באיזה מקרה אסור לאדם מסוים להישאר בבית בשבת ולאחרים מותר?- רע"ו ב'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

באיזה מקרה אסור לאדם מסוים להישאר בבית בשבת ולאחרים מותר?- רע"ו ב'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סימן רו סעיף ביז למדנו שאם גוי מדליק נר עבור יהודי אסור לכל היהודים להנות מזה עד מצי שבס בכדי שיעשו אם הוא הדליק זאת לעצמו או לגוי אחר מותר להנות נר לאחד נר למיו אומר המכבה מה קורה במקרה ישראל ונום יהודים שסבו יחד ישים מסיבה שיש שם גויים ויש שם יהודים בשבת ודליק אינ יהודי נר אז תלוי אם רוי המשתתפים ממנו יהודים מות לשתמש כ מסתו הוא עשה זאת משבל הרוב ומ רו ישרל ואפילו מחצו על מחצו אוסו ולא משנה מה קרה אחר כך אלא מה היה בש דלוקה אם בשס אדלוק היה רוב גויים אפילו אם אחר כך התרבו ישראל והתוספות עוד או שהתעוור כמו כן להפך אם היה הרו ישראל ואחרכך את מטו ונהיה רוב גויים אסור הגשה הז הסתפק כשידוע שאנוכי המדליק אינו יודע אם יבוא רוב נוח עם רוב ישראל מה די מקרה כזה ומה ראינו במחבר שאפילו מחצו על מחצו חצי יהודים חצי גויים גם אסור מביא ה משתבר שני טעמים או כיוון שאי אפשר לדעת אם מתכוון בשביל היהודים או בשביל הגויים או י מרצו ל מרצו מסטו מ עושה זאת בשביל שניהם אבם מסיים המחר בגם רב ישראל ואם יש חוכה שלצורך אינו יהודי מדליקה דיינו לצורך עצמו כמו בדוגמה שמח ב נותן או כשיש הוכחה שהוא הדליק לצורך גוי אחר כגוי שנורים שמשתמש לאירו אף על פי שרוב ישראל מותו כ מסתו ממה שהוא הדליק מתחילה עיקר הוא הדליק זאת עדי דידי ואפילו שיהודים גם נהנים נר לאוד נר למיו מדגיש המשבר שהיתר הוא דווקא אם הוא משתמש מיד אז מוחך שהדליק את צרחו אומנם בסמן ש חופי מבואר שאפילו שלא ישתמש מיד מותר לישראל לנות ממנו אלא אם כן ידוע שהדליקו לצורך ישראל אזיד מבאר ששם מדובר ב י שאינו מכיר את היהודי ללכן אומרים שמסתו ליקול לצורכו אלא אם כן יודעים שהדליק את צורך ישראל בבגדי ישע כותב ששיוו מדובר בנוי שמדליק בביתו משום כך יש למר שמסתם הדליק עבור עצמו אלא אם כן יוצא מביתו מיד אחרי שהדליקו מה שאן כן כאן שמדובר בנוי שמשמש בבית שאינו שלו ועושה מלאכה לצורכי הרבים אז שיש מחצו ישראאל מחצו נוח וצו לצורך שניהם ולכן דדווקא כשמשתמש בנר מיד מוכח שהדליקו לצרכו מותר לישראל להנות מהנר מביא ת בורו כל זה שלא יודעים אז יש הוכחה שהדליק צורך עצמו כיוון שהוא נהנה מכח מיד אבל אם יודעים שעשה זאת גם בשביל ישראל למשל לא אמר לנו בשעה שהוא מדליק המדליק גם בשבילי וגם בשביל היהודים אסור להנות מזה וכאן מביא הרמו חידוש גדול של בעל האיתור כידוע חזל אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת גם לומר לגוי לעשות מלאכה שה ליהודי אסורה רק מד רבון גם אסור זה שווס ד שווס דרבון דרבון כל האיסור שלמ קום זה דרבון ואני אומר לו לעשות מלאכות דרבון גם זה אסור לצרך מצווה אז שו זה שוס מתיירים בתו מתיר גם לצורך מצווה לעשות גם מלוכת דריס על ידי גוי כיוון שזה יסו דרבון הקל בצורך מצווה ומשבר מדגיש שרק יסר אמיר לקום שזה בדיבור בעלמה זה מתיר ביטור לעשות בשבת צורך מצווה אבל שהיהודי עשה בידיים מלוכת דרבון ודאי שאסור גם לצורך מצווה אומר רמיש אמרים יהודי ד לק נר לסוד שבס משום לסיר דמיר יהודי אפילו מלו גמור ו דמוק מצו אומר המשור שמדובר שיושב בחושך ואיין לו שום נר לאכול אבל אם גמר סעודות אף שעדיין לא בירר בכס מוזן או שעדיין באמצע הסעודה ויש לו נר אחד פשוט שאסור לצוות לגוי להדליק לו כי זה שווס שלא במו ק מצווה אבל אם יש לו נר אחד והוא עבר וציווה לגוי להדליק לו נר אחר אז כמו שנראה בסעיף ד כ שהנר הראשו דולק זרק תוספת הנה ר להנות לבנות בית הכנסת בשבת על די גוי אסור גם דסב יטור כי זה מצווה שינה עוברת אפשר לבנות ביום חול הסיד אומר השבור ביארנו שאסור אפילו בקבלו אלא אם כן יש חשש שם יתבטל חס ושלום על ידי זה בת קנסת לגמרי אם לא ירשו לו לבנות בשבת אז יש להקל בקבלו וצריך לפרסם ש בקבל אונס וייתכן שגם על ידי שכירות שמשלמים לו יומית גם מותר בקי גבנה אם לא ירצה הגוי בקבלו אומר הרמו שעל פי זה עלפי ד ב בשבת בפרט בסו שמת שבת עודת ברי שת בלי שבת ז שכ שים אז אם ספק אולי קבלו ממנו כ מסים הרמו למש לא ק שגודלו שז גם שם יטו אבל במקום צורר גודל הרמו מקל אשלו מחמיר גם את צורר גודל והוא כותב שרואים בקהילות גדולות שיושבים בחשכה מוצו שבס אפילו בחתונה עד מוצו שבס מי ששמח על בליט ואמר לגוי לעשות למלאכה דמוק מצוה דס הגרי של לישי שאם הוא לא ידע שאסור מותר לנות מהמלאכה אם הוא ידע שאסור והזין אסור לנות מהמלאכה בחו שוני כותב שרג מוק מצור גודל שרמו התיר אז אפילו ששלו מחמיר אפשר להקל בדבת להנות מו צורך מצ בלבד כיוון שרב הפוסקים מחולקים ביטור אסור להנות הפרגוד מביא משבור מצדד להקל להדליק על ידי גוי במוצא שבת צריך מצווה כשעדיין בנש מושס זאת אומרת לפני השקיעה לא אחרי השקיעה זה קרו אפשר להקל כל שכם בערב שבת בשמו צורך מצצה ודי מותר כמו שנראה בס שז אומר המשבר נכון שמחמירים קבו אמוק מצווה דרמות דהיינו אם העירוב התקלקל כדי שעבור רבים די מכשול לטלטל ביס אז כד בו לסמוך עליו להתר שו אפילו בו מחמיר בזה אבל קק משור גן וגם ש ושם הוא כותב שאם אפשר שהגו יעשה רק ניה כ שהחוט של הב נקרא אז ודאי שעדיף לא לעשות מלכי גמורה תינוק שנולד בשבת ח לסרת זים בעוד יום דס הגשה ז שמותר לומר לגו לכתוב את צבני הזיו כששת הלזה צ גודל לצך מב שקום גם י מצה סמילה שאין לו את הכלים וכדומה אס מחבל יטו יפסיד אם אי אפשר בעניין אחר אם הוא פשע ולא הכי מ אתמול אי אפשר לסמוך אם נפל סכך הסוכה ביום טב יש בזה סתירה במשו בסמן טופר ל הוא כותב שמותר לומר לגוי שסחר לו את הסוכה בסמן טופרי ש חובו מעתיק את הפר מגוני שמסתפק בזה מסיים שחלילה לארות עטר בוזה הגוס מוישי כותב שצריך תפילה קרסטור בציבור נחשב מצווה שרבים לכן הוא הטור לומר לגוי לכבות מזגן שיקרר באופן שהפריע מתל בית הכנסת עד שרבים מפלים בית הכנסת אפילו שם רק מיות מתפללים עוזבים את בית הכנסת מחמת הקור תבטלו מתפיל בצי קסת כמו כן רבן קוטלר התיר להדליק את האור שקבע בס מדרש לומדים בו רבים כזה מסת מתור שרבים ה סומכים ביתור אבל הגרי של לישי החמיר לא לתקן גנרטור של ישיבה שקבע אפילו מוקם תמור דרבים כיוון שיסור אמירל הגוי פרוץ בעיני הבריאות והפסקת פולת גנטו דבר מצוי אם דליקו תמיד כשכבה יבוא לזלזל בכך לכן לא חמיר בזה עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: