באיזה אופן ניתן להוציא עצמות מהבשר בשבת?- שי"ט ד' - ו'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

באיזה אופן ניתן להוציא עצמות מהבשר בשבת?- שי"ט ד' - ו'

סיעתא דשמיא סימן שיט סעיף ד למדנו שכדי להתיר בוירר צריך שיתקמו שלושה תנאים אם חסר אחד מהם חייב חטוס ואחד מהם שיברור את האוכל מתוך הפסולת ולא להפך אומר המחבר הביר פסולס מתוי חוכל אפילו שהוא עושה זאת ביודי אחס חייב חטוס המשתבור מביא יש שאינם גורסים אחס והעיקר הוא שאפילו שוא עושה ביד ולא בכלי חייב לפי הגרסה אחס מסביר המשתמר שהחידוש הוא שבשונה מסע ז' שם נראה שלנפח בידו אחת מוטר שם זה לא דרך בריירה מה שאם כן בסתם בריירה אין שום שינוי בכך שהוא מוציא את הפסולת רק ביד אחת ולא בשתי הידיים ולכן חייב חטוס אגו מלכסיום מבואר שהרי שם מותר לעשות צורך אורכן נפש המשומסים חס יום טב אז צריך לברור באופן שיש פחות טרחה ולכן תלוי מה יותר הבשבס אין יותר כזה ולכן ואפילו האוויכל מרובה ויש יוסרברסכל יותר קל להוציא את הפסולת המועטה אפילו אורכ בשבת לא יבר פסולס אפילו כדי לאכל אלטר כי זה דרך ברירה סעיף ה כאן נראה הלכה מאוד מעניינת קשה להבנה לגבי טורמוס ימין קטניו שצעיר בישול רב יש בזה כמה דרכים ברישוינים אבנניז מתבטא שכל הפירושים קשים כטורמוס שהוא דבר שהוא מאוד קשה ש לבשל אותו דבר שהוא מר יש לניזה פירוש מחודש המשבור לא נכנס לתו מידה גם אנחנו לא ניכנס ונאמר את ההלכה כפי שהיא הבירומוסים מתוך פסולה שלהם חי מפני שהפסיל שלהם סוסם כשאיש לקיסו ונמצא כביר פסולס מתכוכל וחיב מבעל ידי הפסולת הטורמוס מר מאוד אז הטומוס נחשב כפסולת והפסולת אינו מר כל כך לכן אפילו שהוא מוציא את הטומוס מהפסולת כדי לאכול אותה מיד זה נחשב כפסולס מתרכו יחל וחייו סעייבוב הסעיף שלפנינו אינו עוסג במלכס בירו אלא במלכת דוש שמהותה פירוק גרעיני התבואה מתוך השיבולת במלאכה זו לא נאמרו התאירים שנאמרו בבירו אבל כתוב בגימורה שמותר למלול בשינוי מעט בראשי אצבעותיו נחלקו הראשונים האם ההיתר הוא אפילו כדי לפרק את דגרגנים לאכילה או רק כדי לרכך ולאכול כך אז זה שתי הדעות שנראה כעת אומר המחבר אין מויללים מלילויס למלול את השיבולים לפרק את הדגן מתוכם ועשו שניר קדוש זה לשון רש"י משמע שזה לא אסור מדוייסה אלא מילל בשינוי מעט בראש בוויסו ולא בכל היד כמוכם כן בשרוטים של קטניות אלוצים מהם הקטניות רק מעט על ידי שינוי מקשה המשתור שכל האוילו נהגים להוציא כרגיל את הקטניות בתוך השרויטים אומר המשתבר צריך לומר כיוון שעודם לכים וגם השרבית ראוי לאכילה זה לא מפרק רק כמפריד אוכל מאוכל אבל אם השרבית כבר יבש או שר מיני קטניות שהשרבית לא ראוי לאכילה כגון פולים ושומסומים אסור לכולל מבלי שינוי אפילו שדעתו לאכול מיד הגו ואף על פי שמפרק האוכל מתוויך שיבולים אויל ונמפרק רק להחיד כדי לאכול מיד שורה אבל יש מחמירים כי הם סוברים שדווקא לרכך את השיבולים מותר על די שינוי לפרק את הדגה מתוך השיבולים גם על די שינוי אסור אפילו שדעתו לאכול לאלטרות פני משניר קדוש אבל זה ברור שהיא כבר התפרק עדם השיבולים מערב שבת מותר לקלפו לכוללמ כי זה לא בכלל מפרק כלל ואפילו לקלוף הרבה מותר כמו שכתוב בגימורים אבל דווקא כדעתו לאכול לאלטר כמו שנראה בסוף סוף א כי קילוף זה גם בירו שצריך שיתקימו תנאי בוירו לרכ תפוח קשה יתכן שמותר גם בלי שינוי עכשיו ממשיך הרמו כיוון שאמרנו שיש מחמירים האגוזים יש להם שלוש קליפות יש קליפה ירוקה שאותה לא רואים בדרך כלל מורידים אותה במפעל יש את הקליפה החומה הקשה ויש קליפה דקה על האגוד עצמו על השקד עצמו אז אומר הרמו לפי מה שהבאנו שיש מחמירים ולכן אוסור לפרק או אגואיזם לוזים או אגואיזם גדולים מתורך קליפוסירו אפילו על ידי שינוי בלי שינוי לכולל מה אסור כי זה כמו הגרעינים בתוך השיבולים אבל לכוללמה מותר לשבר את הקלישה הקליפה הקשה החומה ולקלוב גם את הקליפה הדקה שדבוקה על האגוז מדובר רק על הירוקה אז כיוון שראינו מחלוקס מסיים רמו וטוב לאחמיר מאחד יוכל לאוכלוכך בלאפירוק מה הכוונה? יכול לאכול את האגוז עם כל הקליפות שלו. אז האגליטל מסביר שיכול לפרק את שניהם יחד. דהיינו הדיישה זה פירוק הקליפה הירוקה מעל הקליפה החומה. אבל אם הוריד את כל הקליפות יחד אז זה לא דישה. כך מסביר האגליטל. ומה ההבדל בין הקליפה הירוקה לקליפה הקשה? הפמגוני מתקשה בזה. יטל מבאר שמלך סדוש זה פירוק אוכל מפסולת שהדרך לעשותו קודם הבעת הדגן או הפרי לאחסון או לבית. הפירוק אוכל פסולת שנעשה בדרך כלל הסמוך לאכילה. אין בו משום מלך דוש ולכן הקליפה הקשה היא החומה שהדרך לפרקה בשעת האכילה אין בפירוקם שמלכסדוש אבל הקליפה ירוקה שהדרך לפרקה שלא בסמוך זמן אכילה כבר במפעל מורידים זאת יש בזה מי שמלך אסדוש וכך מסבירים עוד אחוינים לקלף את הקליפה החיצונה של בוטנים התיר החזון איש ובאר בחודשוני שאפילו שרבים הבוטנים ואולי רובם מקולפים כבר בתי חרושת מובאים לבית כאשר הם קלופים מכל מקום הועיל ואנשים רבים קולפים אותם בשעת אכילה לא בטלה דעת דעתם וזה כדרך החילה ככה גם בחלק הסינקב ושבת הלייב מצד לאיסור כיוון שבזמנינו רוב הבוטנים נמכרים שהם קלופים אז זה לא כדרך אכילה מביא המשתברו לוזים ובוטנים שישברו ועדיין הם בקליפתם על פמגודי משמע שצריך להיזהר לברור את האוכל מתוך הקליפות ולא להפך אפילו כשדעתו לאכול מיד משום בוירו אבל בלכסיו מביא מוגנבוים של שלמה שדבר זה שכולף את הקליפה מהם זה בכלל תיקון אוכל ולא שר ברירה בזה מותר לקלף את הקליפה להסיר אותם האוכל ואפילו שמק מקשה עליהם ששלמה על רבה מיישב אותו והפרמגון מביא זאת כיוון שדעתו לאכול מיד מותר גם להוריד את הקליפות מהאוכל עכשיו כך הפירוק שלמדנו כאן בסעיף זה פירוק של אוכל שמצוי בתוך פסולת שגדלה סביבו והפמגודים כותבת שרק אז יש מפרק באוכל שמוסתר בתוך הפסולת אבל הגליטל טוען שגם מפרק אוכל פסולת שגדלה בתוכו בצידו חיה משום מפרק מביאים הראשונים שמפרק תמרים עם מכרבדות מהשקולות אפילו שכבר תלוש מעץ חמפרק השביסשבס כותב שזה מחלק רשוינים אמנם כותב הגלטה שבפירוק הנביא מה ישקול אין איסור משום מפרק כן כמו שאמרנו שמפרק זה רק מה שעושים בבית חרושת בדרך כלל לפני שמביאים הביתה אבל זה עושים בדרך כלל סמוך לאכילה קלישת אשקולות של בננות מענף העוה בו הם תלויים הקסשולחון טוען שאין בזה משום מפרק ואפילו שדרך המוכרים לטלוש את האשקולות מענף לפני המכירה אז זאת אומרת שמביאים את זאת הביתה אחרי הפירוק. הסיבה שעושים זאת זה לא כיוון שיש כאן תוספת גמר מלאכה אלא ככונים חפצים רק בשקול אחד או שניים אף אחד לא קונה ענף שלם אבל אבל יש סובר כיוון שהדרך להביא את הבננות כשהם כבר אינם מחוברות לענף ההבה אז תלישתם מהענף ההבה שבו מחוברים הרבה שקולות אסור משום דוש לפרק שיני שום מראש השום מותר אין בזה משום איסור דוש כרגילות לפרקו סמוך להכנת המאכלים עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: