום שיש שם ציבור ורוב הציבור כבר קיבל שבת בבן הש מושס אז המיו נמשך אחריו אלא אם כן יש שתי בתי כנסיות ב בית כנסת אחד לא התפלל אבל מסתבר שכל הבית כנס ביתי כנסת התפללו זה שייך ם כן רק מקום שאין שם ציבור ואז מדובר שהוא לא קיבל על עצמו שבת הביר לוכ מצים בשם הרבי החונים המשור מבי זות שדווקא עעל ידי בורכו שהוא קבלת שבת של ציבור אז החמירו אבל אם יחיד קיבל ע שבס בודים זה לא חמור מבין הש מושס משרת שוה כותב את הטעם בשם הדוגל מובו שכש היחיד מקבל עליו הוא מקבל על עצמו רק תוסף שבס אז רק מצווה ססי ולכן יש להקל בשו ובן רבון שקילו בבן השמוש מה שאם כן אחרי המרת בורך הוא הוא מקבל לעצמו את קדושת שבס ממיש לכן דינו כשבת עצמה מוסיף המחבר לדידן אד גם לפני ברוך הוא אב אמירס מזמור שיר לי השבס כני אז בורכו לדידו הייתה בזמנם כי מסתור מכיוון שמזכיר שבת אקבו כותב המגן אברום כעת נוהגים לומר מי זמור שיר ואחר כך אם יש עוד זמן פעד בשמו עושים מלאכות עד ברוך הוא מה הפשט כי מעיקור קיבלו על עצמם כך אז הם לא מתכוונים לקבל שבת באמירת מזמור שיר אבל כל זה בזמן המוגן אברום בזמנינו במקומותינו כותבים הפג דרך החיים המנהג שמיד שאומרים מזמור שיר מקבלים הציבור שבס ומילא אסורים בכל המלאכות אפילו עדיין היום גדול הוא הדי קומות שנהגים לומר לחדודי ה מסיימים בו יקלו זה קבול שבס ממיש ורב ניסים קריץ אומר ש שבסיום המזמור שאומרים בו יקלו אז הקבו לשבס אבל הרב לישי סובר שמקומות שמנחמים את האם הבים בית הכנסת אחרי אמירת חדודי לפני מזמ ש ה שבוס אז זה מוכיח שהם לא מקבלים את השבת אלא במירס מזמר שיר אבל אז באמת מקבלים שבת דלא זמנו של המוגן אברום אלא בזמנינו במירס מזמר שיר כ מקבל שבת ועשור בכל המלוכ גם בכאלו שהתירו בביש מושס עד כאן הדף היומי ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: