באיזה מקרה יש חובה הלכתית להביט במראָה?- ש"ב י"ג ש"ג א' - ב'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

באיזה מקרה יש חובה הלכתית להביט במראָה?- ש"ב י"ג ש"ג א' - ב'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סמן שב סעיף אחרון סעיף יג כאן נראה גזירה שגזרו חזל לגבי אדם שמסתכל במראה המשור ה מצין בסוף א ביורד באיזה אופן מותר להסתכל במראה שם כותב השולחן רוך שאסור לגבר להסתכל במראה כי זה לא ילבש רק נשים מסתכלות במרה אלא אם כן הוא חושש בעיניו יש לו איזה מחלה רוצה לראות מה קורה בעין בשעה שהוא מסתפר או כשהוא מסתפר אצל גוי ואין שם אנשים אחרים אז הוא חושב שהגוי יזיק לו או כדי להראות אדם חשוב כותב שמה הרמו בשם מרן שיש אומרים שבמקום שגם הגברים דרכם להסתכל במראה אז זה לא לאיש מותר לעשות כן הבי אגרו הוסיף מרה שהחברים היו נמנעים מלהסתכל במראה גם באופן כזה אז נעבור לדברי המחבר אי מסתקל בשבס במראה של מתכת שהי חיפו כי זמל כמו סכין חד תחיי שינ שמיה שירבו מן ה מדולדלים כלומר שפת המראה היייתה חדה ובכוונה עשו עשו אותו כך כדי שביום חול הוא מסתכל במראה ורואה נימים מדולדלים שערות מדולדלות הוא חותך אותם אז יש לכו שמסתכל במראה בשבת שמה ישכח ויעשה כדרכו בחול ווא יעבור על איסור שהוא תולש שערה הסתפק הגשה זואר בוך אם מה קורה אם הוא אניח שומה שישגיח עליו או ששניים מסתכלים עמרה יחד האם מותר לעשות כן כותב הו חשו חון שמראה זו לא מצוייה במדינתנו ולא ידענו מה היא הרבור לציון כותב שמדי זה יש ללמוד שאסור לאדם להסתכל בשבת בדמותו הנשקפת בסכין מתכת או מספריים מבריקות משום חשש זה מדוך הגשה זו בוך הסתפק שכן אין בהתבוננות בדמות הנשקפת מכלים אלו של סכין או מספריים כדי לגרום לאדם להוריד את צרותיו רק מראה והוסיף שבסין יש לצדד להתיר מטעם נוסף שבימינו אין הדרך להשתמש בסכין אלא במספריים מוסיף המח ואפילו אם היא קבוע בקוסל שהוא לא יכול להוריד את זה ולהשאיר את השערות מקום מקום לא פלוג כל מראה של מתכת בין אם קבוע בנינה קבועה אסרו אבול מוטה להסתכל במו שאיין בו חשש זה אפילו איןו קבוע למשל מרה שזכוכית כמו שלנו הוא הדי מרה של מתכת כשהיא לא חדה למה כיוון שזה בכלל עשוי להשיר בנימים לא גזרו בזה כלל ולא חששו שמ כשיראה במראה שהשרות מדולדלות ילך ויקח מספריים כדי להעבירם כי בינתיים הוא כבר יזכר ששבת רק אם אפשר עם המרה עצמה להשתמש בז גזו ונעבור לסמן שג דיני תכשיט י שחז סעיפים הסימן הזה זה השלמה לסימן שא שם כבר פתחנו בנושא הזה עם מה מותר לצאת לרשות ורבים אם מה אסור יש דברים שזה מלבוש תכשיטים אל חזל גזרו בכמה טעמים כמו שראינו שם וכאן השלים את הדברים נראה בעזרת השם בהמשך גם האם האיסור דווקא לצאת אש סבים או אפילו בבית בחצר כמו ש נראה בהמשך חלק הראשון בסעיף א' זה דברים שמוצצים בטבילה מדין תוירה מותר לצאת עם זה ברשו ורבים כי זה דרך מלבוש דרך תכשיט אבל חששו שמה היא תבוא לטלטל זו בשו ורבים לכן אם ישח אכב יצא בהם כבר אז כבר הראינו בסמן שא אז היא לא צריכה להוריד את זה אלא היא יכולה ללכת עם זה הביתה אומר המכב תצ אישו לרובים בחוטי צמר ולא בחוטי פשטון ולא ברצו שושו שברו שו עולה על כל השלוש להוציא חוט ש בצבור ש נראה לאלון שדין שונה למה מפני שצריך להסירו בשס טבילה כי זה מודק וזה חוצץ חיישינן שמה הא הזדמן לטבילה של מצווה והיא תצטרך להסיר זאת לפני הטבילה כי זה חוצץ ואחר כך במקום ללבוש את זה חזרה על הראש שליחם ארב זבש ורבים כמו כן כותב רב ניסים לצאת בשער פריטים שמביים חציצה בטבילה סיכות ראש וכדומה זה בכלל בכלל האיסור הזה אבל סיכות ראש מנחות על פעה הנוכרית כמעת לא שיר בזה חציץ מותר לצאת בהם קישוטי שעה חד פעמיים כמו גומיות קטנות זה הו כותב שמותר לצאת כי אף אם את הסירה אין לחוש שהיא תטלטל אותם כי הא זורקת את זה לפח אבל אם רגילים להשתמש בהם פעם נוספת אין להקל כותב המשת בורו שלא יפלו גרבון בתקנת ולא רק אישה צעירה אלא גם זקנה או בתולה שבדרך כלל לא טובלת לא תצא הגורס מויש כותב שגם בזקנה גזר הסר חוים היייתה גם לטבילה לטהר אס בזמנם וזה וודאי שייך גם בזקנה אבל כותב ה משתבר דווקא בדברים קטנים כאלו חוששים שהיא תטלטל כי גם ביום חול לפעמים היא לוקחת את זה ביד אבל דברים שמקר מלבושים לא חוששים שאחרי הטבילה לא תלבש ד בחזרה ודאי שתלבש ד בחזרה כותב הגשה הזר ברוך שגם בגדים שהם ודאות שתחזור לבשם לאחרי התפילה כגון מאי לא צעיף מותר היות ובזמן חזל לא גזרו אלא על דברים קטנים כתכשיט ולא על בגדים אז אפילו שכיום השתנתה המציאות ויש בגדים שאין דרך לו שם תמיד משל צעיף אולי ם זה הביתה ביד אין לנו להוסיף מדעתנו על גזיר חכמים מוסיף המחבר ואם הם קלוס בשערו אז כאן יש מחלוק שיטה אחת אומרת מותו כז אין חשש שהיא תבוא להסיר זאת כ אסור לסתור את כלית צערה כמו שנראה לעלון ויש מישו שמה תזמן לטבילה של מצווה ואז היא תקרא לגויה שסתר ל את הקליה כדי שתוכל לטבול ואחר כך היא טלטל כך מסביר הטס ויש עוד טעמים מגס מוי שמאיר לכאורה אם היא תזכור שהיום שבת ואסור לסטור ולכן היא קוראת לנוכרי מדוע יש לה חוש אחר כך היא תשכח וטלטל דלד מסרבים הקופונים זה טעם ה אוים לפי התז כמו כן דן רמ ניסים קרליץ לעניין גומי שאוספות הבנות צערות ראשן שאפשר שיש להקל לצל ב שו סרים לפי דס המתירים שכשם שהתירו לצאת בחוטים שנמצאים בתוך קלית השיער כיוון שאין חשש סרה מחמת האיסור לסטור קלית צרותיה כך יש להתיר לצאת בגומי כרים את הסירות תסתור לגמרי את צרת שערה וייתכן שבכלל האיסור לסתור את כלית השיער אמ אומר המכב כיוון שהאיסור שדיברנו עד כ זה רק מחמש מחמת חשש ש תזמן לטבילה וזה יצוץ ממילא ואם ה מיס הריג החוטים מות שאין צריך להסיר בשס תפילה כי אי אפשר להדק אותם לא חוצצים אפשר לטבול איתם אבל ם דק אותם השבו שדווקא כשמי הרגה הם חלולים אז לא צריך להסיר אותה אם זה לא עם חללים אז זה כן צריך להסיר אז שוב אסור לצאת עם זה בשבת הגור מוסיף הרמו אפילו שדיברנו שאם מיס הריג זה לא חציצה אז מותר אבל יש תנאי נוסף ובלבד שלא טופוס או וזון דוז מ סירון כדי של סנפו במים בשתי אופנים אלו כשהו מטונפים בתית ורפש אז המים ממחים את התית והיא פוחדת שההיא תעלה מהטבילה אז הלכלוך ידבק בבשר שלה ולכן דרכה להסיר זאת וכיוון שדרכה להסיר את החוטים חוששים שאחר כך היא לא תלביש בחזרה ו טטל בידיים כמו כן כש החוטים וזים היא גם כן מסירה אותם לפני התפילה אפילו שזה לא חוצה ספלו שזה הרוג כ שהיא לא רוצה שזה תאנף מהמים כי זה זהב ושוב אחר כך שמה תטלטל מוסיף המשתמש שיש אומרים שכיוון שהיא מקפידה לא להיכנס מעם זה למים אז היא כבר חייבת להסיר זאת משום חציצה כי זה חוצץ כי היא מקפידה על זה אז שוב זה נכלל בחוטים שמ חוצצים שאסור לצאת איתם שמה היא לא תלביש בחזרה אחרי התפילה ונעבור לסי בייז דיברנו בשיעור הקודם חוטים שבראשה זה מהודק וזה חציצה אבל אומר המחה במוט לוצ בחוטים שבצו שהם רפואים היא לא יכולה להדק בחוזק הא לא יכולה לחנוק את עצמה ון צריך יכו להסיר משס יכולה לטבול ביחד עם זה אומר המשת בורו הרי דיברנו ונראה לון ש בתכשיטים חששו חזל שתסיר ז ברשו סרבים להראות לחברתה תטלטל למה כאן לא חוששים כי זה לא תכשיט חוטים שבצורה זה לא תכשיט שמרים לחברה הב מוסיף המחר בקט לו שבצו זו רצועה רחבה שהיא לא חונקת אוסו כיי אפשר להדק אותם שצריך להסיר מתילה לפי שדק כדי שתר בבוו שתראה שתראה שמנה בצ ש אחרי הבילה המשצ שבסעיף ז נראה שאסור לצאת בקטו שצור כזה דו חושב וחוששים שמה תסרב ותראה לחברתה כאן כתוב שעני משום חצי אומר המשור יש שתי אופנים שם מדובר שנחת רפוי סביב צוה אז הטעם שלפנינו איננו זה לא חוצץ אבל יש טעם אחר שם הייתי שלוף אתראה לחברתה כאן כשהיא מהדקת את זה אז מצד אחד כשה שנראה בסעיף ז לא שייך כאן כי היא לא הולכת לשלוף זאת כר היא רוצה לראות בעלת בשר אבל יש כאן חשש חדש משום חציצה אז למיסה בקטל יש שתי טעמים טעם אחד באופן שזה מודק וטעם שני באופן שזה רפוי ממשיך המחבר עוד דברים שחששו שמ תסיר בשוורים ויתרה לחברתה וצ בטופס והוא כמן ציץ כמו הציץ של הכהן גוד מגיע מיזן יזן ולאב שרביטים והוא גם כן ציץ והנה מגיע אעד לכוין שכחת על רושו מיני תכשיטים שהיו בזמנם חו מכאן ומכאן אבל והוא שנו תפורים בסוכו זה תכשיטים שהם לא תפורים במטפחת שלה חשיד שלחו היא תשלוף זאת להראות לחברתה ואחר כך היא תשכח ווש להש ארבים הבולים תפורים בשוחה לקמי שוכ כ הרי לא הולכת ליטול את השוחה מראשה בסב כדי שלא תתגלה שרה הו אז התפור הא לא יכו להוריד זאת אלא אם כן תוריד את המטפחת אגו וישם סוו שנו חש לגי רשו אפילו תפור ב ס את התכשיט םס דבים עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: