באיזה אופן מותר לעטות כפפות בשבת ברשות הרבים?- ש"א ל"ו - ל"ח

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

באיזה אופן מותר לעטות כפפות בשבת ברשות הרבים?- ש"א ל"ו - ל"ח

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמ שא סעיף לו כאן נראה שאדם מותר לו ללבוש כמה לבושים זה על גבי זה אומר המחבר מותר לוסס בשבס בשני מלבושים זה על גבי זה בין לצורכו הוא צריך כמה מלבושים לחמם את עצמו או שהוא צריך להעביר אותם מקום למקום בין לצורך חבוי אפילו שאין לו שום הנעה בזה זה לא נראה כמשו כיוון שזה דרך מלבוש איזה סוגי לבושים אומר המכבה בין שהם שני חלוקים שלובשים בקד תחתון בין שהם שני סרבול מעיל עליון מה קורה עם חגורות אז המכבה אומר בין שהם שתי חגור זה על גבי זו ואפילו אין מלבוש פסיק ביניהם הגו ויש שוסים שתי חגור זה על זה אלה הם כן מלבוש מפסיק ביניהם חירו נוג זה לא דומה לשני מלבושים כי שני מלבושים לפעמים אדם לובש אותם פני הקור אבל שתי חגורות איזה הנאה יש לו מזה אז הם בזה דרך וישה וזה מסוי אבל מה שמה הפוסקים שלכולם מהאיסור רק מרבון כיוון שבכל זאת הדרך לבישה רק זה אסור כיוון שזה נראה כמו מסוי כל שכן לרגו ממטפחת על החגורה שאיין דרך לרגוע בכך ודאי שאסור אך הודם טוען שבמטפחת אז גם לפי הדעה הראשונה אסור כיוון שאין דרך לרגוע בזה ביום חול אז ניכר לכל שו מערים להוציא את המטפחת כדי שיהיה לו למחוות את הא וכדומה ואפילו בקרמל שאסור רק נרבון גם אסור בתז נתן צש כמו שדיברנו לל שיחבר את ראש החגורה ל ראש המטפחת בעניבה זה מותר לעשות בשבת ואז יהיה כמו חגורה ארוכה וחגור גם בה ואין נחשו שמה לגו עליו שהולך כך ומתוך כך יסיר את המטפחת ויבוא תטל בשו סרבים אומר הרגשה זר בו שכיוון שנקר שכל מה שיוצא עם המטפחת שקשורה חגורתו כדי שלא לטלטל אז אין לחו ש מבואו ללוג עליו מבינים למה הוא עושה זאת כותב המשת בו שגמור חן יכול לגור עם המטפחת על ידי הפסק מלבוש דהיינו אם החגורה היא למעלה על הבגד העליון ר גרנה על המכנסיים אבל אסור לקשור את המטפחת סביב הרגל שזה לא דרך מלבוש כלל אלא יעשה כמו שדיברנו או שיקרו את את המטפחת סביב הצבא בדרך מלבוש מקום שנהגים לחגור אונטר גרטל ויבר גרטל חגורה תחתונה וחגורה עליונה מעליה דהיינו שהתחתון לא כל כך יפה והשני יפה יותר וטוב יותר כך לעשות או שזה פשוט מידי קצר אז מותר חן בחוד המצדד שאין למחות במדינות שנוהגים כן מה שנוהגות קצת נשים לחגור בחגורה ועוד חוגים בחגורה על הבגד הרחב על השמלה מלמטה כדי להביע אותה שלא תתלכלך בשעה שיש תד ורפש גם מותר כיוון שצורך הוא לכך לגבי יציאה עם גרטל בשבת שכ חגו בחגורה רגילה המו כמקס יש אומרים שרק אם זה על המכנסיים וזה על הבגד עליון וכדומה ויש אומרים שבכל מקרה אסור רק על בקיצ שכך דרך מדח יש אומרים שבכל מקרה מותר זה נחשב כלבוש אומר המשת בורו מי שיש לו שלוף מט כזה כזה מעיל ש תפור בו חגורה הוא רוצה לחגור חגורה על זה יש לו עצה יתיר את החגורה התפורה וזה לא מסוי אפילו שהיא פתוחה כיוון שהיא תפורה זה בטל הבגד ואז הוא חוגר בחגורה האחרת בשן כם יהרגו בשניהם החגורה כמשו כמו כם מוב כאן שמותר לצאת בנעליים עם סרוחים אפילו שהסר כים פתוחים כ ש חלק מהמינהל וכמו כן מובא כאן שאפילו החגורה לא תפורה אלא בתוך לולאות זה גם חלק מהבגד אפילו שהחגורה פתוחה אלא אם כן החשה שהיא תיפול לגבי חפתים שהוא לא רוכז בהם את השרוול הסתפק הרגשה זו בו שיתכן שזה לא בטל כיוון שהדרך להשתמש בהם רק בשעה שסוגרים איתם את החולצה מוסיף הרמו מותר ללבו שני כובו ים זה על זה כיוון ש גם הדרך בכל כך ללכת כיפה ול כיפה כובע וכן שני אנ פילוס שתי גרביים על כל רגל כדי שני כמו שני סרבול ונעבור לסעיף המז כאן נראה בעניין יציעה עם כפפות אומר המכב מוטר צס בשבץ בבוט ידיים שאני קרואים גונט כד לבוש גמור זה עשוי להגין על הד פני הכור אבל ויש מי שמח מ להה צריך שאת פרמר ש בזה בות יודים שם לבושו שיחבר זאת לשרוולים או בתפירה או שיקשר הם בום בקשר שכיום יופי אז אין חשש ש ציים הבלי זך אסור כ לפעמים צריך למשמש בידיו להסיר איזה קינה או פרו שעוקצת אותו וחוששים שמו ישכח ויבוא לטלטל לדם שרבים הוא יוציא את היד כפפות ויחזיק את הכפפה ביד השנייה וככה הוא ילך דל דמס ורוי לא חש לדבור מביא המשת בור המחלו קס אתה סובר שיש כזה היה מצוי בזמנם ארבל שמכניסים את שתי הידיים בבת אחת אז אין חשש היא גם יוציא יד אחת זה ישאר לבוש על היד השנייה אבל יש שאומרים הפרגונים שאדרבה זה יותר חמור כי זה בקל נופל מידו ויבוא לטלטל דלד בש סרבים וגם רגילים לפעמים לקחת את זה ביד ולכן לפי מה שכתב השו חנוך שצריך להחמיר בכפפות אז ודאי שראוי לרחוש גם בזה כמו חמק כפפות של ילדים שמים מחברים אותם זו לזו בחוט המוש בני השרוולים דעס רניס מקרת שאסור לצאת בזה כשעדיין לא בתוכם כי זה לא חלק מהשרוול אלא כמ עשוי אז ראינו שמכבה כותב ראוי לחוש להחמיר אבל אומר המשת בור שנהגו עכשיו להקה לצת עם כפפות יתכן כ של הרבה פוסקים אז כל הרחובות שלנו זה רק קרמס ולא רשו ורבים המש מדיבר החונים שנכון שאן למחות דד המקילים מכל מקום ראוי לכל בעל נפש להחמיר כי זה חשש מאוד מצוי שיוציא זאת ברחוב מובא כאן שמותר לשת עות קאץ בגד חורפי אומר גוסמ שאין שסיר זאת כיוון שזה בגד עצמו שמונח על גופו זה לא חוששים הגשה זו בוך מסתפק שיתכן שמעיל גשם יתכן שיגעו עליו והוא יבוא להוריד זאת אב בזה יתכן שעשו כמו כן לצ מותר לצאת לבתי אוזניים אוזניות על שיש קשת מברזל שמונח מתחת לכובע כיוון שעשויות להגן על האוזניים זה לבוש גמור ואין חשש שיש בכפפות שיבואו להסיר זאת כי רק את הידיים הוא צריך לפנות לפעמים כדי להסיר כינה וגם הוא צרך להוריד את הכובע אין דרך לעשות כך אמי שלא דרכו כר בימות חול לצאת עם זה אז זה ישלח מיו כמו כם מותר לצאת עם צמ גפן שנתון בתוך האוזניים להגן מקור מרוח אין חשש שמה ייפול ואין חשש שיבוא להוציאו נעבור לסעיף לח אדם שרוצה לצאת בטלית של לבושה אז למדנו שמותר אבל מה קורה עם חוטי הציצית אז כל זמן שחוטי הציצית מכשירים את הבגד זה חלק מהמצווה אז י בטל הבגד אבל אומר המחבר היצ בשבס בטלי שאין מצצ כלו סוחב לא בשביל הטלית כי אם זה בלי חוטים בכלל אז נכון שאסור ללבוש את זה כ לא מקיים עכשיו מצוה ציצית אבל מחמת שבת זה לא זה לא נוגע זה מלבוש אלא בגלל החוטים והם לא בטלים הגב הטלית כמו שנראה לגבי הרצועות בשיעור הבא מפני שויס החוטים חשובים צלוים ודתו עליהם עד שישלים ויעשה הו ולכן מובא כאן שמי שלובש בשבת בבוקר טליתו בביתו ואחר כך יוצא בית הכנסת יראה לבדוק את הציציות כ אם הוא יצא עם תלית פסולה אז הוא יעבור על איסו טלטל או שהוא בודק זאת לפני שמכריז בתיק בשבוע שעבר ואם היא מצויצת לחוס אומר המחבר אף על פי שאם בו חילס הוא לא מקיים אתכ את מצוות תחילת אז אולי חוח הלבן זה מסוי לא מות ס בשבס כי קמ שילס אין מק יש בזה מצווה אז זה בטל לבגד יש כאן חידוש מסיג שבגד שיש ספק אם הוא חיה בציצית או לא אז מספק מטלים ציצית בו אבל בשבת אסור לצאת בו כי יתכן שהוא פטור מציצית אז החוטים זה סתם מסוי אבל החזון השתמע על כך הוא לא מבין את השולחן ארוך הזה כיוון שלא ר בחמת המצווה זה בטל הבגד אלא כי זה צורכו אז למה ישה כיוון שמספק אתה לא מרשה לו לבוש את הבגד בלי להטיל חוטים אז החוטים אם צורכו אז למה שלא יה בטל הבגד כח תמי ה חזוניש עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: