באיזו צורה ניתן להסיר בגד ממתקן לייבוש כביסה בשבת?- ש"ח י"א - י"ד

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

באיזו צורה ניתן להסיר בגד ממתקן לייבוש כביסה בשבת?- ש"ח י"א - י"ד

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמ שכ סעיף יא כאן דבר לגבי מחת מחת מיוחדת לתפירה אז זה כלי שמלאכתו סר אסור לתפור בשבת כלי שמלאכתו סר מותר לו לצורך גופו לצורך מקומו לכן פוסק המחבר מחת שלימו שראויה למלאכת מללו ט בו הקוץ מותר ליטול קוץ בשבת אז זה שימוש של גווי אמנם מסשן חופ כס כתוב שצריך להיזהר שלא להוציא דם כש מוציא את הקוץ המשב ה מוסיף או שאפשר להשתמש גם עם מחת לנקוב את המורסה להוציא ממנה את המוגלה את הליכה אבל זה מובא כאן שבסין ש חח הוא כותב שאסור לעשות ת בכלי הוא הדין אומר המשבר שמותר להשתמש במחט לחבר את המלבושים בעת הדחק אבל אם זה מקום שאין עירוב אז אמרנו בסמ שג שאסור לצאת עם המחת תחובה שם ראינו את כל העניינים סביב זה בסימן ש מ מבואר שאסור לתחוב את המחת בבגד בשתי חיבות אז זה נראה זה כמו טופר זה נראה בסימן שמ הואדי מוסיף המשת מותר לטלטל את המחת לצרך מקומו כל שכן אם מצא מונח על מקום שיכולים להנזק בזה אנשי ביתו זה אפילו שהיא שבורה שנראה עוד מעט שזה אסור לצר גופ מקומו המוקם נזק לא גוזו כמו שכבר דיברנו ממשיך המכ בזה הכל בחת שלמה ניטל חודו השפיץ או חור שלו שם משחילים את החוט אסור לטלטלה כיוון שזה שבר כלי וח דוש שלני קו עדיין עשו מחד ועדיין לא עשו את הנקב למעלה מוותר למה כי לפעמים הוא נמלך והוא לא מנקב ומשאיר זאת שהיה מיוחד לנטילת קוץ אבל כשהייתה מחת שלמה ונטל חורה ו הוקצה אז בטלמן השם כליק הדרך לזרוק אותה בין שברי מתכות ולמסר בניסים קרליץ מסביר שאפילו שלמדנו ליל בסי וב ששבר כלי שעדיין ראוי לשום מלאכה אין דינו כמוקצה אז לכאורה מחת שניטל חורה הריי אפשר עדיין להשתמש בנטילת קוץ אז הוא מסביר זה לא שימוש מצוי מה ש כמה שדיברנו שם לכסות כלי זה שימוש מצוי מוסיף המשת ברו אם הוא איחד את המחט הזו שניטל לחורה מבעוד יום לאיזה תשמיש אז ודאי שזה כלי מותר לטלטלה קד כל כלי שמחת לה הטו מה קורה אם הוא רוצה לעשות איחוד בשבת עצמה ל קצס השחון כותב שזה לא מועיל כי אם נשברה מחת בערב שבת כבר נעשתה מוקצה בן השמוש ואמיגוס קצ בן השמוש קצ כמה אם נשברה בשבת יתכן שאין היתר לייחד אותה לעשותה כלי בשבת כי אתה עושה כלי בשבת מיד הרדס הגשה זר בור שאין איסור לעשות בשבת כלי על ידי מחשבתו ובשיעור הזמן שברו צריך לייחד את הכלי כותב החזון איש שכיוון שאין הדרך לייחד מחת נטילת קוץ אם היא חדה לזמן קצר בלבד בליבו יודע שעתידו לזרק בין הגרוטאות אין מועיל ייחודה לטירה בטלטול ורק אם היא חדה לעולם נחשבת היא ככלי מותר לטלטלה כמו שנראה את כל הפרטים בסעיף חוף לבז ונעבור לסעיף בז שורי מחצל שנפרדו מחצלת ישנה בין שנפרדו מערב שבת בין שנפרדו בשבת אפילו שהם בהם ג ג אצבעות מותר לטלטלו אפילו מחו לצל כדין כלי שמלכת להתר חוזה לחס בנוז עדיין ראוי למלאכה לכסות בזה לכלוך אבל זשפ מבדים אס די הזריקה להשפעה בטל מהם שם כלי אבל זה הכל בשירי מחצלות מחצלת שלמה כלי שלם אפילו זרק זאת לאשפי בעוד יום מותר כי בטלה דעתו אצל כל אדם כלי שנעשה בשבת מוקס מחסון כיס כגון שחשב לה בשבת שמד לסרו כותב את לידוד מובע כאן שאם חזר בו ורוצה להשתמש בו שוב אין דינו כמוקצה כמו שאמרנו שאי אפשר לעשות מוקצה באמצע שבת אבל אם לא רוצה להשתמש בו אלא רק לטלטלו יצור גופו של הקלי צידד שדינו כמוקצה זה יכול להפוך למוקצה באמצע שבת הגשה זבור הסתפק שייתכן שנור כשירי מחצלת שנזרקה בשבת שכיוון שלא נשתנתה במציאות לא חל לידי מוקצה בשבת אז גם כאן לא חל על זה מוקצה ואפילו שהוא לא חוזר בו יכול להשתמש בזה אבל ייתכן שאם זה נשתנה למעל יוסה זה כן יכול להשתנות באמצע שבת דבר מאכל שנזרק לאשפה דס הגשה זו בור שייתכן שדינו כמוקצה לפי של ציאו משמה שאם כן כלי דיברנו שכלי שלם לא נהפך למוקצה בזריקה להשפעה כיוון שיכולים מעניים להוציא סעיף יג כאן ראה מך ל יקס לגבי שירי מתלות סמרטוטים שמשתמשים בזה אז למיסה כתוב שאם אין בהם ג' על ג' אז זה מוקצה אב בזה נחלקו הראשונים רוב הראשונים סוברים שמדובר בכל מקרה אבל הריו סובר שמדובר דווקא בטלית של מצמה שבזה לא עושים תשמיש הביזיון אז פוסק המכב כך שיור מטלוס שולו אם יש בו הם ג בוס על ג בוס מטלון כיש בזה קצת חשיבות זה ראוי לעניים אבל דווקא לעניים זה שייך לני אז מותר גם לעשיר לטלטל נראה לאלון לפי התז רק בעשיר שדר בבית האני החזון איש כותב שאפילו אם לא דר בביתו מותר לו אבל אם זה שייך להשיר אסור לטלטל זאת כי צלם אין חשיבות בפחות מגל טפחים על גיבל טפחים כותבים פויס כ זמנינו שבזמנינו שגם העניים אינם מחשבים מטליות שמש שלוס בויס מסתבר שכיום דינן כמוקצה גמור מוסיף המשת בורו הנו כזמן שלו זרקן להשפעה אם הוא זרק אתת להשפעה מבעוד יום הודא ש זה מוקצה ואם לאו אם הם קטנות מג על ג' אוסו כזה מוקצה ויש מתירין אפילו אינו הם ג על ג כי זה ראוי לקנח בו איזשהו דבר וזה כמו שיורי מח צלס ובלבד ש תליס של מצווה אז אדם בודל מהם להשתמש בתשמיש מגונה ולכן בזה לכול למה צריך שיהיה ג אבוס לג אבוס לנים או ג ג תפוחים לעשירים מוב כ חזוניש ששירי מטלות שלא היו בתחילה לחתיכת בד בעלמה או שבאו מבגד גדול שעומד תפרת בגדים אז לכל הדות אז חשיבותן זה בגג אצב לנים גג תפוחים לעשירים הויל ועד עכשיו לא היו כלי שימושי ונעבור לסעיף יד יש שבונים נעל מייצרים אותה מייצרים אותה מסביב דפוס הדפוס הזה זה כלי שמלאכתו לאסר כיוון שמיועד לייצור נעליים אסור לייצר נעליים בשבת אבל כלי שמלאכת לאסר מותר לטלטלו לצורך מקומו אלצר גופו אז פוסק מחודש מ לשעל הדפוס בשבת על פי שמלאכתו של הדפוס לאיסור כש כליל הדפוס מל צריך מקוו וגם כאן אני צריך את מקומו דהיינו צריך לפנות אותו מתוך חלל הנעל כדי להכניס שם את הרגל שלי אומר המשת ורו שהמ שהמח הנקת חדש לחידוש אפילו שחדש מהודק על הדפוס שפיר והוא לא יכול לשמו מעליו אכן מטלטל גם את הדפוס בידיים בכל זאת מותר כ טלטול של כלי שמלכת יסר לצרך מקומ כל שקש המנהל ישן שהוא רפוי יכול לשמות המינהל מעליו בלי טלטול הדפוס בידיים ודאי שמותר ומבואר כאן שאין איסור בריירה בהפרדה הזו וכן בסירת עטיפה של סוכרייה דס הגשה זר בוך שאמ אין הסוכריה דבוקה בה אין בכך משו מיסו רירה האם היא כן דבוקה אז מותר רק סמוך לאכילה למסה למדנו כאן שאשו הדפוס וכלי של מכתו ליסק מיועד לתיקון נעליים מובא כאן חסי צחוק שלא רק לתקן את המנהלים אסור אל גף להניח את הדפוס בתוך נעל שכבר עשוייה מזמן ענת לפשט את קמטה אסור משו מתע כמוני אבל לשמור על צורת הנעל הקיימת שלא תשתנה מובא כ מפוסק זמנינו שמותר כותב המשת בורו שלפי מה שכתוב שההיתר הוא שכיוון שזה כלי שמטוס מותר לטלטלות לצורך מקומו אז הוא הדין שמותר לתפוס את התפוז ולהוציא אותו מתוך המנהל בין שהוא תקוע בחוזק בין ברפואי אבל ירב מפקפק ש זה רפוי למה יטלטל הדפוס טוב יותר שישמיד את המנעל מעליו אחרי שהוא רפוי ולא יטלטל בידיים אז לכאורה בפשט זה דומה ליסוד שהמשבר מחדש בתחילת הסימן שאמרנו שכלי שמלאכתו לייס מותר לתלת לצר גופו למשל מותר לקחת פתיש כדי לפצח אגוזים כותב המשב שזה דווקא שאיין לו כלי שמלאכתו להתר לכך אבל אם יש לו מפצח אגוזים למשל אסור לו אז כר גם כאן טוען לי רבי מותר לטלטל את הדפוס לצורך מקומו אבל אם אתה יכול לעשות את אותו דבר בלי לטלטל אתה יכול לשמוט את על מהדפוס בלי לטלטל את הדפוס בידיים אז צריך להחמיר כמו כן כותב רב ניסים שכיסה שתלויה בתבי כביסה כיוון שתים זה כלי שמלאכתו לאסר שהם עשויים ללוט כביסה ואסור לתלות כביסה בשבת יש לשמוט את הבגד מהתווים ולא להסיר את התוים שאפשר לעשות כם לא שישברו העבים מסיים המשור מקום שקשה להשמיד את המינהל ודאי אין להחמיר אלא מותר לטלטל את הדפוס בידיים כדי לישת צרך מקומו עד כאן הדף היומי ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: