באֵילו מקרים מותר לומר לגוי לעשות איסור דרבנן בשבת?- ש"ז ד' - ה'
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
באֵילו מקרים מותר לומר לגוי לעשות איסור דרבנן בשבת?- ש"ז ד' - ה'
[מוזיקה] בסיעת דשמיה ס שז סעיף ד פקמ וד מרב שב ק אפילו שיתכן שהגוי יקנה בשבת ובלבד ש בפוש ני בשבס הג כמוכן פ חמ גוד ור אפילו שיתכן שמקור בשבת ובלבד שלמ הוא ו עושה זאת על דעת נפשו האם לא קצץ וסח זוא עושה זאת עבור היהודי אסור מב משתבר אם יום השוק בעיר זו בשבת באותו מקום אין מצוי לקנות קים ביום השוק כמו שרגיל להיות ביריות קטנות אז זה כאילו שהוא אומר לו בפירוש שימכור או יקנה ביום השבת ואפילו בתחילת השבוע אסור אבל מקום שמצוי קצת גם בשאר ימים אין איסור אלא אם כן מזכיר בפירוש יום השבת כמו כן אם מבקש לו ביום שישי תמכור לי או תקנה לי והוא אומר לו תדע לך מצאי שבת מיד אני צריך לצאת לעיר אחרת אז כאילו שאמר מפורשות תמכור ותקנה בשבת ואז עסור מביא המשור מלקס כותב הז שמה שהתירו לו אם לא יזכיר לשבת שיקנה לו בשבת כשהוא מביא ל את זה בשבת לא ינה ישראל באותה שבת כי למסת עבור ישראל אפילו שמדובר שהוא קצס וסכר אבל כמה החונים חולקים ומקלים כותב בספר חסידים על ידור אדם בעיר שיום השוקו בשבת כי אי אפשר שלא יכטה ואם השו קנו בשכונתו מותר מביא הרמו מי שסוכר אינו יהודי לא ורסו הוא שכר גוי שיוביל לו הובלה למשל גוי או יהודי מעיר אחרת הזמין אצלו סחורה והוא שכר גוי שיוביל זאת הובן יהודי וקח ביס ישראל בשבס אוסו אפילו שהוא קצץ לו שכר עבור זה ולא היחד לו את יום השבת ל ליך והגוי מולי בשבת הדת נפשי כיוון שהוא מוציא אאת מביתו של היהודי בשבת אז יש שש מריסין כמו שלמדנו בסמן רנו ביז ושם מדובר שהוא בא לקחת דברים שהוא כבר מכר לו או משכון שלו אז זה למדנו שם שאם הוא אחד לו בביתו אז מותר לו לפעמים אבל כאן בכל אופן לא יועיל אפילו שהוא החד לו מקום ונח שמה סויר כי הרי כאן הסכר עדיין בבעלות הישראל אז אין שום היתר אבל דווקא אם הוציא מבית הישראל בשבת אם הוא הוציא מערב שבת אפילו שהוא מפליג בשבת מחוץ לתחום מותר כיוון שהוא קצץ לו סכר הוא עושה דעת נפשו כמו שלמדנו בסימן ר נבז מסיים הרמו שיוסה מי שנהג לעשות כך עונשו אותו לפי אושרו בממון או לכנס אותו שיתן כסף ל או במלכות אם אין לו כסף אבל אם הוא טעה וסבר שמותר אז אין מענישים אותו הוא נאמן לומר שהוא לא ידע והוא היה בשוגג מכונה אוטומטית למחר משקאות מאכלים שעומד ממקום שמצווים יהודים חילוניים שיתכן שיקנו בשבת דס הגשה ז בו שן איסור למידה שש לפני עיבר כיוון שיש טלוט שישתמשו במכונה בערב שבת או מוצאי שבת ולא בשבת עצמה אבל מרשה כותב שמשו יש להחמיר של תעמוד המכונה בביתו ו בחצרו עיף ה כאל הלכה מאוד ידועה ויסודית אמיר קום אסורה אפילו מוקם צ גודל אוצרך מצווה לומר ו לעשות מלו דריס כמו שמובא בסמן של ולכן למשל אם חושך ורוצים ללמוד או להתפלל אסור לומר לגוי להדליק נאו ובטעם האיסור מובא כאן שרשי בשבס כותב שוא משום שכוס חוששים לחומר שהגוי יש לו שליחו עושה את המלכה בשליחות ישראל בזור כותב רשי שהדבר הסור משום ודדו כותב הבז שקמ משום ודדו האיסור הו דווקא כששר מבקש לו בשבת לא כש מבקש לו בערב שבת תעשה ל בשבת ה משום שליחו אפילו ש מבקש לו לפני שבת כיוון שההוא עושה זה בשליחותו בשבת מידך כשהוא אומר לו בשבת תעשה לי ביום ראשון משום ודע בובו יש בעיה משום שליחו שם בעיה כ השליחות בפועל תהיה בשבת וכאין זה כותב בכובד שיעורים ווא הוסיף שלפי זה אם הוא מצווה לו בשבת לעשות מלאכה בשבת אז הוא עובר בשני ייסורים וכותב המס בשם הפרי מגדים שאם נוכרי עשה מלאכה על בקשת נוכרי אחר ולא ידע שלצורך הישראל ורק המבקש יודע זאת יש להקל בכך משום שלי חוס כיוון שאינו נראה כשלוחו של הישראל עכשיו בסביב הזה נראה לגבי יסו דרבון כתוב בגימור שמותר לצורך מילה שמתקיימת בשבת למשל אם לא הביאו סכין צריך להביא מחצר אחרת שאין שם עירוב אז מותר לבקש לגוי להביא את האיזמל כי זה שווס ד שווס כל האיסור שעמיר לעקום זה רק איסור דרבון גם אם היהודי יעשה בעצמו את המלאכה רק דרבו שוס זה שוס התירו אז שיטה ראשונה כאן סוברת שלמד משם לכל מוק מצווה או מקצ חוילי או צר ד הרבה אבל שיטה שנייה חולקת שרק במי להתירו המשת בור מביא דע שאי אפשר לדמות מצינו בעניין השווים ואין לך בם להתיר אלא מה שאמרו חכמים כי רואים הרי שלגבי מילה מצווה כזו חשובה לא התירו לומר לגוי לעשות מלוכת דריס עבור המילה מה שאם כן לגבי לוקח בית ב ישרל אמרנו בסמן ש שמותר לומר לכתוב שזה מ אז אומר המכ בשב אשרא בשב ווא שם אחד מהשלושה או מקצ חולי חולי ממש כולל את כל הגוף או שיש קונס עבר אז יש שיטה שגם ישרל עצמו מותר לשות רבון מקצ ו אז רק לגוי מותר לבקש או או יהיה צורך לד דבר שמאוד נחוץ לו המוג מסיק שדווקא מוקם אפסד גודל בלי זה אין להקל כלל לרבי מפקפק אפילו מוקם אפסד גודל לא לסמוך על זה או מפני מצוה דוגמאות כיצד אומר ישרא יהודי בש בסז בילון שסו רק מרבון עות על עץ לאוי שופו תקת כס מצווה שראש השונה אוי לאוי מים דר חוצ שרו מים חמים לרחץ במצר שיש לו מקצ חוילי אבל שיטה שנייה יש אוסים דווקא במילה שהי עצמה שבת ביום השמיני אז גם ההכנות ההכשר זה דוחה שוס ד שווס אבל לא צריך מצווה אחרת למס כותבים הלבוש רבש הלכה כשיטה ראשונה שיש להקל רמו גם מציין הג לכמון המחבר סן קפו לכות כית שופר פוסק לאט לצורך תקי שויפ לעבור על המיר קום בסו דרבון המובא כם השבט הלוי שבאופן קבוע אין להתיר שוו צור דברים אלו כי יש בזה זלזול גדול בכבד השבס חופ כתוב זה רק לצורך מצווה גמורה למשל להביא ין לקידוש או תבשיל חם אבל להביא מחוץ לעירו דברים שאפשר בלדיה למשל שיחו אין בזה יתר גם מנוס הסורים נחשבת כמצווה והמשתמע מצדד שגם לצורך קיום מצווה באופן מובחר למשל יש לו שופר רוצה שופר של איל שיש בזה מצוו המופר להזכיר את הקד סי צחוק אז יתכן שאפשר לבקש לגוי לעלות על עץ לויזות כמוכן לומר לגוי לפזר נרות בבית הכנסת בני אילה שיוכלו להתפלל לגבי תפילה בצי מוב כ חסור כותב שכיוון שאין חיוב גמור ללכת לא התירו שוס ד שוס אבל פרגוד מבואר שתפיל בית ציבו נחשבת כדבר מצווה וכן דס ניסים קרליץ שאם המנוול בבית ננעל אפשר לבקש לגוי שידחוף עד שיפתח כדי שו זה שו צך פו בציבור וגם וקוים צר כ הוא הצטרך להישאר סגור בבית כל השבת ואפילו למעשה הגוי יביא כלי עבודה ויעשה מלוכ דריסה אני כבר לא ביקשתי לו אני ביקשתי לו שיעשה באופן של רבון הוא עושה על דעת עצמו שרצון מביא מחלוקת בסימן ט רנה מה קורה בספק אם הוא יקיים את המצווה למשל הוא אין לו לולב ביום ראשון של סוכות הוא מבקש לגוי להביא לו מחוץ לתחום לולב ייתכן שהוא ימצא את החן שלו לדע אח ודום אסור לשלוח את הגוי לדס לר ומשמ יה מותר מ שרצי מביא עוד מח לוקס האם מותר לומר לגוי ללכת בשבת מחוץ לתחום עבור מצווה שלמחרת תתקיים לא מצוות היום ולגבי לצאת מחוץ זמיל שזה איסור דס פוסקים אז ודאי שיש להחמיר לומר לגוי להפעיל מכשיר חשמלי לצורך ממו קמצר בשלי ורב לישי מחמירים כי צריך לחשוש לדס החז שזה איסור דריס אבל מחסי צחוק מקל על פי דס הגש זר בו שזה רק איסור דרבון מציין עוד הרמו קי מלוכ דס ש סעיף ג שם הת דז יטו שהוא מתיר לעשות מלוכת דרס על ידי גוי ממוק מצוו אבל רמו כב שם שיש להחמיר בזה וכן קר כי גדולה הרש פוסקים חולקים על זה רק ליבריס מילה ביום השמיני מצדד המוגן אברום לסמוך על דעס ביטו מביא השבור מלקס מה קורה באמיר לאמירה אבוד גרשוני כותב שמה שקמ אמיר לקום שבוס זה אפילו אם הוא אומר לגוי שיבקש לגוי אחר לעשות המלאכה בשבת אך בסו מצדד להקל בזה כל ש דבר שעשו רק מד רבון ובספר החיים כותב שמו כ אפסד גודל יש לסמוך על המכין לבקש לגוי שהוא יבקש לגוי אחר לומר ביום חול לגוי שיזכור עבורו פועלים שיעבדו בשבת אז ברלו מביא מחס סיפר שמתיר והוא כותב שדבר חידוש המרש במוחך שאסור לעשות כן המשור מציין עין לאמה שכוס תי ספקות מיא שיר גם כאן שם הוא כותב שולחנו ערוך שמותר לומר לגוי אחרי השבת רמז למה לא עשית בשבת ושבת הבא הוא יעשה זאת אז הוא כותב שם שלמיה אסור להנות מזה בשבת אם זה דבר לא כתוספת הנאה אז גם כאן אז אין להתיר אמיר לקום שיאמר לגוי אחר אלא בדבר שאין הישראל נה ממנו בשבת ס כותב שגם מתר מיר לקום ממר לגוי אחר הוא רק באופן שהגוי האחרון לא יודע שוא עושה את המלאכה עבור ישראל כיוון שאם הוא יודע אסור הדבר לדעת כולם סור להנות מלאכה שעשה אנוכי עבורו רק אם הוא לא יודע אז מותר אמנם כמו שהזכרנו פרגו מבואר שכרי שעושה מלאכה עבור חברו הגוי ואינו יודע שכוונת חברו הי עבור ה ישרל כיוון שהוא עצמו לא יודע אז לדעת כולם מותר כיוון שאינו נראה כשלוחו של ישרל אז מותר להנות מזה עד כאן הדף היומי y
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
