באיזה אופן מתיר חיבור חוט עשיית אוהל בשבת?- שט"ו י' - י"א

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

באיזה אופן מתיר חיבור חוט עשיית אוהל בשבת?- שט"ו י' - י"א

[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן ש תזו סעיף י למדנו שתוספס אורי מותרת בשבת בפשטס תוספס אורי זה כשיש טפח של פרפרוס מערב שבת אז אפשר להוסיף על הטפח הזה באופן הראי כמה שרוצים כאן נלמד שיש לפעמים שמותר גם אם לא פרוס אפילו לא טפח באיזה אופן שהכל כבר מוכן לפריסה וצריך רק למשוך את החוט אומר המחבר סעיף י תליס כפולו שיוחוטין שיסותליו מערב שבס מוטלטויסו ומטו לפורקו אז המשתבור מסביר היה בזמנם כזה דבר שהיו טולים מות על שתי קירות הבית מצד ימין ומצד שמאל ועל זה נתנו טלית ואז השני ראשי הטלית משנת זנים שהם נקפלו על המותט הנכנס בין זה לזה זה וישן שם. אסור לפרוס את הטלית בשבת על המות כי זה אוהל ארי. אוהל ארי אפילו שאין לו גג טפח. אז למדנו שיתסמ שפוטרס כמו שלמדנו בסעיף חס. אבל אם הטלית מקופלת מונחת עלמות מערב שבת היו בחוטים אומר שתברו שתלויים שעל ידם פושטן לקצותיה הוא מושך את זה כמו וילון שמושכים את זה עם החוט. מותר לפושטה בשבת על כל אורך החוט. למה? כיוון שעל ידי החוטים קל למושכה בהם אז כאילו הטלית כבר הייתה פורסה מכבר טפח מערב שבת אפילו ש בעצם זה לא פרוס טפח ומה שהוא פורס את זה זה רק מוסיף עלריי ומותר למיסה המשתבור נוקט כביאורש בגימורה שצריך שתהיה אפשרות למשוך את הטלית על ידי החוט אבל החזון איש כותב שאפשר להקל כדברי השולחן ערוך שהביא דעת הרמבם שדי במה שהטלית קשורה למות בחוט אפילו לא יכול להושכה על ידי החוט. אמנם מקום אחר החמיר בזה חזון איש. מצד שני אם לא נשאר מהטלית על המות בכלל אלא שיכול למושכה לידי החוט שלפי ביאור ראה שמותר למשחה לפי הרמב"ם אסור כותב החזוני שאין להקל בזה. וכאן מביאה משתברו מוגן אברום שמדובר דווקא שאחרי פריסתה לא יהיה בגגה למעלה רוחב טפח וגם לא יהיה פחות משלושה טפחים סמוך לג שלא יהיה רוחב טפח. כי אם יש רוחב טפח אז זה כמו אוהל קבוע ולא מועיל שיש חוטים למיסה בשרצו כמוב שהפרמגוון מפקפק בזה וגם החזון איש הוא טוען שזה דווקא שפרסו לקבייות מה שאין כן כשפורס זמן קצר באופן זה נחשב אוהל קראי גם כשיש ברורבו טפח ומה שמחבה כותב שמותר גם לפורקה אומר המשתבור זה פשוט שכל אוהל שאין בו משום בניין אין בו משום סתירה אבל החזון איש מבאר שמותר לפרק אותה לגמרי ואין צריך לשייר את החוט והמש משיכה. אמנם מצד שני אוי שמדו מערב שבת אסור לסותרו גם ישאיר אותו עם החוט או עם המשיכה. ממשיך המכר ברבחין הפרויכס דהיינו פרוכת שכמוחנה מערב שבת מותר לפתוח אותה ולסגור אותה וזה כולל גם וילון שלפני הפתח אבל כאן זה דבר מאוד מעניין המוגן אברום טוען שכן זה לאב דווקא כי בפרורכס מותר אפילו שלא היה להחוטים כי כמו שדיברנו בתחילת הסימן כל האיסור שלו להריי זה רק אם הוא עושה גג לא אם הוא עושה מחיצה פרוכת זה רק מחיצה למיסה מביא משתברורו שברנו חנן אל מבואר שגם בפרויכס צריך שיהיו חוטים קרוחים על מערב שבת לטלוט בהם דהיינו הוא סבר שגם במחיצה יש איסור לעשות באופן הרי אם אין לזה חוטים מערב שבת לפי זה עדיף הלומה שהרמבם שהוא מקור הלכה גם סובר בקרב בן יוחנל ואז וחין מתפרש כפשוטוי וכך מוכח מביאור הגרום אומנם נמיסה רואים שבשר הציון ליל נוקד בדעס הרמבם כדעס הטור ועוד שבמחיצה אין איסור וגם כאן משתבר מסיים שלדינה אין אף כמ מנה בזה מה נאמר פשט ברמב"ם כי למיסה מוכרח מהטוב ושר פוסקים שפרוכת שהיא רק מחיצה מותר לטלות בכל אופן וכמו שפסק הרמול אל בי סעיף א' שכיוון שהיא לא מחיצה מטרת אין שום איסור למידה בשבת מחיצה אראית וכמיה משתבור מחלוקס לן מחיצה מטרס שאותה אסור להעמיד בשבת המוגנברום כותב שלעניין זה אין התר שחודים קרוחים עליה ואסור לפתוח אותה בשבת אם לא הייתה פרוסה לפחות טפח אבל יש שמכילים בזה שגם במחיץ המטרס יש את ההיתר של חוטים שזה כבר עשוי מערב שבת סעיף יא כאן נלמד שיש קילס חסני שזה מיוחד לכך אז בזה מותר אפילו שהיא לא הייתה מוכנה מערב שבת עם חוטים וכדומה מה זה קהילת חתנים ומסביר המשתברורו שיש מיטה ובאש המיטה יש באמצע עץ גבוה וכמו כן יש במרגלות המיטה עץ גבוה כזה זה ומות נתון על שני העצים ופרסים על המות וילון גדול ושני ראשיון יורדים מכאן ומכאן כמין אוהל על פני כל המיטה ושם יושנים אז הכלל הוא לא כך אומר המחבר שאם בגג או טפח ולא בפוכוס משלו אישו תפוכים כמובן סמוך לגג אורי חב טפח הועיל שמתוקנס לכך זה עומד לכך מותר לנטוס מותר לפרקו דהיינו היא חינה לכך בעוד יום לכן מותר אפילו שלא היו חוטים קרוחים עלה מערב שבת אבל אם היא לא מוכנה לכך אז כבר ראינו בסעיף חס שולחן פוסק שאפילו אוהל שהם מגגות טפח אסור מדרבונון לעשותו בשבת אלא אם כן היו חוטים קרוחים אבל כאן כיוון שזה מוכן לקח מערב שבת מותר א מוסיף המחבר והוא שלא תשולשלס מעלמית טפח אז יש מסבירים שזה יורד למטה מהמיטה בפשטס מהשמע שהכוונה היא שדווקא שזה השיפוע ממשיך עד המיטה אבל אם סמוך למיטה זה כבר לא בשיפוע אלא לפחות טפח יש מחיצות ישרות זה בעיה למה? כי בעצם כשיש מחיצות תקומות אנחנו אומרים אין לי כאן גג המחיצות אלא יש כאן פשוט מחיצות עקומות. את המחיצה אין איסור לעשות בשבת אלא אם כן יש איסור מן רבונו אז באופן זה מותר אבל באופן שיש לי לפחות טפח של מחיצה הישרה אז אני אומר שכל הקמומית למעלה היא הגג והמחיצה היא רק מה שהולך ישר טפח ואז מה קורה שיש כאן גג ומחיצות אז אוהל ממש אסור לעשות זה בשבת גם זה מוכן לקח מערב שבת אבל כמובן זה הכל בקילו שיש כאן אוהל מעל המיטה המיטה שלנו שאין קילה עליה אלא מהפרוסים סדין אפילו שהסדין יורד מהמיטה הצדדים טפח ויותר אין בזה איסור למה כי מה שראינו לגבי טריסת מפה על שולחן כי מה שמונח על המיטה לא נקרא אוהל אין כאן גג כיוון שאין חלל תחתיו אז ממילא ניסרו גם המחיצות שיורדות מהמיטה עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: