באיזה אופן ניתן לערב מים קרים במים חמים בשבת?- שי"ח י"א - י"ב

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

באיזה אופן ניתן לערב מים קרים במים חמים בשבת?- שי"ח י"א - י"ב

[מוזיקה] סיעתי לשמיה סימן שיח סעיף יא למדנו שכלי שיני לא מבשל נכון שמחמירים שמה כל דבר צריך לחשוש ומקלבישל אבל כמו שאמרנו לגבי מים מפורש בגימורה שהם לא מתבשלים בכלי שיני אמנם כאן נראה שבמי אמבטיה יש חומרה מה שייר בכלל מי אמבטי בשבת אסור להתר מתרחץ בשבת פרנובודה ורג לא מותר במים שהוא חמור מערב שבת אז אומר המחבר אמבטי של מרחץ שמלא יומיים חמין אף על פי שיקלישיני אינו סניין לו מים צוינן שרי מחממון הרבה מביא המשתברו גם בחמוריה שכל האיסור לבשל בהם זה רק מדרבונון כמו שראינו בתחילת הסימן כי זה טולדסחמו אסור להכניס מים צוננים באמבטי שהומשכה מן המעיין ששלך מתבריה אלא צריך ליטול מאמבתי בכלי שיניים ואחר כך להכניס בזה את המים ולמיסה מבואר שהאמבתי שנמשכת מהמעיין יש לה דין כלי רישן כך מבואר ברשי בשבס כיוון שנמשכים החמי לתוך האמבטיה ישירות מהמעיין אז מובא כאן שבטרו השדה שן למד מכך שמים שמקלחים מגדרה רותחת וזוכלים ישירות לגדרה אחרת הקילוח מחברם וזה נחשב כירו מקלירישן והרמו מביא זאת ביורדי בסימ צ ביז לגבי לבי קילוח הבא מהמעים מבואר בפרמגודים שאפילו אחרי שנפסק הקילוח נחשבים מהמים הבאים ממנו כמנחים בקלירישן וכך החמיר החזון איש כמו שדיברנו ליל להחשיב את המים שבכוס שיראו לתוכם ממיחם שעומד על גבי האש כמונחים בקלירישם ולכן הוא העביר לכוס שלישית כדי להכין את הזי מאידח החמודל דוניאל כותב שאחרי שנפסק הקילוח המים כבר כלישי נראה כבוד הקילוח זורם אז כלרישן להלוכה כותב בחודשוני שמעיקר ר הדין יש להקל שהכוס שיראו לתוכם הממיחם ככלישיני כיוון שגם מדברי החבזדס מבואר שאחרי שנפסק הקילוח אין להחמיר ובכלל כל הפוסקים לא הזכירו עניין זה רק בירדי ולא בהלכות שבת אלא שמכל מקום יש עניין להחמיר כתום שדה שם ייתכן שגם החזון איש עשה זאת רק בתורז חומרי הרגשה הזו ברכן שיתכן שהחומרה באמבטי נאמרה דווקא במים שזורמים לגבי הקרקע מקום אחד זמן רב או דווקא באמבטי שכולה כלי אחד והמים זורמים בה בקצה אחד לקצה השני ולכן אין החום מתמאד בשעת הקילוח הבעירוי באוויר מהמיחם לכוס וכדומה ייתכן שגם אתרום השדה שן יודע שזה לא כקלרישן וכך עמדה סגריש לישיב לגבי עירוי מים ממחם על גבי כלי משקה כדי לחיים את המשקה שבתוך הכלי מבואר ברמו בורדה שם בשח שירועים בקליריש על גבי כלי לא מבליע במאחר שבתוכו אלא רק בכלי עצמו כרי אירועי מבליע רק כדי כלליפה והכלי הוא הקליפה אבל בחוט שוני כותב שאם רוצים לחמם בקבוק תינוק שנמצא בתוך כלי ומערים עליו גם מים המחם כדי לחממו ואחרי העירוי ממשיכו להתחמם עם העירוי שבכלי וזה צריך להחמירו עכשיו ככה ראינו שהרמו מוסיף שגם בקלישיני אסור למה מביא המשתברור מהטור כיוון שהם לרחיצה מסתומם אותם הרבה ומתבשלים הצוננים שמתערבים בהם אפילו שהיא כלישיני וזה הכוונה שהרי מחממונה בה ולמיסה הגרשה הזו בך מתקשהש שחום המים לא גדל על ידי ריבוי חימומם כי מים לא יכולים להתחמם יותר מ-100 מעלות אז מסביר שיתכן שהד שמתחמים מים הרבה ומים מרובים יכולים לבשל עלפי אף על פי שמנכים בקלישיני על כלפוני מדרבונון לעניין תרמוס כותב הגרשה הזוברוך שאפילו שהחום נשמר הרבה זמן אבל כיוון שזה רק מעט מים אז זה לא קם בטי עכשיו כך בפשס מדובר שהוא מכניס מעט מים לאמבטי כך שכל המים מתחממים מה קורה אם הוא שופך בבת אחת הרבה מים שאז הוא גורם שהכל יהיה פושר אז בכלי שיני כותב משתברו יש להקל בכלי רישן יש לחוש לדעסרן ורבן ירוכם שבמבטי אסור לתת אפילו הרבה צודנים בבת אחת בשונה משאר הכלים שנראה לאלון ממשיך המחבר זה הכל להכניס צויננים לחמים אבל להפך אומר המחבר אבל נויסנו ממים חמים שבזה אמבטי לתוויך אמבטי אחר של צוינן זאת אומרת מותר להכניס לתוך כלי שיש בו מים קרים והוא נקט אמבטי לרבוצה שאפילו שזה אמבטי לא גזרו אוטו שיעשה להפך כל שקין לתוך כלי אחר שיש בו צונן ואפילו האמבטה הוא כלי רישון מותר לערות לתוך מים צוננים אם הם מרובים על החמין שהם לא יצליחו לבשל ואפילו שאסור לערות על תבלין מכלי ראשון ראינו בסעיף י זה דווקא על דבר גוש שאז מבשל כדי קליפה אבל כאן שמיד מתערבבים המים החמים הצוננים ומתבטל חמותן כיוון שהצונן מרובה מותר באמת אדם שיש לו חתיכת בשר רותח ורוצה להכניסה לתוך רוטב צונן נסו כיוון שזה לא מתערב עם כל הרוטב אז כדי קליפס סביב הבשר מתבשל המובק מפוסק זמנינו שמותר להכניס סיר רותח לתוך מים קרים כדי לצננו זה מצוי גם בבקבוק של תינוק רוצים להכניס לתוך כלי מים קרים כדי לצנן כי רק רוטב מחמט שהוא סמיך הוא נדבק בחתיכת הבשר ומבשלי כמים שנוגעים בסיר הרותח הם מתערבבים יד במים של הסביבם והם לא מספיקים להתבשל של להניח דבר גוש בצלחת שנשארה בשארית מרק שהצטנה לגמרי בחוץ שוני כותב שמותר כיוון שדבר גוש זה לא מוסכם שהוא מבשל וכאן אין תיקון במרק שיש בו חשיבות אצל בני אדם ונעבור לסעיף ביז כמו שדיברנו מים הם ודאי לוקה להבישל ולכן בכלי שני בוודאי מותר להכניס אותם הבכלי ריש נסו אמבטי יש בזה חומה מיוחדת כמו שאראינו בסעיף הקודם הסעיף שלפנינו עוסק בערבוב מים קרים וחמים עוד נקודה יש כאן כתוב בגמורה מי חם שחממו בבית התרוקן והוא עדיין חם התפנות שלו עדיין חמות וממלים אותו מים קרים עד למעלה יש בזה עניין של צירוף שכלי מתכת חם שמכניסים לתוכו מים צוננים הם מחזקים את הכלי וזה גמר מלאכת הצורפין בייצור הראשוני אחרי שגורמים לייצר ממלאים את זה מים קרים כי רתיחת האור האש מפעפתו וקרוב להישבר והמים הקרים מצרפים פיפוע וזה מחזק אותו ומי שעושה את זה בכוונה לצרף את הכלי יש שם שזה יסודיסה יש שם שמרבוננו אבל כאן שהוא מתכוון רק לחמם את המים ולא לצרף את הכלי הוא לא מכוון לכך וזה לא פסיק רישה שיהיה כאן צירוף לכן אין איסור ולכן נראה שכל הנידון הוא רק בישול המים למעשה מובא כאן שבסימן שד מביא המשתבור שאין חשש צירוף בגחלת של מתכת ש לא מתכוון לכך אפילו משמע שזה כן פסיק רשינו שם אצל דבר מוגן קם בשם יד משנה שמלכסמה כפטיש נחשבת כמלוכר רק שהוא מתכוון לתוצאה אפילו שזה פסיקרי שאין איסור אז למה כאן המשתבר אומר אחרת התירוץ הוא רבי עקיבה מבאר שכל דברם מגיד משנה זה רק לגבי גחלת שכיוון שאיננה כלי אז אם הוא לא מכוון לתקן אותה אין איסור מה שאין כן בכלי כיוון שלמעשה עשה נעשה הכלי מתוקן יותר הצירוף אסור ולכן כאן היתר זה רק משום שאין פסיק רש זה לא הכרחי שיהיה כאן צירוף ודובה שיהיה למזכב פסיק רשמותר אז נקרא דברי מחבא מי חם שפינו ממנו מים חמין הוא רוקן זאת מהמים החמים מוותרליט לתיכו מים צוינן מרובים כדי להפשיר שיופשרו מהחום של הכלי ואפילו עד למעלה שיכול להיות צירוף כמו שדיברנו אינו פסקרי שהם מים מועטים שיכולים להתחמם מחום המחם עד שיעצד בהם אסור אבל הרבה מים שלא יהיה צלדס בהם מותר זה הכל במי חם שהוא כלי רישון וכלי רישן מותר להכניס רק הרבה מים שהם לא יתחממו לדרגת היד צלדת בהם מה קורה בכלי שני אומר המחבר ומטר לא צוק מים חמ לתוך מים צוינן אוצינן לתחמין והוא שלא יהיו בקלירשן מפני שמחה ממין ארב אם זה בכלי שיני אז מותר להכניס לתוכו מים צוננים וכמו כן ודאי שמותר מהמים החמים שבכלי שיני להכניס למים צוננים שבכלי אחר ואפילו שהמים הצוננים מועטים והמים החמים הרבה יותר שזה יגרום שכל התערובת תי היה צל לדסבל מותר כי כלי שני אין מבשל אבל אם המים מחמים בכלי ראשון אסור להכניס שם מעט מים שהם יתבשלו וגם לערות מהמים שבכלי ראשון על מעט מים צוננים שבכלי אחר גם אסור כיוון שזה מעט מים אז העירוי יבשל אפילו שזה מיד מתערבב אבל זה גובר על זה כי זה הרבה יותר מזה אז הכל יתחמם ליד צולדת זה יבשל רק בקלישיני מותר ולמיסה הרשבו מתקשה כמו שמובא כמביסופים כי במציאות אנחנו רואים שכשנותנים מים מים צוננים מועטים לתוך מים רותחים שנמצאים בכלישני מתחממים כל המים בשיעור שצלדס בוי אז למה מותר כותב הרעש בו חידוש גדול מה שאנחנו מרגישים שצלדס זה החום של המים הרותחים שכבר היו שם לא של המים הצוננים שניתנו לתוכם זאת אומרת המים הצוננים ישארים צוננים רק הם מעורבבים אז איפה שאתה נוגע אתה נוגע במים הרותחים שהיו מקודם היא כשה הגרשה הזוהר בך הרי אפשר לעשות ניסיון פשוט גם יניחו את המים הקרים בשקית ניילון בתוך מים רותחים שנמצאים בכלי שיני הם גם יתחממו בשור שצל דסבוי ואם תאמר שבאמת אסור אם כן מסתבר שאוכן שרמים מתערבבים גם הם מתחממים כי הרי מחימום המים שבשקית מוכח שבכוחם שמים שבכליישיני כלב השל מים צוננים שטנים מתוכם ונשאר בצורך חיון אבל יש מתרץ שאמת זה ההבדל ששמיים זאת בכלי בניילון אז אז זה עלול להתבשל ברגע שמתערבבים אז הם לא מתבשלים והחום שאתה מרגיש זה מהמים הראשוניים אגו מוסיף הרמור ואם המים מרובים כל כך שאי אפשר שיסבשלו רק שיופיגו צינוסום הם לא יהיו קרים ואפילו שיהיו חמים קצת כי הם פושרים העיקר הנקודה שיהיה פחות מהצדס אפילו בכלי ריש שורה אם יש לי מים חמי בכלי ראשון אני רוצה להוסיף בזה הרבה מים קרים שהכל יהיה פושרים שורה רק שלא יהיה אלוהי אם הוא מכניס סנטי חמין או משאיר זאת עלש א זה יבשל בסוף כמו כן להפך מותר לקחת מים חמים שבכלי ראשון לשפוך לתוך מים צוננים עם הצונן מרובה שרק יפיגו צינוסום אבל החיודום כותב שיש הבדל בכיוון אם הוא שופך חמין לתוכצוינן אז אפשר לאט לאט כמובן אבל אם הוא שופך צוינן לתוך חמ שבכלי ראשון אז צריך לשפור דווקא בשפיכה גדולה הכל בבת אחת אם הוא שופך קצת קצת אסור כרי החלק הראשון שהוא שופך כן מתבשל אלא מה בסוף אחרי גמר התהליך הכל הצטנן אבל המעשה הוא בישל בין לבין לכן רק בבת אחת מותר לו לשפוך הרבה מים קרים שהכל יהיה רק פושר ומה שהרמו מסיים רק שלא יהיה לו אש אז לא דווקא לאש עצמה הוא הדין סמוך לאש במקום שמישיר זאת אז היא בסוף התבשל שצולדסבוים אז אפילו שהוא מתכוון להסיר ציר זאת לפני שיגיע למצב הזה הרי גזרו פנשכח ויניחנו שם כמו שכבר דיברנו כמו שנראה בסעיף יד עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: